לא נראה שחזר בו אלא שהגיעה שמועה אחרת מדוקדקת יותר וכה"ג רבות בגמ'בבא מציעא קג.
היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה כו׳ ״אמר ריש לקיש״ דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך אי הכי מאי למימרא ״אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש״ כו׳
האם הכוונה שריש לקיש חזר מדבריו הראשונים. [ועיין לעיל קא.]
הלשון כגון אצל הראשונים אינו מתפרש כמו בלשוננו שזו אחת מתוך כמה אפשרויות אלא שזו האפשרות היחידה,קיד:
רש״י ד״ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כו׳
יש להעיר,
א)מה כוונת רש״י ב״כגון״
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים
ג) מדוע נקט נזיקין בלשון ישועות.
אפשר לבאר לפי דברי החת"ס הידועים שאליהו מתגלה בשתי בחינות, אחת בתורת מלאך ואחת בתורת אדם, ומה שמורה הלכות הוא כשמתגלה בתורת אדם ולכן לא שייך לומר אז "לא בשמים היא", לפ"ז יש לומר שמתחילה לא שאלו לאו כהן הוא מר משום שחשב שמתגלה בתורת מלאך ואז אינו חייב במצוות, אבל אחר שהשיב על שאלותיו וראה שהתגלה בתורת אדם ולכן יכול לפסוק הלכות אז שאלו כיצד נטמא למתים,בבא מציעא קיד.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
דפח"ח.אפשר לבאר לפי דברי החת"ס הידועים שאליהו מתגלה בשתי בחינות, אחת בתורת מלאך ואחת בתורת אדם, ומה שמורה הלכות הוא כשמתגלה בתורת אדם ולכן לא שייך לומר אז "לא בשמים היא", לפ"ז יש לומר שמתחילה לא שאלו לאו כהן הוא מר משום שחשב שמתגלה בתורת מלאך ואז אינו חייב במצוות, אבל אחר שהשיב על שאלותיו וראה שהתגלה בתורת אדם ולכן יכול לפסוק הלכות אז שאלו כיצד נטמא למתים,
גם אני מצטרףהרב @דב״ש מתחילים השבוע בבא בתרא מחכים לחידושים!
ידע שהוא אליהו ע''י שענה כהלכהבבא מציעא קיד.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
מהיכ"ת? שמא מיד כשאשכחיה ידע שהוא אליהו?ידע שהוא אליהו ע''י שענה כהלכה
מדובר שכותל ששייך לרבים.צ"ע הא מבואר במשנה ב"ב [ס.] שאין מוציאין זיזין לרה"ר וא"כ בעל הזיז צריך לשלם דהוי בור ברה"ר ?
הקו' אינה למה הוצרך לכך שכן יש בזה חידוש גדול - שאף בפשיעה יש חיוב של לפנים משורת הדין, אם כי באמת צ"ע מנא ליה לרש"י לחדש זה?פג. רש"י ד"ה שקולאי - ותברו ליה שלא במקום מדרון ובפשיעה,
צ"ע מדוע הוצרך לזה והרי היו שומרי שכר כמבואר בגמ' ?