הלכות בעלון הידברות

  • Thread starter Thread starter dvidcohen
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
השבוע הרב אשכנזי כתב שאם רוצים לסגור את הממטרות בשבת יש לסגור את הברז הראשי, שאם יסגרו כל ברז בנפרד זה מגביר את הזרם ויש איסור להקשות בשבת. וציין שכן פסק בילקוט יוסף
לא חפשתי בילקו"י, כנראה מדובר במהדורה ישנה, בכל זאת בחזו"ע ח"ד מפורש כתב להתיר ולא הסכים עם הפוסקים שכ"כ
 
השבוע הרב אשכנזי כתב שאם רוצים לסגור את הממטרות בשבת יש לסגור את הברז הראשי, שאם יסגרו כל ברז בנפרד זה מגביר את הזרם ויש איסור להקשות בשבת. וציין שכן פסק בילקוט יוסף
לא חפשתי בילקו"י, כנראה מדובר במהדורה ישנה, בכל זאת בחזו"ע ח"ד מפורש כתב להתיר ולא הסכים עם הפוסקים שכ"כ
תשובת הרב ירון שליט"א
זה מופיע בילקוט יוסף שבת א' סימן רנב אות א' בהערות למטה ד"ה "ומה שכתבנו לעניין פתיחת ממטרות".
ולא ראיתי היכן בחזון עובדיה כתב אחרת.
 

קבצים מצורפים

סעודה 4.png

זה לא נכון גם סעודה רביעית חייב לכתחילה פת כביצה ואם אינו יכול כזית ורק אם אין אפשרות יקיים אותה בפירות כן פסקו בילקוט יוסף ומשנה ברורה סימן רצ"א ואדרבה במשנה ברורה סימן ש' כתב להפך שסעודה שלישית יותר חמור מרביעית וז"ל ודע דמ"מ סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת דשם אסמכוהו אקרא וזה רק מצוה בעלמא ונ"מ היכי דא"א לו לקיים כולם:
הרב @בנימין לוריא לטיפולך
 
בעלון וישלח תשפ"ו נכתב:
1765043727904.png
ואצ"ל ופשוט וברור שאין דעת מרן הרב עובדיה שכשעשויה מרוב מיץ או חלב שיש לברך המוציא, אלא שרק אם לא מורגש הטעם אע"פ שיש רוב, יש לברך המוציא. אבל בוודאי שכאשר מורגש הטעם (אפי' אם אין רוב), דעת מרן הרב עובדיה לברך מזונות.
 
בעלון וישלח תשפ"ו נכתב:
הצג קובץ מצורף 40349
ואצ"ל ופשוט וברור שאין דעת מרן הרב עובדיה שכשעשויה מרוב מיץ או חלב שיש לברך המוציא, אלא שרק אם לא מורגש הטעם אע"פ שיש רוב, יש לברך המוציא. אבל בוודאי שכאשר מורגש הטעם (אפי' אם אין רוב), דעת מרן הרב עובדיה לברך מזונות.
ממש התעצבתי כשראיתי זאת. להטעות את הרבים, ואין מי שמוחה ועוצר את הדבר הזה.
 
בעלון וישלח תשפ"ו נכתב:
הצג קובץ מצורף 40349
ואצ"ל ופשוט וברור שאין דעת מרן הרב עובדיה שכשעשויה מרוב מיץ או חלב שיש לברך המוציא, אלא שרק אם לא מורגש הטעם אע"פ שיש רוב, יש לברך המוציא. אבל בוודאי שכאשר מורגש הטעם (אפי' אם אין רוב), דעת מרן הרב עובדיה לברך מזונות.
פשוט שהתחלף להם, צ"ל אם עשויה מרוב מיץ או חלב, בוודאי ברכתה מזונות. כשעשויה מקמח ומים דעת מרן הרב עובדיה ... וכו'


אבל זה כבר ממש בושה, אולי כת"ר יציע להם להוסיף אותו כמבקר לכל ההלכות שבעלון, עד מתי כמעט ואין עלון בלי טעות ולכל הפחות חוסר דיוק
 
אינו דומה בהכרח לדברי הגר"ע לגבי משקפיים, ויש לחלק ואכמ"ל.

ובעיקר העניין לא נעים לי מהרב הכותב שיצטרך לחזור בו שנית, שהרי לפי המציאות הוא איסור, ופעולתו שונה מזו של המשקפיים, ראה מש"כ הר"י שרשבסקי (שהוא כימאי ידוע ונאמן) בירחון האוצר 103 עמוד רמ"ג שיש לאסור.
 
כך פוסקים לדינא?
מי שאוסף תמרים בזמן שהעיריה גוזמת יצטרך לעשר?

הצג קובץ מצורף 42003
כן
זה נראה לי מוזר [אך אינני יודע דינים אלו]
ברכות מ' ע"ב "אלא למאן דאמר תמרי דזיקא ודאן חייב הפקרא נינהו הכא במאי עסקינן שעשאן גורן דא"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב הלקט והשכחה והפאה שעשאן גורן הוקבעו למעשר".
ופירש רש"י: "שעשאן גורן - העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי.
הלקט והשכחה והפאה - אע"פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא".
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון