• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
ממש לא, תפתח את תשובתו שוב ותראה שכל תשובתו בנויה על זה ש"פשתה המספחת" לילך עם פאה, וכן מבואר בעוד כמה מקומות בתשובתו, שאפילו שכולן היו הולכות עם זה אסור. וכן מבואר במכתביו המובאים במשנת יוסף. ועוד. ואתה לא מתבייש לכתוב "למתבונן בתשובת מרן זצ"ל"?
קודם כל אני לא מתבייש משום דבר, מותר לי להגיד את דעתי בהבנת הדברים.
לגופו של עניין כבודו לא הבין אותי, דעת מרן זצ"ל שאסור לחבוש פאה, משום פריצות, וזה הטעם העיקרי. ולכן לא רצה שינהגו כנשים האשכנזיות שמנהגם היה באירופה ללכת כך. וברור שאם יש בזה פריצות אז גם אם כולם ילכו כך לשיטתו, יהיה אסור.
ההדגשה שלי היתה רק לגבי זה שרצה לשמור על המנהג של נשות הספרדים.
ואני יכתוב בצורה ברורה: לשיטת רבינו מרן זצ"ל, יהיה אסור לעולמי עד ללבוש פאה- משום פריצות.
 
קודם כל אני לא מתבייש משום דבר, מותר לי להגיד את דעתי בהבנת הדברים.
לגופו של עניין כבודו לא הבין אותי, דעת מרן זצ"ל שאסור לחבוש פאה, משום פריצות, וזה הטעם העיקרי. ולכן לא רצה שינהגו כנשים האשכנזיות שמנהגם היה באירופה ללכת כך. וברור שאם יש בזה פריצות אז גם אם כולם ילכו כך לשיטתו, יהיה אסור.
ההדגשה שלי היתה רק לגבי זה שרצה לשמור על המנהג של נשות הספרדים.
ואני יכתוב בצורה ברורה: לשיטת רבינו מרן זצ"ל, יהיה אסור לעולמי עד ללבוש פאה- משום פריצות.
לא מדוייק. כי מרן זצ"ל לא תלה את זה רק במנהג הספרדים וכד', אלא כתב שהוא פריצות. [ומה שהתיר לקרוא כנגד זה ק"ש אינו עניין לכאן. והארכתי בזה בתשובה לבאר הדברים דבר דבור על אופניו. ובע"ה אעלה אותה בהמשך].
 
מחילה מכבודו אך לא ענית לגופו של עניין.
המחלוקת ההלכתית ידועה.
הטענה הייתה שהגדולים שהתירו לא ראו מה קורה היום ואילו היו רואים וודאי שהיו אוסרים והראיה שאלו שכן ראו והראו להם אפילו לא על אשה אלא על בובת קלקר (כגון הגר"ח קנייבסקי זצ"ל) אמרו שכזה דבר ממש אסור (וזו הייתה פאה ממש לא "מודרנית")
ומי שרוצה לטהר את השרץ בק"ן תירוצים ולהרגיע את מצפונו שימשיך ויתרץ עוד תירוצים...
כבודו לא קרא את ב' הטענות של המתירים. א. זה כל המח' [האחרונים] ולשיטת המתירים אין בעיה של מראית העין, זאת אומרת שמותר אף פאה שנראת כשיער. ועוד שהש"ג מתיר אף שער עצמה, וכן מובא בנושא כלים על השו"ע, וכן ד' החזו"א. הגה עצמיך, אשה רווקה עם שערה מתחתנת, ובאותו ערב מניחה על ראשה את שערה, רק עם רשת מלמטה שיתפס טוב, היות שזה גזוז, את זה השיטות הללו התירו..אז מה הטענה על היום.
והוספתי בין הדברים, שכללית יש עליה בכל מה שקשור לאופנה, ואין הכא נמי, מראה חריג ופרוץ אסור לפי כולם, בדיוק כמו בגד אדום.

ולגבי מה שכבודו גמר לטהר את השרץ, אני יכל לומר את זה על עוד הלכות, שהמסקנא בהם לקולא.
סה"כ מה שכתבתי בתור יהודי ספרדי, שצריך לדעת ולהכיר את החיים סביבינו, ובמיוחד את הפוסקים וגדולי הדור השונים, גם כשלא גדלנו או לא תמיד מבינים.
מרן לא יורד מגדולתו כשיש חולקים.

לסיום מרן בעצמו הסתמך על שיטות המקילים, בגרושה, שכל ההבדל בין גרושה לנשואה, שחיובה הוא רק מדרבנן, כל הטעמים לאסור, שייכים אף בגרושה, ובכל זאת פסק להתיר, זה אומר שיש צד שני.
 
  • לייק
תגובות: nati
השאלה הגדולה היא, מדוע דוקא בזה ובשאר ענייני צניעות הרבה נוטים יותר להקל [ואפילו על פי שמועות וסיפורים למיניהם] על אף שבהרבה דברים הם מחמירים מאד חומרות ע"ג חומרות גם כאשר יש מקום גדול להתיר.

אבל התשובה כבר מבוארת ברמב"ם (פכ"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז), וז"ל: ולפי שדעתו של אדם קרובה אצל עריות, אם נסתפק לו דבר ששמע מורה להקל. עכ"ל.

כלומר שגם דבר שרק נסתפק (ולא לגמרי ברור לו), ורק שמע (בלי שלמד מעצמו ובלי שום הוכחות), כבר רץ להורות להקל (כלומר לא נוהג כן בעצמו אלא גם מורה כן לאחרים). [ועי"ש ברמב"ם עוד (בהלכה יח) שכתב שאין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם אלא לפרוש מן העריות].
וכ"ה כבר בגמ' (חגיגה יא:) שגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן. ופירש רבינו חננאל, דכיון שהנפש מתאוה לעריות, אין מדקדקין בדינים אלו של עריות שלא כתובים בהדיא בתורה אלא רק נלמדים מדרשה [כגון ביתו מאנוסתו, אם חמיו, אם חמותו, דנפקי מדרשה בסנהדרין (עה.). רש"י שם (ד"ה בסתרי). כי בעריות הכתובים בהדיא בתורה פשוט שמדקדקים, כמ"ש שם בהדיא בגמ'] היטב ובאין להתיר האיסור. וכיו"ב כתב רבינו יהונתן מלוניל שם: ולפי שחמדת עריות יש בלב האדם בין שיראנה בין שלא יראנה, יהפך אחר ההיתר [משא"כ גזל, רק כשרואה אותו נפיש יצריה. ע"ש]. עכ"ל.
ודי בזה למבין.
 
השאלה הגדולה היא, מדוע דוקא בזה ובשאר ענייני צניעות הרבה נוטים יותר להקל [ואפילו על פי שמועות וסיפורים למיניהם] על אף שבהרבה דברים הם מחמירים מאד חומרות ע"ג חומרות גם כאשר יש מקום גדול להתיר.

אבל התשובה כבר מבוארת ברמב"ם (פכ"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז), וז"ל: ולפי שדעתו של אדם קרובה אצל עריות, אם נסתפק לו דבר ששמע מורה להקל. עכ"ל.

כלומר שגם דבר שרק נסתפק (ולא לגמרי ברור לו), ורק שמע (בלי שלמד מעצמו ובלי שום הוכחות), כבר רץ להורות להקל (כלומר לא נוהג כן בעצמו אלא גם מורה כן לאחרים). [ועי"ש ברמב"ם עוד (בהלכה יח) שכתב שאין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם אלא לפרוש מן העריות].
וכ"ה כבר בגמ' (חגיגה יא:) שגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן. ופירש רבינו חננאל, דכיון שהנפש מתאוה לעריות, אין מדקדקין בדינים אלו של עריות שלא כתובים בהדיא בתורה אלא רק נלמדים מדרשה [כגון ביתו מאנוסתו, אם חמיו, אם חמותו, דנפקי מדרשה בסנהדרין (עה.). רש"י שם (ד"ה בסתרי). כי בעריות הכתובים בהדיא בתורה פשוט שמדקדקים, כמ"ש שם בהדיא בגמ'] היטב ובאין להתיר האיסור. וכיו"ב כתב רבינו יהונתן מלוניל שם: ולפי שחמדת עריות יש בלב האדם בין שיראנה בין שלא יראנה, יהפך אחר ההיתר [משא"כ גזל, רק כשרואה אותו נפיש יצריה. ע"ש]. עכ"ל.
ודי בזה למבין.
אני מסכים עם כבודו, שהיות וזה קשה, נסמכים על הדעות המתירים, אבל חולק על כבודו, שאין זה מח' ככל המח', ואף אחד לא מטהר שום שרץ, מצוות עשה של כיסוי הראש היא מצווה חשובה, ואופן הכיסוי גם חשוב ואם יש בו מח' מה ואיך מותר, אין פה לא שרץ ולא טיהור.
יישר כח על הדברים.
 
אני שוב מדגיש שאין רצוני להזיז מישהו מפסיקת רבינו מרן זצ"ל. אבל כן חשוב לי להדגיש ולהבהיר, שיש צד שני.
דעת מרן ר' חיים קניבסקי זצ"ל (יש כמה סיבות לאסור, כפי שפירטתי לעיל, ודעתו לחוש למראית העין, ובהסרטה פוסק שאין בעיה של מראית ושנהגנו להתיר, והספרדים ימשיכו במנהגם)
ההסרטה נמצאת בדרשו (באתר), שאלת הרב אורי טיגר, ותשובת הרב.
סליחה על השליחה לשם, יש לי את ההסרטה אבל אין לי אפשרות לעלות קבצים גדולים.
 
קודם כל אני לא מתבייש משום דבר, מותר לי להגיד את דעתי בהבנת הדברים.
לגופו של עניין כבודו לא הבין אותי, דעת מרן זצ"ל שאסור לחבוש פאה, משום פריצות, וזה הטעם העיקרי. ולכן לא רצה שינהגו כנשים האשכנזיות שמנהגם היה באירופה ללכת כך. וברור שאם יש בזה פריצות אז גם אם כולם ילכו כך לשיטתו, יהיה אסור.
ההדגשה שלי היתה רק לגבי זה שרצה לשמור על המנהג של נשות הספרדים.
ואני יכתוב בצורה ברורה: לשיטת רבינו מרן זצ"ל, יהיה אסור לעולמי עד ללבוש פאה- משום פריצות.
בתשובתו הביא רבים מרבני אשכנז שכתבו כן, ההפלאה העצי ארזים ועוד.
 
ברור שיש רבנים אשכנזים שאוסרים, כמו שיש רבנים ספרדים שמתירים.
כל הנסיון הזה להראות כאילו יש תורה אשכנזית ותורה ספרדית הוא חידוש מהדורות האחרונים שלא היה מעולם
מלבד כשזה שו"ע מול רמ"א
וכן מנהגים.
וכמו שמתירים הרבה דברים, באותה הדרך היה אפשר להתיר גם את הפאות (לא המודרניות, אלא הנורמליות)
רק שברור שמעורבת כאן גם השקפה ודרך.
 
ברור שיש רבנים אשכנזים שאוסרים, כמו שיש רבנים ספרדים שמתירים.
כל הנסיון הזה להראות כאילו יש תורה אשכנזית ותורה ספרדית הוא חידוש מהדורות האחרונים שלא היה מעולם
מלבד כשזה שו"ע מול רמ"א
וכן מנהגים.
וכמו שמתירים הרבה דברים, באותה הדרך היה אפשר להתיר גם את הפאות (לא המודרניות, אלא הנורמליות)
רק שברור שמעורבת כאן גם השקפה ודרך.
מרן זיע"א שמי כמוהו עם כוחא דהיתרא לא התיר גם את הנורמליות, וכמובן שלא עירב השקפה אלא הלכה נטו.
ואמת שלא חילק בין אשכנזים לספרדים, וגם לאשכנזים אסר ע"פ פוסקי אשכנז, אבל אחר שרוב מוחלט של הציבור הספרדי בארץ ובעולם קיבל הוראותיו, והאשכנזים שיחיו עדיין לא, זה נהפך להיות ספרדים ואשכנזים...
 
ואם כבודו קובע שלא למדתי את הסוגיא ורק מסתפק....גיבובי שמועות....
כבודו מוזמן לעיין קצת במראי מקומות.
עיין..
מקור חיוב כיסוי הראש.
בפסוק במדבר [ה' י"ח].
בגמ' כתובות [ע"ב ע"א].
תרומת הדשן [סי' רמ"ב].
אי זו היא דת יהודית.
גמ' שם.
רמב"ם [פרק כ"ד מהל' אישות, הי"ב].
שו"ע [סי' קט"ו].
הגדרת שיער הנשואה.
חזון איש [או"ח ק"ש סי' ט"ז אות ח'].
היתר כיסוי ע"י פאה.
ש"ג על הגמ' שבת ס"ד ע"ב.
ס' משמרת המועד בביאור דבריו [סי' ש"ג].
שו"ת ישכיל עבדי בביאור דבריו [ח"ז אבה"ע סי' ט"ז].
קונטרס אור ישראל [עמוד פ'] בביאור דבריו.
התפשטות המנהג.
אפי זוטרי [סי' כ"א].
מנחת שבת [סי' פ"ד].
דין כיסוי ע"י פאה.
רמ"א [או"ח סי' ע"ה]. דרכי משה [או"ח ש"ג ס"ק ו'].
ד' הפרישה והמג"א [ס"ק ה'] המקור חיים פמ"ג מגן גיבורים ועוד, שאף ברה"ר [שם]. וכן הוא במשנ"ב להדיא, במקום שנהגו, דאין בזה מראית העין.
סתרי ומגיני [חלק ב' סי' מ"ד].
כף החיים [ע"ה ס"ק י"ט], ויש לעיין מסימן ש"ג ס"ק נ"ה. ד' השמש ומגן, דאף ליציאה, התיר.
ועוד יש אריכות גדולה באחרונים, להתיר ולאסור. הרבה מפוסקי זמנינו, אמרו בע"פ את דעתם ויש הנסמכים על הגדולים, כתלמידי החזון איש וכדו'..יש במוקלט יש במוסרת, ויש בנכתב בקצרה.
אחרוני זמנינו. (חלקם).
חזו"א [דינים והנהגות ח"ב פ"ח אות ט']
מעשה איש [חלק ג' פרק ו'].
חו"ב.
דובב משרים [א' סי' קכ"ד].
הר צבי [א' פ"ט, אבה"ע].
ישכיל עבדי [הובא לעיל].
שמש ומגן [ב' אבה"ע סי' ט"ז]. תבואות שמש [אבה"ע סי' קל"ח].
אגרות משה [ב' אבה"ע, סי' י"ב].
אור יצחק [ אבה"ע סי' ג'].
דת והלכה [סי' א'].
שערי הלכה ומנהג [אבה"ע סי' נ'].
הערות הגרי"ש [ברכות כ"ד].
אום אני חומה [דף צ"ד].
חוט שני [ אבה"ע סי' כ"א ס"ב].
ועוד כמה עשרות מגדולי אחרונים, וכמה עשרות מגדולי פוסקי הדורות האחרונים.
הרשימה ארוכה, וכתבתי חלקה..


שכבודו יעבור על כל זה, יראה שיש צד שני למטבע, וכן מרן זצ"ל ראה ולמד את הסוגיא יותר טוב ממני וממך, וראה את כל הפוסקים והאחרונים בנידון, ובכל אופן אסר, כשיטות החולקות.
זה אומר שאין צד שני
שזה לא נחשב למחלוקת???
אין לי רצון וכח להתעסק בזה.
רק הנקודה הזאת מאוד הציקה לי שמוחקים את הצד השני כלא קיים. זאת למרות שמרן בעצמו הביא צד שני.
יישר כח לעוסקים, וסליחה על הצער והקנוא את קנאתי שגרמתי לכמה יהודים טובים...
יש פתגם ידוע- שכל אדם יבדוק עצמו אם בהכל הוא ככה נחוש ומבטל את כל הצדדים, עיין ערך המזרחי וכדו' לעניין ארץ ישראל..
הקפדה והחזקה במסורת לא באה על חשבון הכרת הצד השני, ושוב אני ספרדי תלמיד בן תלמיד למרן זצ"ל.
 
ושוב אני ספרדי תלמיד בן תלמיד למרן זצ"ל
וכאן לא. והסברתי זאת לעיל מדוע.
ואין נפק"מ בכל מה שהבאת [אחר אלף המחילות], כי בראשונים מבואר שהטעם של התורה בכיסוי הראש הוא מצד פריצות, כלומר לא כפי שיש שדוחקים ש"אחרי שאסור [מ"גזירת הכתוב"] יש בזה פריצות" אבל אם כולן ילכו כן לא יהיה בזה פריצות, אלא מעיקרא מה שהתורה לא התירה לילך בשיער גלוי [אפילו ש"כולן יהיו רגילין בזה"] הוא משום פריצות. ויש לזה ראיות רבות [ודלא כאחד שכתב קונטרס שלם להיפך, ויש בו הרבה טעויות בהבנה], וא"כ ודאי דהכי יש לן למינקט, וממילא לא יועיל לכסות במה שהתורה רצתה להתירו משום פריצות כאמור. ויש בזה אריכות רבה.
ואידך זיל גמור.
 
שהטעם של התורה בכיסוי הראש הוא מצד פריצות,
אין בזה שום מקור כזה.
רוב הראשונים שמצטטים שכתבו את המילה פריצות כלל לא נאמר על הטעם של כיסוי הראש.
אלא טעם במושג של הדת יהודית באופן כללי וזה כולם מסכימים שהטעם לתקנות של מנהגי דת יהודית הוא למנוע פריצות.
ראיתי ספר מסוים[שכתב צורב צעיר] שציטט רבבות מראי מקומות של ראשונים שמזכירים את המילה 'פריצות' ודאג לחתוך את תחילת וסוף דבריהם ואין לזה שום קשר לטעמא דקרא דדין התורה בכיסוי הראש.[
אין רצוני להכנס לסוגיא הזו אבל תאמין לי שגדלי האחרונים שהתירו פאה נכרית כמו המשנ"ב הרמ"א הפרמ"ג והמג"א ועוד הרבה מרבותינו הכירו היטב את הראשונים בכתובות ובכ"ז פסקו את דבריהם ומעולם לא תלו את היתרם רק בגלל שהפאות ניראות כקש וגבבה. אלא שאין בעיה לנשואה לכסות שיער בשיער.
אל תחשוב שאתה גילית את הראשונים הללו מה שלא ראו גדולי הפוסקים הנ"ל אלא שפשוט ראו את הראשונים הנ"ל בפנים ולא רק העתיקו מתוצאות החיפוש של אוצר החכמה עם מילת החיפוש 'פריצות'
 
אה"נ. יש פאות כמו שהיה לרבנית קניבסקי ע"ה בזה שרי שלא נדמה לשיער.. אך בל תשכח את המשך הסרטון שם עדות נאמנה שאומר בקולו הגאון הרב ב"צ מוצפי הי"ו יבלחט"א שהיה במעונו של מרן הגר"ח שהביאו לפניו כ-50 פאות ואסר כולם! ומן הסתם היו כמה וכמה מינים ממינים שונים ומשונים.
וזה לא היה בימינו אלא לפני 20 שנה בערך.. ואז הפאות נראו כמעט כמו שערות סבתא...
אני לא יודע מה אמר הרב מוצפי.
יש הסרטה שלמה של הגר"ח שאומר במפורש שמספיק שרק בקיאים יבחינו שזה פאה ולא רק פאת קש וגבבה.
וגם פאה שאין ניכר כלל שזה פאה אפי' לבקיאין אמר רק שזה לא ראוי ולא כדאי ומשמע דס"ל דאינו מעיקה"ד.
אשמח למי שיעלה את ההסרטה הזו הופצה בדרשו.
 
מנין שדיברו על פאות זמנינו הפרוצות?
לא דיברו על הפאות הפרוצות. אף אחד לא התיר פאה פרוצה .
פאות זמנינו יש מהם צנועות ויש פרוצות כפי שיש בגדים צנועים ופרוצים.
וכפי שהעירו חלק מהמחלוקת בעינין פא"נ האם חוששים למראית העין ואם פעם היו רק פאות קש מה מראית העין יש בזה הרי זה לא נראה שיער כלל??
לשיטת הגר"ח פאה שהבקיאין מבחינים שהיא פאה [לא מחייב מצד האיכות אלא גם בגלל דברים אחרים] זה מספיק.
 
ומי שרוצה לטהר את השרץ בק"ן תירוצים ולהרגיע את מצפונו שימשיך ויתרץ עוד תירוצים..
לא מטהרין שום שרץ אלא לומדים את הסוגיא כמו שצריך ולא מדקלמים סיסמאות של מודעות רחוב..
היהירות של חלק מהכותבים מרתיחה עד מאוד.
מעולם בשום מחלוקת לא מצאנו כדבר הזה שמי שמעז לחלוק כבר נקרא מתיר את השרץ וכדו'
דעת מרן זיע"א שפאה אסורה אבל חלקו עליו גדולי הדור האשכנזים וזכותם לחלוק כפי שזכות מרן לחלוק עליהם באין ספור נושאים וזו דרכה של תורה..
סוגיא מנצחים בלימוד הסוגיא ולא בסיסמאות..
 
מקלו יגיד לו, רק בפאות וצניעות אנשים מחפשים רבנים שאף פעם לא עניין אותם מה דעתם בהלכה,
את המשנ"ב והרמ"א והמג"א לא עיניין אף אחד?
הם הפוסקים העיקריים שהאשכנזים סומכים עליהם.
ושוב לא סייגו את טעם היתירם רק בגלל איכותם הגרועה של הפאות של אז ומנ"ל לחדש דבר כזה?
 
השאלה הגדולה היא, מדוע דוקא בזה ובשאר ענייני צניעות הרבה נוטים יותר להקל [ואפילו על פי שמועות וסיפורים למיניהם] על אף שבהרבה דברים הם מחמירים מאד חומרות ע"ג חומרות גם כאשר יש מקום גדול להתיר.
אינם נוטים להקל.
אלא שכך פסקו הרמ"א והמג"א והמשנ"ב שגם בשאר ההלכות פוסקים כמותם להקל ולהחמיר.
 
חלק מהאוסרים כמו מרן הגריש"א זצ"ל
הרב אלישיב מעולם לא אסר את כל פאות זמנינו.
כנראה ראית את הסרטון המצונזר.
כי בסרטון המקורי הגרי"ש נראה שהגרי"ש מדבר על פאות ארוכות במיוחד. ואת זה אסר משום פריצות.
ואף אני שמעתי מגדולי תלמידיו ששאלו אותו במפורש ואמר להם שהתכוון לפאות פרוצות.
 
אין בזה שום מקור כזה.
יש הרבה מקורות לזה. בע"ה אכתוב בהמשך.
ראיתי ספר מסוים[שכתב צורב צעיר]
אולי אתה מתכוין לקונטרס של הרב נהוראי אוחנה? אכן חלק מהוכחותיו שזה פריצות אינו הכרח גמור לומר שטעם התורה מעיקרא היא משום פריצות, אבל יש מתוכם כאלו שכן מוכרחים [ומה שדחה בקונטרס שכנגדו, הרבה דברים דחה בקש ואינו נכון כלל, אף שחלק מהדחיות דחה נכון ש'אין ראיה' משם כאמור].
אני מסכים איתך שאין לנפנף בסיסמאות סתם (ויש הרבה כאלו), אך אין אני אחד מאלו.
 
אני לא יודע מה אמר הרב מוצפי.
יש הסרטה שלמה של הגר"ח שאומר במפורש שמספיק שרק בקיאים יבחינו שזה פאה ולא רק פאת קש וגבבה.
וגם פאה שאין ניכר כלל שזה פאה אפי' לבקיאין אמר רק שזה לא ראוי ולא כדאי ומשמע דס"ל דאינו מעיקה"ד.
אשמח למי שיעלה את ההסרטה הזו הופצה בדרשו.
אדרבה תעלה אותה.
יש הסרטה מפורסמת (שגם אתה מכיר, רק אתה טוען שהיא ערוכה) שהוא אומר בפשיטות שאסור.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון