לשמור ולעשות
Well-known member
אתה נורמלי? מה האריכות הזאת? אתה חוזר על דברים כמו תוכי, לא חבל על הזמן. אענה לך פעם אחרונה בל"נ.מרן הגר"ע יוסף זיע"א לא כתב מעולם שהפוסק שפאה מותרת הוא "רשע". ואף הסכים על שו"ת שמש ומגן חלק ד' שם יצא הגר"ש משאש להגן בכל תוקף על הנשים שחובשות פאה, ומרן הגר"ע רמז לזה באמרו "והנה למרות שבכמה עניינים היינו חלוקים בהלכה, אולם נתקיים בנו את והב בסופה (ראה קידושין ל:) והיינו תמיד באהבה ואחווה, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", ולא כינה אותו "רשע" או כל כינוי גנאי אחר.
וכן כתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש".
ומכאן תלמד שאין להגר"ע יוסף שום בעיה עם ת"ח שילמד את הסוגיה ויעלה בידו להיתר, ובוודאי שלא היה מכנהו "רשע" אלא אדרבה היה מדבר קשות נגד אנשים כמוך שמתבטאים כך.
ומה שכתב "רשע" היה לחתן שהתעקש שאשתו תלבש פאה כאשר היא רצתה מטפחת, ועל זה חרה אפו, שאין לזה שום קשר להלכה (כך הרגיש). ומה שהורה לבטל שידוך, היה כאשר החתן רצה פאה. אבל אם הכלה רצתה פאה, הורה להתחתן עמה ולנסות לשכנע אותה בדרכי נועם בהמשך הדרך.
ומה שאתה מחלק בין "אפרוח צעיר" לבין "רבנים אחרים שהם באמת צדיקים", הלא אני לא פסקתי הלכה מעולם אלא רק הבאתי את דבריהם, וממילא החילוק שלך בטל ומבוטל, הגם שביסודו הוא מופרך כי כל אחד רשאי ללמוד את הסוגיה ולהסיק כפי שיעלה בידו ואין בזה שום "רשעות" אם עלה בידו דלא כמרן.
ובאשר מה שכתבת שלא מובן כל הראיות האלה, ולמה אני הולך סחור סחור, ושאני מסלף את דעתו של מרן - אין כאן שום סילוף אלא דברים כהווייתם ממה שפסק להלכה בספרו יביע אומר, וממה שהובא בשמו בספר מעין אומר. ואף אחד לא המציא בשמו שהוא "מתיר".
וכאשר יש תמיהה, כיצד הגר"ע כתב לאסור פאה ומאידך גיסא ע"פ דבריו בתשובות אחרות ניתן להתיר בשופי, על זה אני מביא את היתריו השונים, אף לנשואות, במקרים של צורך כל דהוא - לדוגמא אחת שחיה בקהילה שהרוב חובשות פאה לה, או אחת שמשפחתה וחברותיה חובשות פאה והתיר לה, או אחת שאינה יפה עם מטפחת והתיר לה, שמכל זה מוכח שדעתו היתה "הלכה ואין מורין כן" שלציבור הוא פסק בתקיפות לאסור אבל להלכה ולמעשה במקום הצורך נשען על עיקר הדין שמותר (וממילא לא קשה כלום).
נמצא שאני רק מיישב את דבריו ומבאר את דעתו באופן המתקבל על השכל, ובוודאי שלא "מסלף" כי לא המצאתי בשמו כלום (וגם מחבר הספר 'מעין אומר' לא המציא בשמו כלום, והוא עצמו מתנגד בתוקף ללבישת פאה).
מה הארכת להגן על כבוד הרב משאש? כתבתי לך מפורש שמרן לא דיבר כתב עליו מה שכתב.
ומה אתה כותב שאני התבטאתי עליך? מרן בכבודו התבטא עליך ושכמותך. ואתה כותב שהיה מדבר קשות נגד אנשים כמוני?! ולדבריו שכל בחור שיבקש פאה וכו', כ"ש וכ"ש שלדבריו אתה רשע ומרשיע. ופשוט. רק שאתה מחלק חילוקים שלא מתחילים.
מה אתה מצטדק שאתה מביא רק דברי המתירים? טענתי עליך מתחילה ועד סוף שאתה מסלף את דעת מרן קודש הקודשים.
מה שכתבתי שאתה הולך סחור סחור, כי הרב אסר בכל תוקף, הקיא דם על זה, ואתה בעזותך מביא כל מיני סיפורים שאינם קשורים לעצם הדין של פאה שהוא אסור באיסור חמור לדעת מרן זיע"א. ובסוף מה אתה מסיק? "ולכן במקום צורך נשען על עיקר הדין שמותר" [וכמו בזמנו שהסיקו שהתיר מכנסיים לבנות וכו'. ועוד כיוצ"ב]. על זה בדיוק אני כותב שאתה מסלף. כי לדעת מרן גדול הדורות גם מעיקר הדין זה אסור, ברוב עוז ותעצומות.
ואתה לא מיישב את דעתו, אלא אתה מיישב את דעתך עם כולם, ובראשם עם דעת מרן רשכבה"ג, בשקר ובצביעות.