הערות והארות מסכת בבא מציעא

[דב״ש]

בבא מציעא ב:

מציאה לאו מידי חסר ועיין רש״י ד״ה לאו מידי חסר - אינו מפסיד כלום בחנם באה לו ואף בלא טורח.

ויש להעיר מרש״י כתובות סו. ומשני אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק היא - דרוב מציאות צריך לחזר אחריהם כגון דגים שנשארו ביבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע

 

[פשוט]

מציאה לאו מידי חסר ועיין רש״י ד״ה לאו מידי חסר - אינו מפסיד כלום בחנם באה לו ואף בלא טורח.

זו הוראת ההיתר של השני שתקף הטלית ובכך הוא מורה היתירא לעצמו.

 

[אפי זוטרי]

אינה קושייא דהכא מיירי אחר המציאה דיודע הוא שאין בה טורח אצלו ולכן מורה לעצמו היתר
משא"כ התם ציירי לפני שמוצאת מציאות וזה וודאי דבר שצריך לטרוח
ויותר דהלא מבואר בגמ' להדייא דאחד מג' דברים הבאים בהיסח הדעת היינו מציאה וודאי שאינה קושיא מההיא דכתובות וכמו שחילקנו בין קודם מציאת המציאה לאחרי כן...

 

[דב״ש]

דף טו:

הכיר בה שאינה שלו ולקחה אמר רב מעות יש לו שבח אין לו ושמואל אמר אפי' מעות אין לו במאי קמיפלגי רב סבר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשום פקדון ונימא ליה לשום פקדון סבר לא מקבל ושמואל סבר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשום מתנה ונימא ליה לשום מתנה כסיפא ליה

ק״ק איזה בושה יש בקבלת מתנה ומדוע לא נקט הגמרא דאינו רוצה במתנה משום שונא מתנות יחיה

 

[דב״ש]

דף יז.

רש״י ד״ה ואמר - לאחר זמן

פרעתי - ע"פ ב"ד

ובסמוך ד״ה ואמר פרעתי - לאחר זמן ע"פ ב"ד

יש להעיר מדוע חזר וכפל פירושו ועוד מדוע לעיל חילק לשתי דיבורים וכאן דיבור אחד

 

[דב״ש]

דף כ.

רש״י ד״ה יחזירם - מוצאם

צ״ע בכוונתו, הרי פשוט שהמוצאו הוא שיחזיר. וביותר יש לתמוה מדוע מיד אח״כ חזר וכפל פירושו בד״ה יחזירם - המוצאם (גם הוסיף ה׳ וצ״ע)

 

[איש מבית לוי]

דף טו:

הכיר בה שאינה שלו ולקחה אמר רב מעות יש לו שבח אין לו ושמואל אמר אפי' מעות אין לו במאי קמיפלגי רב סבר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשום פקדון ונימא ליה לשום פקדון סבר לא מקבל ושמואל סבר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשום מתנה ונימא ליה לשום מתנה כסיפא ליה

ק״ק איזה בושה יש בקבלת מתנה ומדוע לא נקט הגמרא דאינו רוצה במתנה משום שונא מתנות יחיה

פשוט שיש בושה בקבלת צדקה [בפרט בסכום מועט של פרוטה] ועיין בגמ' כתובות פרק מציאת האשה כמה טרח מר עוקבא שלא ידעו העניים מיהו וע"ע בגמ' נדרים פרק ארבעה נדרים לאו כלבא אנא דאנא מיתהני מינך ואנת לא מיתהני מינאי

 

[איש מבית לוי]

בבא מציעא ב:

מציאה לאו מידי חסר ועיין רש״י ד״ה לאו מידי חסר - אינו מפסיד כלום בחנם באה לו ואף בלא טורח.

ויש להעיר מרש״י כתובות סו. ומשני אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק היא - דרוב מציאות צריך לחזר אחריהם כגון דגים שנשארו ביבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע

אבל כאן מדובר בטלית שבוודאי נמצאת באקראי, אגב יש להעיר ע"ד רש"י שהבאת "לחפש סימא בקרקע" דמשמע שאם מצא מותר לקחת ומדוע הרי הוא דרך הינוח כמבואר בפרק המפקיד שכספים אין להם שמירה אלא בקרקע

 

[דב״ש]

דף לג:

רש״י ד״ה בימי רבי נשנית משנה זו כו׳ וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וכו׳

יש להעיר, מדוע אצל נזיקין וקדשים נקט שם הסדר ואצל יבמות נקט שם המסכתא. מדוע דילג על סדר מועד. מדוע הקדים נזיקין לנשים.

 

[איש מבית לוי]

יתכן שרש"י רצה להדגיש שאין סדר למשנה [עיין ב"ק קב.] גם בסדרים וגם במסכתות ולכן הפך הסדר נזיקין נשים קדשים וגם בסדר נשים הזכיר רק יבמות ועבר לקדשים.

 

[איש מבית לוי]

אפשר לומר עוד שאין כוונתו כלל לסדרים אלא למסכתות, מסכת נזיקין [שכוללת ג' בבות עיין תוס' ריש ב"ב ועוד] ומסכת זבחים הנקראת ברש"י פעמים רבות "שחיטת קדשים" וכן משמע מלשונו אח"כ שכתב שסידרו המסכתות

 

[איש מבית לוי]

אבל כאן מדובר בטלית שבוודאי נמצאת באקראי, אגב יש להעיר ע"ד רש"י שהבאת "לחפש סימא בקרקע" דמשמע שאם מצא מותר לקחת ומדוע הרי הוא דרך הינוח כמבואר בפרק המפקיד שכספים אין להם שמירה אלא בקרקע

 

[איש מבית לוי]

עיין בקובץ המצורף

 

[דב״ש]

בבא מציעא לד. אלא מהא ליכא למשמע מינה

בגליון הש״ס ציין לנדה לג: וצ״ע בכוונתו שהרי כבר ציין המסורת הש״ס לברכות כה וש״נ. ועוד, מדוע לא ציין כן לעיל דף כ״ו ודף ל׳ דאיתא האי לישנא. ועיינתי בדפוס פראג ולא מצאתי גליון הנ״ל ואולי ט״ס הוא.

 

[דב״ש]

דף לה.

זבנה אורתא ויהבה במתנה כו׳

רש״י ד״ה זבנה אורתה כו' - בעל חוב ששמו לו קרקע ומכרה או שנתנה או הוריש

יש לעיין מדוע שינה רש״י מסדר הגמרא ונקט מתנה קודם ירושה

ועיין רש״י ד״ה הני - אחרונים או לוקח או יורש או מקבל מתנה, וצ״ב

 

[איש מבית לוי]

הקושיא יפה מאוד, ואפשר ליישב שרש"י נקט לפי סדר החידוש, דהנה הגמ' ביארה הטעם שאין בהם שומא הדר משום דהני מעיקרא אדעתא דארעא נחות, והנה במכירה מובן מאוד שהקונה קנה קרקע, ובמתנה לא כ"כ מובן שהרי הנותן נתן מדעתו ואינו תלוי בדעת המקבל, אמנם אפשר ליישב לפי המבואר בגמ' בכמה מקומות [גיטין נ: נט. ברש"י, מגילה כו: ב"ב קנו.] ועוד שאין אדם נותן מתנה אא"כ עשה לו המקבל נחת רוח ולכן נחשב כמכר, אבל בירושה אינו מובן כלל שהרי היא חלה ממילא ואינו תלויה אפילו בדעת המוריש, אא"כ נאמר שמדובר במחלק נכסיו על פיו [עיין ב"ב פרק יש נוחלין] וצ"ע בראשונים,

 

[דב״ש]

יפה מאוד. ומה טעם בסדר הגמרא?

 

[איש מבית לוי]

הערות במשנה תחילת פרק המפקיד [לג:]
א]. המפקיד אצל חברו בהמה או כלים, צ"ע מדוע נקט בהמה בלשון יחיד וכלים בלשון רבים,
ב]. המשנה דיברה רק בשומר חינם [שהרי אמרו שומר חינם נשבע ויוצא] ומנין פשוט לגמ' שגם בשומר שכר הדין כן, ועוד א"כ מדוע לא כתבה המשנה גם שומר שכר שיש בו חידוש יותר גדול שאע"פ שמשלם על שמירתו וראוי שהשומר ישלם ישבע אעפ"כ מקנה לו הכפל, ועוד שבפרשת ש"ח כתיב כסף או כלים ובפרשת ש"ש כתיב חמור או שור או שה ופירשו המפרשים שהדרך למסור כסף וכלים לשמור בחינם כיון שאין טירחא בשמירתם משא"כ בהמות שיש טירחא הדרך למסור בשכר, וא"כ המשנה שדיברה גם על בהמה היה לה לדבר על ש"ש כמו בתורה ?
שבת שלום לכל הת"ח

 

[בנימין לוריא]

א]. המפקיד אצל חברו בהמה או כלים, צ"ע מדוע נקט בהמה בלשון יחיד וכלים בלשון רבים,

אולי כיון שכך היא הדרך.
אדם שיש לו אפי' בהמה אחת יתכן שיפקיד אותה, אבל בד"כ מי שיש לו כלי אחד יכול להסתדר ולא יטרח להפקידו, אא"כ זה כמה כלים.

 

[דב״ש]

הערות במשנה תחילת פרק המפקיד [לג:]
א]. המפקיד אצל חברו בהמה או כלים, צ"ע מדוע נקט בהמה בלשון יחיד וכלים בלשון רבים,
ב]. המשנה דיברה רק בשומר חינם [שהרי אמרו שומר חינם נשבע ויוצא] ומנין פשוט לגמ' שגם בשומר שכר הדין כן, ועוד א"כ מדוע לא כתבה המשנה גם שומר שכר שיש בו חידוש יותר גדול שאע"פ שמשלם על שמירתו וראוי שהשומר ישלם ישבע אעפ"כ מקנה לו הכפל, ועוד שבפרשת ש"ח כתיב כסף או כלים ובפרשת ש"ש כתיב חמור או שור או שה ופירשו המפרשים שהדרך למסור כסף וכלים לשמור בחינם כיון שאין טירחא בשמירתם משא"כ בהמות שיש טירחא הדרך למסור בשכר, וא"כ המשנה שדיברה גם על בהמה היה לה לדבר על ש"ש כמו בתורה ?
שבת שלום לכל הת"ח

א] בפשטות לישנא דקרא נקט וע״י חידושי המפקיד לרב יהושע לייב דיסקין ז״ל