אני מופתע מהתמימות. באמת.
השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית
- סטָטוּס
שו"ת מעין אומר
שלום רב האם אפשר לפסוק משות מעין אומר הלכה למעשה? תודה ושבת שלום
forum.moreshet-maran.com
כי כן דרכם של ספרים מעין אלו, ולפעמים לא כל מה שהשיב בע"פ באופן פרטי מתאים לכולם (בדיוק כמו הענין של פאה נכרית, שהרי לכולם הוא אסר בתוקף), ולכן רגילים להקדים שאין לסמוך אלא רק לעיין, אבל כל בר דעת עיניו בראשו שספרים אלו לא נדפסו ליופי אלא ללמוד מהם (ואם היה אסור ללמוד מהם, אזי הגר"ע היה אוסר עליו לגמרי להדפיס).
ומה שיש היתר שלא יעלה על הדעת, שהתיר לאיזה מקובל להסתכל על אשה דרך חור, גם אני נפלאתי לקרוא זאת, אבל יתכן שסבר הגר"ע שכך לא יקבל את מבוקשו וירד מזה, או שהיתה לו כוונה אחרת ואכמ"ל, וגם אם תאמר שמעשה זה הוא משובש, כבר הקדמתי לעיל תרופה למכה, וכתבתי שמילא פסק אחד אפשר לומר שהוא משובש, אבל איך יתכנו כל כך הרבה שיבושים (שחוזרים על עצמם להפליא).
הוא כלל לא מתיימר להיות אובייקטיבי, הוא כבר בהקדמה מבאר שראה צורך לאסוף את דעת המתירים כיוון שדבריהם לא ידועים בציבור ונובעות מזה טעויות (כמו שרואים כאן באשכול זה לרוב) והוצאת שם רע על ציבור שלם וכו', או שמתייחסים לרבנים המתירים בזלזול כביכול אין להם על מי לסמוך.
אגב, גם ילקוט יוסף לא מתיימר להיות אובייקטיבי - הוא הולך אחר אביו הגר"ע באש ובמים, וכאשר יפסוק כן יפסוק, ואם תמוה ישתדל ליישב בכל מה שיעלה בידו ולא יחלוק. אבל אין שום קשר בין ילק"י לחו"כ - זה ספר הלכות פסוקות ככל אשר יעלה בידו, וזה ספר אסופת תשובות בנדון מסויים.
אף אחד לא טען שהוא "חזר בו" בסוף ימיו (טענות כאלה אפשר למצוא רק אצל התעמולנים לאיסור).
ומה שכתבת "מתוך אלפי שאלות" אין זה אלא דמיון בעלמא, מי שמצוי בשו"ת שלו לאורך השנים יודע שהיתה אצלו אבחנה ברורה, בין אם הבחור היה רוצה (שראה בזה חוסר יר"ש) לבין הבחורה (שראה בזה טבע נשי להתייפות ככל חברותיה) וכן לגבי בעל ואשה, אם ראה שהבעל נוטה להחמיר כמותו והאשה במצוקה.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אם אתה מדבר על מרן, הרי מרן כתב תשובה ויפה בטוטו״ד באיסור הפאה. למה צריך שיהיה לו ״טעמים שעמו״ לאסור?
מעניין איך עלה בידך לסתור את עצמך. פעם אחת אתה קורא לחן וכבוד ״לא מתיימר להיות אובייקטיבי״, בתגובה אחרת אתה אומר שאין לו סיבה להיות מגמתי, שהרי יצא לו לאסור.
גם לי לפעמים יוצא מסוגיא אחת לאסור או להתיר, אך לא מחמת זה אכתוב ספר שלם על למה גם האוסרים צריכים להתיר. והלא זה מה שעשה מחבר הספר הנ״ל. ואל תכחיש זאת.
להיות אובייקטיבי בהלכה, זה כשיצא לך להתיר או לאסור, אף שאתה מכיר בכך שיש פנים לאסור. למחבר הספר הנ״ל אין שום צד כזה. וכל השיטות שלך ״להגן״ עליו, עולות בתוהו.
(לכל מי שהסתפק עד כה אם מחבר הספר הנ״ל מגמתי או לא, הנה המגן שלו @עובר ושב כותב בהדיא שהוא מגמתי)
אני אחתוך אותך כאן. הילקו״י אולי לא ״אובייקטיבי״ במובן שהוא הולך בדעת מרן, אך הוא לא מגמתי בכך שיש לו ״שיטה״ ללכת לצד אחד, אם לאסור או להתיר. החכמה בתורה זה לא להיות ״תקוע״. גם כשמבורר לך להיתר, זה לא אומר שצריך להפוך את כל העולם.
אין זה דומה כלל ועיקר לספרי השאלות ותשובות שמייחסים לגר״ח קנייבסקי. במיוחד כשיוצא סתירות מובהקות בין הספרים שכתב בהם בהדיא נגד מה שלכאורה נשאל בהם.
חבל לעשות פלפולים בספר שלא נכתב על דעת מרן כלל ועיקר.
זה חידוש שאתה מכריח כל פעם מחדש בשיטת מרן. ואין זה אלא מסברתך הבלעדית.
לא כתבתי שמישהו טען זאת, אלא זה רק מוכיח היפך מה שאתה רוצה להוכיח שדעת מרן לאסור רק משום ״למגדר מלתא״.
את החלקים האלה הוציא אחרי פטירתו.
קצני למילין, כת"ר לא מגמתי כמו שהרב בריזל לא היה מגמתי. ומכיון שהבנתי מי מסתתר מאחורי ה @עובר ושב אפרוש כאן בשלום מהדיון העקר הזה.
[נקודה למחשבה, אתם המתירים פשוט לכם שאין בעיה של ע"ז, כי הרי אם יש בעיה של ע"ז, כל פעולכם ירד לטמיון. (וחלק מכם אף מתפרנסים מזה, ופרנסה מה תהא עליה...). משא"כ מרן הראש"ל שליט"א, שאף שיכל מיד לומר שיש איסור גמור של ע"ז וכו', מ"מ היה מתון בזה, ובספרו כתב שיש בזה חשש, ולא הכריע. כי הוא לא מגמתי. ואף שבשיעור אמר שזה ברור, או שבאמת התברר לו אח"כ הדבר. או שהוא בכדי להפריש את הציבור. תחשוב ע"ז, וכמובן אל תשנו מאומה מכל מה שאתם סוברים...].
לא קשה להבין זאת, כי רוב טענותיו הוא חוזר עליהם שוב ושוב גם במק״א.
אין כאן שום סתירה. אין לו צד לאסור, כי עלה בידו להתיר וברור לו להתיר. והמחבר כמובן ניגש לענין הזה באובייקטיביות גמורה, ולמד את הנושא בספרי האוסרים והמתירים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
אבל בספרו הוא לא כתב פסק הלכה לרבים, אלא פשוט אסף את תשובות המתירים עבור המעיינים (ובדרך אגב העיר והאיר בדבריהם) ולכן הספר הוא מגמתי ולא אובייקטיבי כי מגמתו לאסוף את תשובות המתירים, זוהי מטרת הספר.
ההבדל ביניכם, שהוא "לא" היה מגמתי רק בדעת השלט"ג, ואתה "לא" מגמתי, בכל פרטי הסוגיא, ובכל מה שמסתעף ממנה, וח"ו יכול לעמוד לרועץ על המתירים.
לשמור ולעשות
Well-known member
@עובר ושב
כשרואים את המגמתיות והאובססיה שלך, ניכר בבירור שאתה מדבר מהבטן ולא מהשכל, וזה מעורר סימן שאלה ענק.
אם הרבנים לבית "מורשת מרן" היו מספיק חיים את מרן, וזוכרים את הכאב והתוקף שדיבר על הנושא, לא היו משאירים אותך אפילו לרגע אחד.
מיותר להזכיר להם שלא באת "לשאול" או "להבין", ומעתה מה לך בבית מדרשנו.
כשרואים את המגמתיות והאובססיה שלך, ניכר בבירור שאתה מדבר מהבטן ולא מהשכל, וזה מעורר סימן שאלה ענק.
אם הרבנים לבית "מורשת מרן" היו מספיק חיים את מרן, וזוכרים את הכאב והתוקף שדיבר על הנושא, לא היו משאירים אותך אפילו לרגע אחד.
מיותר להזכיר להם שלא באת "לשאול" או "להבין", ומעתה מה לך בבית מדרשנו.
אין כאן שום סתירה. אין לו צד לאסור, כי עלה בידו להתיר וברור לו להתיר. והמחבר כמובן ניגש לענין הזה באובייקטיביות גמורה, ולמד את הנושא בספרי האוסרים והמתירים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
אבל בספרו הוא לא כתב פסק הלכה לרבים, אלא פשוט אסף את תשובות המתירים עבור המעיינים (ובדרך אגב העיר והאיר בדבריהם) ולכן הספר הוא מגמתי ולא אובייקטיבי כי מגמתו לאסוף את תשובות המתירים, זוהי מטרת הספר.
- סטָטוּס
נושאים דומים בפורום
