תלמיד מהרש"ך
Active member
בדרכי דוד העיר זאת.בבא מציעא פ.
אמר רבי יוחנן המוכר פרה לחבירו ואמר לו פרה זו נגחנית היא נשכנית היא בעטנית היא רבצנית היא כו׳
צ״ע מה השייכות לסוגיין?
בדרכי דוד העיר זאת.בבא מציעא פ.
אמר רבי יוחנן המוכר פרה לחבירו ואמר לו פרה זו נגחנית היא נשכנית היא בעטנית היא רבצנית היא כו׳
צ״ע מה השייכות לסוגיין?
כבר הקשו כן התוס' בב"מ דף כד: ד"ה לפנים משורת הדין עי"ש במה שתירצועוד שם בגמ' למען תלך בדרך טובים ופירש"י לפנים משורת הדין,
צ"ע דה"ל לאתויי קרא דכתיב באורייתא דדרשינן לעיל [ל:] אשר יעשון זו לפנים משורת הדין ?
שאלה יפה. אולי מייירי שקנה בית שיש עמה זיז והרי הוא בחזקתה כמבואר בסוף המשנה. וע״ע קול דודי כאן.פג. בגמ' ותברא בזיזא דמחוזא פירש"י קורה היוצא מן הכותל ובולטת לרשות הרבים,
צ"ע הא מבואר במשנה ב"ב [ס.] שאין מוציאין זיזין לרה"ר וא"כ בעל הזיז צריך לשלם דהוי בור ברה"ר ?
עוד שם בגמ' למען תלך בדרך טובים ופירש"י לפנים משורת הדין,
צ"ע דה"ל לאתויי קרא דכתיב באורייתא דדרשינן לעיל [ל:] אשר יעשון זו לפנים משורת הדין ?
יש להעיר דמצינו מקור שלישי לעשות לפנים משורת הדין בפסוק [סו"פ ואתחנן ו יח] ועשית הישר והטוב כפרש"י שם וע"ש ברמב"ן,כבר הקשו כן התוס' בב"מ דף כד: ד"ה לפנים משורת הדין עי"ש במה שתירצו
מהר"צ חיות ראית?בגמ' [פד.] אבוך ערק לאסיא, אימתי ?
ראיתי ועדיין לא נחה דעתימהר"צ חיות ראית?
עיין לקמן [עז:] רש"י ד"ה חמרא - חמור, ובמהר"ם שם שני ביאורים מאי נפק"מ, ומשמע דבשאר דוכתי באמת אין כ"כ נפק"מ,בבא מציעא מט:
ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא כו׳
חמור או יין?
גם אני התקשיתי בזה, אשמח לתשובהפד.
רש״י ד״ה כי כאיש גבורתו - לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש
צ״ע מכתובות סד: אמר ליה צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי
יש לחלק בין קודם מעשה לשעת מעשה.פד.
רש״י ד״ה כי כאיש גבורתו - לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש
צ״ע מכתובות סד: אמר ליה צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי
צ"ע ממה שדרשו בגמ' סוטה [ט:] אהא דכתיב בשמשון ותאלצהו ע"שיש לחלק בין קודם מעשה לשעת מעשה.
שם הוא סוף מעשה.צ"ע ממה שדרשו בגמ' סוטה [ט:] אהא דכתיב בשמשון ותאלצהו ע"ש
ו"פשוט"יש לחלק בין קודם מעשה לשעת מעשה.
בכל כלל יש יוצא מן הכללצ"ע ממה שדרשו בגמ' סוטה [ט:] אהא דכתיב בשמשון ותאלצהו ע"ש
עיין ספר פרשת נדריםפח: רש"י ד"ה בענבים וזיתים - ואף הן בכלל תבואה, צ"ע מהגמ' בנדרים [נה.] דמבואר שענבים נקראים תבואת הכרם אבל לא תבואה סתם ?