אמונה ובטחון
Well-known member
מאיזה שנה זה?הרב חותה שליט"א אמר שבדק ואוסר משום שיש רכיבים שלא עברו בישול
מאיזה שנה זה?הרב חותה שליט"א אמר שבדק ואוסר משום שיש רכיבים שלא עברו בישול
שלום, אנו מחפשים בכולל שיעור מוצאי שבת של מרן פרשת חוקת שנת תשסה (בו הוא אומר לרב ראובן אלבז שליט"א שמותר להכין קפה עם הל בשבת) נשמח מאוד מי שיכול לעזור בעניין
זה מדבר על הל, הנדון כאן על קפה נמס בטעמים, שכתב כאן @ס"ט שיש לו מכתב ממרן להחמיר, ומחכים שיעלה את המכתב. וכך מבואר באור ההלכה [לא זוכר אם זה בשם מרן שליט"א]שלום, אנו מחפשים בכולל שיעור מוצאי שבת של מרן פרשת חוקת שנת תשסה (בו הוא אומר לרב ראובן אלבז שליט"א שמותר להכין קפה עם הל בשבת) נשמח מאוד מי שיכול לעזור בעניין
זה שיש רכיבים שלא עברו בישול זה ידוע.הרב חותה שליט"א אמר שבדק ואוסר משום שיש רכיבים שלא עברו בישול
כנראה התיר רק מה שמרן זצוק"ל הורה להדיא להתיר.מרן שליט"א נראה שהחמיר בנס קפה בטעמים, בשונה מהל.
ועל כך שאלתי מה ההבדל
גם לענ"ד אין חילוק ביניהם, אולם עלינו להבין דבריו של רבינו הגדול שאנו הולכים לאורו מרן רבן של ישראל שליט"א.
לפני 6 שניםמאיזה שנה זה?
כנראה התיר רק מה שמרן זצוק"ל הורה להדיא להתיר.
אבל בפשטות הדבר מותר.
(ואולי מה שכתב להחמיר בנס קפה עם טעמים היה קודם שהיקל בהל, והרב דוד נקי שליט"א שלח לו תשובה וצירופים מפורטים)
הצג קובץ מצורף 37331
כן, וזה היה בשנת תשפ"א.הרב נקי דיבר כמדומני על הל, לא על נס קפה בטעמים.
ההיתר של הל היה מלפני המון שנים! בשנת תשס"ה כששאל זאת הגאון רבי ראובן אלבז את מרן זיע"א והשיבו שההל בטל ברוב.כן, וזה היה בשנת תשפ"א.
ואולי המכתב (שעוד לא ראיתי) היה קודם.
אכן יישר כח.
וצ:ב מה החילוק ביניהם
שאלתי היום את הגר"ד כהן בעל אור ההלכה מה החילוק בין הל לקפה בטעמיםההיתר של הל היה מלפני המון שנים! בשנת תשס"ה כששאל זאת הגאון רבי ראובן אלבז את מרן זיע"א והשיבו שההל בטל ברוב.
ובע"כ שמרן שליט"א ידע זאת ובכ"ז החמיר בנס קפה, ולכן צ"ב בסברתו בזה.
יישר כח שכבודו שאל, ובאמת כפי שכתבת סברתו צע"גשאלתי היום את הגר"ד כהן בעל אור ההלכה מה החילוק בין הל לקפה בטעמים
וענה לי שקפה בטעמים הוא רוב [כיון שלא מסתכלים על המים] משא"כ הל יחסית לאבקת הקפה הוא מיעוט
ודעת מרן שבהל הוא מתבטל ברוב, [וכמובן לכאו' זה דבר מחודש, וצ"ב הסברא בזה]
גם זה אינו נכון כלל.וענה לי שקפה בטעמים הוא רוב
תנסה להפרידגם זה אינו נכון כלל.
בסך הכל החומרי טעם (שזה בערך אחוז) אינם מבושלים, הקפה עצמו וודאי מבושל.
ברגע שהכניסו את זה לקפה זה בטל ברובתנסה להפריד
עיין בחוברת בהלכה ובאגדה כל הצירופים שכתב שם.לכל הרבנים החשובים שבפורום כאן
אשמח אם למאן דהו יהיה מה להשיב לדברי
מה שהעלו כאן את ההסרטה של מרן זיע"א שאומר שכיון שההל הוא מיעוט ובטל ברוב , ודימה זאת לרובו יבש ומעט רוטב דבטל ברוב
לא הבנתי את הדימוי - בשלמא בבישול אחר בישול שיש שיטות דס"ל שאין בישול אחר בישול כלל אפי' בלח, לכן מובן שאם הוא מועט הוא בטל ברוב.
אך כלפי "הל" שלא עבר בישול כלל והוא בישול ראשוני מה שייך לומר "בטל ברוב" ?
עיינתי בדבריו , ולא הבנתי את הצירופים שםעיין בחוברת בהלכה ובאגדה כל הצירופים שכתב שם.
ורק האשכנזים מחמירים בקלי הבישול.כי מה שצירף את עניין של עירוי ככלי שני , אין עניינו אלינו - משום שכאן זה קלי הבישול וא"כ אף אם הוא ככלי שני הוה לן בישול.
ורבים מתירים כיעויין ביבי"א גבי תשובת דוד שמש.א'- כאן זה בכלל ניח"ל
למה לא?ב'- אך בעיקר מה שקשה שכאן זה לא נחשב פ"ר כי כאן זה מעשה בפועל של בישול דרבנן והוי מלאכה דרבנן , וכי אם אדם יעשה מלאכה דרבנן אנו נגיד שזה פ"ר? , ודאי שלא - כי המושג של פ"ר הוא שאני עושה מעשה א' של היתר ודרכו נסבב מעשה ב' של איסור , אך כאן זה גוף המעשה וגוף המלאכה של בישול דרבנן ומה הקשר כאן פ"ר?
נוורק האשכנזים מחמירים בקלי הבישול.
(לדעת מרן הרב עובדיה זצוק"ל רק בתה ובביצה מחמירים שרואים בעיניים שזה מתבשל)
למה לא?
האדם לא מכווין לבשל את ההל אלא רק רוצה שיתן טעם.
לא נכון.נו
ביצה זה הראיה הכי טובה - שאם אתה רואה דבר שהוא מתבשל אסור לכו"ע
גם ב "הל" הה"נ אתה יודע שהיא מתבשלת אף בכ"ש , כי זה אבקה טחונה והיא הרבה יתר גרועה מביצה ובכלל מאתיים מנה
גם לא נכון.כדי שייתן טעם הוא צריך לבשלו עם הקפה , אם לא יבשלו עם הקפה זה לא יהיה הטעם הרצוי, ולכן יש רצון בבישולו
מה לא נכוןלא נכון.
מה ההבדל בין האשכנזים לספרדים?
הרי דינא דגמ' שכלי שני לא מבשל?
אלא האשכנזים מחמירים בקלי הבישול והספרדים לא, ובכלל זה גם ההל.