הערות והארות מסכת בבא מציעא

בבא מציעא קיד.

אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳

לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
 
קיד:

רש״י ד״ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כו׳

יש להעיר,

א)מה כוונת רש״י ב״כגון״
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים
ג) מדוע נקט נזיקין בלשון ישועות.
 
בבא מציעא קג.

היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה כו׳ ״אמר ריש לקיש״ דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך אי הכי מאי למימרא ״אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש״ כו׳

האם הכוונה שריש לקיש חזר מדבריו הראשונים. [ועיין לעיל קא.]
לא נראה שחזר בו אלא שהגיעה שמועה אחרת מדוקדקת יותר וכה"ג רבות בגמ'
 
קיד:

רש״י ד״ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כו׳

יש להעיר,

א)מה כוונת רש״י ב״כגון״
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים
ג) מדוע נקט נזיקין בלשון ישועות.
הלשון כגון אצל הראשונים אינו מתפרש כמו בלשוננו שזו אחת מתוך כמה אפשרויות אלא שזו האפשרות היחידה,
מה שהקדים נזיקין לנשים מצינו כה"ג גם בדבריו לעיל סו"פ אלו מציאות ועיין מש"כ שם
מה שנקט נזיקין בלשון ישועות הוא כדי לדבר בלשון טובה
 
בבא מציעא קיד.

אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳

לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
אפשר לבאר לפי דברי החת"ס הידועים שאליהו מתגלה בשתי בחינות, אחת בתורת מלאך ואחת בתורת אדם, ומה שמורה הלכות הוא כשמתגלה בתורת אדם ולכן לא שייך לומר אז "לא בשמים היא", לפ"ז יש לומר שמתחילה לא שאלו לאו כהן הוא מר משום שחשב שמתגלה בתורת מלאך ואז אינו חייב במצוות, אבל אחר שהשיב על שאלותיו וראה שהתגלה בתורת אדם ולכן יכול לפסוק הלכות אז שאלו כיצד נטמא למתים,
 
אפשר לבאר לפי דברי החת"ס הידועים שאליהו מתגלה בשתי בחינות, אחת בתורת מלאך ואחת בתורת אדם, ומה שמורה הלכות הוא כשמתגלה בתורת אדם ולכן לא שייך לומר אז "לא בשמים היא", לפ"ז יש לומר שמתחילה לא שאלו לאו כהן הוא מר משום שחשב שמתגלה בתורת מלאך ואז אינו חייב במצוות, אבל אחר שהשיב על שאלותיו וראה שהתגלה בתורת אדם ולכן יכול לפסוק הלכות אז שאלו כיצד נטמא למתים,
דפח"ח.
 
בבא מציעא קיז:

מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע כו׳ הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם כו׳

לכאורה הך בבא דהכותל והאילן לא שייך כלל למתני׳ וצ״ב
 
בבא מציעא קיד.

אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳

לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
ידע שהוא אליהו ע''י שענה כהלכה
 
פג. רש"י ד"ה שקולאי - ותברו ליה שלא במקום מדרון ובפשיעה,
צ"ע מדוע הוצרך לזה והרי היו שומרי שכר כמבואר בגמ' ?
הקו' אינה למה הוצרך לכך שכן יש בזה חידוש גדול - שאף בפשיעה יש חיוב של לפנים משורת הדין, אם כי באמת צ"ע מנא ליה לרש"י לחדש זה?
 
חזור
חלק עליון