הערות והארות מסכת בבא מציעא

[דב״ש]

יש לאו דלא תחסום. יש לאו דצער בע״ח. ליכא ״מצוה״ שלא לחסום…

 

[איש מבית לוי]

צ. בגמ' כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי,
מדוע דווקא שם ולא בירושלים עצמה ?
עוד בגמ' כאן בתרומת מעשר של דמאי,
צ"ע הרי מבואר בגמ' לעיל [נו.] שבאכילת תרומה מחמיר ר"מ בדמאי כמו בודאי ?

 

[תלמיד מהרש"ך]

בבא מציעא צ:

רש״י ישב לה קוץ בפיה - ואינה יכולה לאכול מן הדישה
מהו - מצוה ליטלה או אין מצוה ליטלה

לכאורה הלשון ״מצוה״ אינו מדוקדק ואולי צ״ל מצווה ודו״ק

בספר הרהורי דברים עמד בזה, באוצר ישנו.

 

[דב״ש]

צ. בגמ' כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי,
מדוע דווקא שם ולא בירושלים עצמה ?
עוד בגמ' כאן בתרומת מעשר של דמאי,
צ"ע הרי מבואר בגמ' לעיל [נו.] שבאכילת תרומה מחמיר ר"מ בדמאי כמו בודאי ?

עיין כסא רחמים בנוגע שאלה א׳

 

[איש מבית לוי]

צא: במשנה היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים, בענבים לא יאכל בתאנים,
מדוע צריך לכתוב שני מקרים ?

 

[דב״ש]

פ״ת

צא: במשנה היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים, בענבים לא יאכל בתאנים,
מדוע צריך לכתוב שני מקרים ?

עיין ספר שושנים לדוד

 

[איש מבית לוי]

צב: בגמ' השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו,
קשה מדוע לא נימא עשה דוחה ל"ת,
עוד בגמ' ואם לא הודיען פודה ומאכילן,
נסתפקתי האם צריך להוסיף חומש כיון שפודה לצורך אחרים,

 

[דב״ש]

בבא מציעא צז:

כדאמר רב נחמן כגון שיש עסק שבועה ביניהן ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן

בדרך כלל רש״י (או המסורת הש״ס) מציין המקור. כאן לא ציינו כלום. מה המקור להא דאמר ר״נ כגון שיש עסק שבועה?

 

[איש מבית לוי]

בבא מציעא צז:

כדאמר רב נחמן כגון שיש עסק שבועה ביניהן ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן

בדרך כלל רש״י (או המסורת הש״ס) מציין המקור. כאן לא ציינו כלום. מה המקור להא דאמר ר״נ כגון שיש עסק שבועה?

עיין רש"ש שתמה בזה

 

[דב״ש]

בבא מציעא קב.

ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו

מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב

 

[תלמיד מהרש"ך]

בבא מציעא קב.

ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו

מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב

עיין בספר שפת"ח באוצר אסופת כת"י עמ' 27 שעמד בזה. כב' מחכים אותנו לקח לי הרבה זמן למצוא אבל שווה.

 

[דב״ש]

אפשר צילום?

 

[תלמיד מהרש"ך]

איני מבין במלאכה זו אולי הרב @בנימין לוריא יעזור.

 

[פשוט]

בבא מציעא קב.

ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו

מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב

אולי הכוונה שאת המזוזות לא יטול, אבל את דמיהן יכול ליטול.

 

[פשוט]

בבא מציעא קב.

ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו

מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב

ובמשנה הלכות (חלק ט"ז, סימן צ"ח) כתב וז"ל: "והיות כי נתעכב המכתב חשבתי להוסיף עוד בענין זה מה שדקדקתי בלשון הגמ' ב"מ שכתבו וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו, והנה לשון בידו הוא מיותר ומכופל לכאורה דהיל"ל וכשהוא יוצא לא יטלנה ויצא ומעשה באחד שנטלה ויצא מה לו דוקא בידו, והי' לכאורה ראי' מזה לדעת השאילתות דדוקא ליטלה בידו ואין לו צורך בה להניחה במקום אחר אז אסור ליטלה אבל אם צריכה להניחה בבית אחר הו"ל כמבגד לבגד כיון שיש לו בו צורך ומבגד לבגד נמי כשאין לו בו צורך לכתחילה אין מטילין.

וקצת נראה ראי' מהא דשנים שהלכו בדרך ולא היה להם אלא ביד אחד קיתון של מים נחלקו בו בן פטורא ס"ל מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד במיתתו של חבירו עד שבא ר"ע ודרש חייך קודמים לחיי חבירך (ב"מ ס"ב ע"א) ומעתה לא מיבעיא היכא דהשוכר יוצא מן הבית ואין לו מזוזות אחרות שהוא בכלל חייך קודמין לחיי חברך הגם דצריך לחוס גם על אותן שידורו בבית לאחר שיצא הוא ולא יזקו מ"מ כיון דאין לו מזוזות אחרות הרי במקום שיכנס הוא הרי שם נמי יכנסו המזיקין ויזיקו אותו וא"כ ודאי גם במזוזה הדין דחייך קודמים לחיי חברך, אלא אפילו אפשר לו בטרחה יתירה לקנות מזוזות אחרות אבל כיון שצריך לטרוח ולקנות וגם מי שיכנס בדירה אחריו יכול לטרוח כמותו א"כ מ"ש איהו שצריך לטרוח בשביל חבירו ואשתו ובניו שלא יזוקו ולא יטריח חבירו עבור עצמו ומשפחתו וילך ויקנה לעצמו מזוזות, ואתי שפיר דברי השאילתות.

ומיהו שיטת האחרונים החולקים וס"ל דאפילו כה"ג אין ליטול י"ל כיון דמזוזה יש בה ב' ענינים אחד שמירת הבעל הבית ואחד שמירת הבית וקדושתו וכמ"ש הנמק"י וא"כ הגם שיוכל ליטול המזוזות ולהניחם בבית אחר אבל קדושת הבית אין לו לבטל, ובפרט דיש לומר דכמו בקדושת הגוף גוף ישראל יתקדש יותר משל עכו"ם ומקבל טומאה יותר מפני קדושתו הכ"נ בית ישראל שעשה לו מזוזה עלול יותר למזיקין אם נוטל המזוזה מבית עכו"ם או בית שלא הי' עליו מזוזה שהרי ע"י קדושתו נותן יניקה יותר להמזיקים שהם מחפשים ליכנס במקום קדושה ולכן אין ליטלה אפילו כה"ג שצריך לו וצ"ע. ועיין ספר האשכול הל' מזוזה וכנראה דס"ל דנטילת מזוזה הוא בשביל בזיון וכיון שנוטל להנחה במקום אחר ליכא בזיון ע"ש".

 

[דב״ש]

בבא מציעא קג.

היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה כו׳ ״אמר ריש לקיש״ דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך אי הכי מאי למימרא ״אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש״ כו׳

האם הכוונה שריש לקיש חזר מדבריו הראשונים. [ועיין לעיל קא.]

 

[דב״ש]

בבא מציעא קד:

רש״י ד״ה גובה מלוה - ״בעל״ גובה ״מאבי הבת״ כל מה שכתוב בכתובתה כאילו הלוהו

גובה - ״החתן מחמיו״ מחצה

צ״ע בשינוי הלשון

 

[דב״ש]

בבא מציעא קח.

רש״י ד״ה דלא נפקי באכלוזא - שאין יוצאין בעלי בתים עצמן באכלוזא ובאוכלוסא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים

האם כוונת רש״י שאכלוזא היינו אוכלוסא?

 

[פשוט]

בבא מציעא קח.

רש״י ד״ה דלא נפקי באכלוזא - שאין יוצאין בעלי בתים עצמן באכלוזא ובאוכלוסא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים

האם כוונת רש״י שאכלוזא היינו אוכלוסא?

ראה במהרש"ל

 

[דב״ש]

ראה במהרש"ל

יישר כח. אבל רש״י כתב ״באוכלזא ׳ו׳באוכלוסא