כי כן דרכם של ספרים מעין אלו, ולפעמים לא כל מה שהשיב בע"פ באופן פרטי מתאים לכולם (בדיוק כמו הענין של פאה נכרית, שהרי לכולם הוא אסר בתוקף), ולכן רגילים להקדים שאין לסמוך אלא רק לעיין, אבל כל בר דעת עיניו בראשו שספרים אלו לא נדפסו ליופי אלא ללמוד מהם (ואם היה אסור ללמוד מהם, אזי הגר"ע היה אוסר עליו לגמרי להדפיס).
ומה שיש היתר שלא יעלה על הדעת, שהתיר לאיזה מקובל להסתכל על אשה דרך חור, גם אני נפלאתי לקרוא זאת, אבל יתכן שסבר הגר"ע שכך לא יקבל את מבוקשו וירד מזה, או שהיתה לו כוונה אחרת ואכמ"ל, וגם אם תאמר שמעשה זה הוא משובש, כבר הקדמתי לעיל תרופה למכה, וכתבתי שמילא פסק אחד אפשר לומר שהוא משובש, אבל איך יתכנו כל כך הרבה שיבושים (שחוזרים על עצמם להפליא).