מחילה מכבודו אך לא ענית לגופו של עניין.
המחלוקת ההלכתית ידועה.
הטענה הייתה שהגדולים שהתירו לא ראו מה קורה היום ואילו היו רואים וודאי שהיו אוסרים והראיה שאלו שכן ראו והראו להם אפילו לא על אשה אלא על בובת קלקר (כגון הגר"ח קנייבסקי זצ"ל) אמרו שכזה דבר ממש אסור (וזו הייתה פאה ממש לא "מודרנית")
ומי שרוצה לטהר את השרץ בק"ן תירוצים ולהרגיע את מצפונו שימשיך ויתרץ עוד תירוצים...
כבודו לא קרא את ב' הטענות של המתירים. א. זה כל המח' [האחרונים] ולשיטת המתירים אין בעיה של מראית העין, זאת אומרת שמותר אף פאה שנראת כשיער. ועוד שהש"ג מתיר אף שער עצמה, וכן מובא בנושא כלים על השו"ע, וכן ד' החזו"א. הגה עצמיך, אשה רווקה עם שערה מתחתנת, ובאותו ערב מניחה על ראשה את שערה, רק עם רשת מלמטה שיתפס טוב, היות שזה גזוז, את זה השיטות הללו התירו..אז מה הטענה על היום.
והוספתי בין הדברים, שכללית יש עליה בכל מה שקשור לאופנה, ואין הכא נמי, מראה חריג ופרוץ אסור לפי כולם, בדיוק כמו בגד אדום.
ולגבי מה שכבודו גמר לטהר את השרץ, אני יכל לומר את זה על עוד הלכות, שהמסקנא בהם לקולא.
סה"כ מה שכתבתי בתור יהודי ספרדי, שצריך לדעת ולהכיר את החיים סביבינו, ובמיוחד את הפוסקים וגדולי הדור השונים, גם כשלא גדלנו או לא תמיד מבינים.
מרן לא יורד מגדולתו כשיש חולקים.
לסיום מרן בעצמו הסתמך על שיטות המקילים, בגרושה, שכל ההבדל בין גרושה לנשואה, שחיובה הוא רק מדרבנן, כל הטעמים לאסור, שייכים אף בגרושה, ובכל זאת פסק להתיר, זה אומר שיש צד שני.
