תודה
שתהיה לי בריא הוצאת לי את כל החשק לאכול אוזני המן.....
אתם זוכרים שהתחרות היא לתת לייקים להודעה שאהבתם, וכך יודעים מי מוביל וכו', כן?...
תנו ליהנות מווארטים טובים, התחרות היא לא העיקר פה.
זה לא סותר...
רבי יענקל הנ"ל שהיה מתנגד ליטאי, היה מתקלס בעדת החסידים. יום אחד שאל אותו איזה חסיד "מדוע אתה לועג לנו, והלא אפילו בתהילים נאמר "הללויה שירו לה' שיר חדש, תהלתו בקהל חסידים", מכלל שאם תהילתו בקהל חסידים, משמע שטובים הם החסידים", השיב לו רבי יענקלה "אדרבא, למה שירו לה' שיר חדש?! בגלל שתהלתו בקהל חסידים...
מלה"ד למלך ב"ו שלכבוד הכתרתו חיברו שיר יוצא מן הכלל נאה ומשמח, והיה המלך שמח ומתכבד כששרים שיר זה. יום אחד יצא המלך לסייר והגיע למסבאה, בה היו האיכרים שותים לשוכרה מתגלגלים בקיאם ושרים ורוקדים לקול צלילי השיר של המלך, מיד כששב המלך לארמונו ציווה שיפסיקו לשורר שיר זה וילחינו לו שיר חדש..."
הרב מבריסק היה אומר כי ג' סוגי גנבים איכא.
א' שומע ווארט ואחר כמה שנים כשעסוק בסוגיא צף הווארט ואינו זוכר ממי שמע או שחש שמחדש את הווארט בעצמו
ב' שומע ווארט ומשנה קצת מפה וקצת משם ואומר את הווארט בשם עצמו.
ג' שומע ווארט ואומר: הו, זה בשבילי!!!
ולכן אני מעלה כמה ווארטים...
י1:
דוע מה שאמר הרבי מליובאוויטש נ"ע שהעצבות בטילה בשישים ימי השמחה דחודש אדר,
שאל מתנגד לחסיד א', והרי העצבות היא דבר שיש לו מתירים משנכנס אב, וקיי"ל דכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל,
השיב החסיד דה' תשובות בדבר:
א. לא מצינו שבחודש אב צריך להיות בעצבות, אלא רק "ממעטין בשמחה".
גם חודש אדר אינו חודש השמחה, אלא רק 'מרבין בו בשמחה'.
ב. אנו מאמינים שמשיח יכול לבוא בכל רגע, ובפרט בניסן שעתידין להיגאל ויבטל ת"ב, והרי לא יהא לו מתירין.
אך כעת, יש לו מתירין. ואיזה טענה היא שיבוא יום שלא יהיה לו מתירין.
ג. ידוע מה שאמר הרה"ק ר"א הגדול מקרלין שעצבות אינה עבירה, אבל מה שעצבות מביאה, חמור מכל העבירות,
והרמ"א פוסק דהא דדבר שיש לו מתירין לא בטל הוא רק בדבר האסור מחמת עצמו, והכא אינו אסור אלא מחמת ד"א.
גם שמחה אינה מצוה, [אין מקור ל'מצוה גדולה להיות בשמחה' בכתבי חז"ל], אלא מביאה לקיום מצוות יותר, וקיימם בשמחה.
2;
רבי נחמן אמר אמר 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד', כדי שזו לא תהיה מצוה שהזמן גרמא, ויתחייבו בה גם הנשים...
3;
כתוב והמלך והמן ישבו לשתות, והרי זה היה בליל יו"ט פסח שהרי כתוב שהביאו לשם כרפס (וחוץ מזה אם לא, אין לי על מה לבנות את התורה),
וא"כ היו צריכים להסב?
עוד יש להקשות למה הביאו שש מיטות הרי לאחשוורוש ועוד ז' משרתים צריך 8 מיטות?
אלא שעל כך יש לתרץ שכיון שכולם היו מחוייבים להשתחוות להמן, ואחשוורוש היה אדונו, א"כ נחשבו כולם כתלמידים בפניהם ואינם צריכים הסיבה.
וכיון שבפורים נהוג לעשות ונהפוך הוא, לכן הביאו מיטות להסב לששת הסריסים ולא להמן ואחשוורוש.
4;
המן אומר לאחשורוש: "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה". בספר יקרא דאורייתא מפרש זאת בדרך צחות: אחשורוש שאל את המן מנין לך הון עתק כזה של עשרת אלפים ככר כסף, הרי אתה אחד מהשרים ואינך עוסק במסחר, כנראה ששלחת ידך בגנזי המלך?
ענה לו המן: שבאמת אין לו כסף, אבל כידוע למלך אני ניחנתי בחכמה ובדעת ויש לי עצה מקורית להשיג את הכסף: אבוא אל בעלי המלאכה והסוחרים הנכרים שבמדינות המלך ואומר להם, אם אתם רוצים להיפטר מבעלי המלאכה והסוחרים היהודים שמתחרים אתכם, תנו לי סכום כסף, ובתמורה אני יחוקק חוק שיאשר לכם להשמיד ולהרוג את כל היהודים שמתחרים בכם, כל בעלי המלאכה והסוחרים הגויים יסכימו וכך יהיה לי עשרת אלפים ככר כסף.
זהו שאומר המן: "ועשרת אלפים ככר כסף", ואם תשאל מהיכן יש לי לתת אותם? על כך מוסיף ואומר: "אשקול על ידי עושי המלאכה", דהיינו אני אקח את הממון מעושי המלאכה הגויים, אשר ברצון רב יסכימו לתת לי כדי להתפטר ממתחריהם היהודים.
5;
אחשוורוש היה מחיה מתים ממש שהרי החיה את חור (אם לא איך הוא הביא אותו למשתה)
והמגילה גם מספרת לנו כיצד הוא היה מחיה מתים, ע"י שרביטו
אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב - וחיה..
6;
לכאורה המן לקה בתלייתו ושילם את ביתו למרדכי, והא קיי"ל דאין לוקין ומשלמין, דקים ליה בדרבה מיניה?
ויש לומר דהא דאין לוקין ומשלמין, הוא דווקא בבת אחת, והבת אחת של המן הלא מתה, וא"כ הרי הוא לוקה ומשלם.
7:
שאל הרבי צמ''ז כתוב ויגידו להמן לראות והיינו שהיה צריך לומר להמן שמרדכי איננו משתחווה אליו, ולכאו' וכי המן חשוד על שמירת העיניים שצריך להגיד לו שמרדכי לא כורע??
ואיהו מפרק לה שכנראה היה להמן סמערטפעון והיה שקוע בו ולכן לא ראה שמרדכי איננו כורע
8:
המן היה מסור, שדיבר דלטוריא על ישראל, וא"כ זרש היתה מסורה, דהיינו שסברה יש אם למסורת.
ובמשנה מכות נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה וחכמים אומרים גולה, מן העץ המתבקע רבי אומר גולה וחכמים אומרים אינו גולה.
ובגמרא שם דרבי ס"ל יש אם למסורת ונישל הברזל מן העץ כתיב, וחכמים סוברים יש אם למקרא ונשל כתיב.
וממילא ושתי דס"ל יש אם למסורת, אמרה להמן שהעצה היחידה להרוג את מרדכי הוא על ידי תלייתו על העץ, כי אם יהרגו אותו בסיף, יעשה צווארו כשיש, וישמט הברזל מקתו, דכתיב ונישל.
וע"כ הציעה לו שיהיה מן העץ המתבקע, דהיינו שיתלה על עץ, ולא אמרינן ונשל על העץ עצמו רק ונישל כתיב על הברזל, וא"כ טוב לתלותו על העץ.
אלא שהקב"ה הקדים שקלינו לשקליו, והבקע לגלגולת שלנו בקע את העץ המתבקע, דקיי"ל יש אם למקרא שכתיב ונשל העץ עצמו.
ושאר הפלפול הריני משאירו כקבר פתוח לפניכם, צאו ופשטו בגדוד, ויישבו דבר דבור על אופניו.
9;
עיין הרבה ווארטלאכים בקובץ הנ''ל וכן נידון ביום ברית משה
א' שומע ווארט ואחר כמה שנים כשעסוק בסוגיא צף הווארט ואינו זוכר ממי שמע או שחש שמחדש את הווארט בעצמו
ב' שומע ווארט ומשנה קצת מפה וקצת משם ואומר את הווארט בשם עצמו.
ג' שומע ווארט ואומר: הו, זה בשבילי!!!
ולכן אני מעלה כמה ווארטים...
י1:
דוע מה שאמר הרבי מליובאוויטש נ"ע שהעצבות בטילה בשישים ימי השמחה דחודש אדר,
שאל מתנגד לחסיד א', והרי העצבות היא דבר שיש לו מתירים משנכנס אב, וקיי"ל דכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל,
השיב החסיד דה' תשובות בדבר:
א. לא מצינו שבחודש אב צריך להיות בעצבות, אלא רק "ממעטין בשמחה".
גם חודש אדר אינו חודש השמחה, אלא רק 'מרבין בו בשמחה'.
ב. אנו מאמינים שמשיח יכול לבוא בכל רגע, ובפרט בניסן שעתידין להיגאל ויבטל ת"ב, והרי לא יהא לו מתירין.
אך כעת, יש לו מתירין. ואיזה טענה היא שיבוא יום שלא יהיה לו מתירין.
ג. ידוע מה שאמר הרה"ק ר"א הגדול מקרלין שעצבות אינה עבירה, אבל מה שעצבות מביאה, חמור מכל העבירות,
והרמ"א פוסק דהא דדבר שיש לו מתירין לא בטל הוא רק בדבר האסור מחמת עצמו, והכא אינו אסור אלא מחמת ד"א.
גם שמחה אינה מצוה, [אין מקור ל'מצוה גדולה להיות בשמחה' בכתבי חז"ל], אלא מביאה לקיום מצוות יותר, וקיימם בשמחה.
2;
רבי נחמן אמר אמר 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד', כדי שזו לא תהיה מצוה שהזמן גרמא, ויתחייבו בה גם הנשים...
3;
כתוב והמלך והמן ישבו לשתות, והרי זה היה בליל יו"ט פסח שהרי כתוב שהביאו לשם כרפס (וחוץ מזה אם לא, אין לי על מה לבנות את התורה),
וא"כ היו צריכים להסב?
עוד יש להקשות למה הביאו שש מיטות הרי לאחשוורוש ועוד ז' משרתים צריך 8 מיטות?
אלא שעל כך יש לתרץ שכיון שכולם היו מחוייבים להשתחוות להמן, ואחשוורוש היה אדונו, א"כ נחשבו כולם כתלמידים בפניהם ואינם צריכים הסיבה.
וכיון שבפורים נהוג לעשות ונהפוך הוא, לכן הביאו מיטות להסב לששת הסריסים ולא להמן ואחשוורוש.
4;
המן אומר לאחשורוש: "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה". בספר יקרא דאורייתא מפרש זאת בדרך צחות: אחשורוש שאל את המן מנין לך הון עתק כזה של עשרת אלפים ככר כסף, הרי אתה אחד מהשרים ואינך עוסק במסחר, כנראה ששלחת ידך בגנזי המלך?
ענה לו המן: שבאמת אין לו כסף, אבל כידוע למלך אני ניחנתי בחכמה ובדעת ויש לי עצה מקורית להשיג את הכסף: אבוא אל בעלי המלאכה והסוחרים הנכרים שבמדינות המלך ואומר להם, אם אתם רוצים להיפטר מבעלי המלאכה והסוחרים היהודים שמתחרים אתכם, תנו לי סכום כסף, ובתמורה אני יחוקק חוק שיאשר לכם להשמיד ולהרוג את כל היהודים שמתחרים בכם, כל בעלי המלאכה והסוחרים הגויים יסכימו וכך יהיה לי עשרת אלפים ככר כסף.
זהו שאומר המן: "ועשרת אלפים ככר כסף", ואם תשאל מהיכן יש לי לתת אותם? על כך מוסיף ואומר: "אשקול על ידי עושי המלאכה", דהיינו אני אקח את הממון מעושי המלאכה הגויים, אשר ברצון רב יסכימו לתת לי כדי להתפטר ממתחריהם היהודים.
5;
אחשוורוש היה מחיה מתים ממש שהרי החיה את חור (אם לא איך הוא הביא אותו למשתה)
והמגילה גם מספרת לנו כיצד הוא היה מחיה מתים, ע"י שרביטו
אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב - וחיה..
6;
לכאורה המן לקה בתלייתו ושילם את ביתו למרדכי, והא קיי"ל דאין לוקין ומשלמין, דקים ליה בדרבה מיניה?
ויש לומר דהא דאין לוקין ומשלמין, הוא דווקא בבת אחת, והבת אחת של המן הלא מתה, וא"כ הרי הוא לוקה ומשלם.
7:
שאל הרבי צמ''ז כתוב ויגידו להמן לראות והיינו שהיה צריך לומר להמן שמרדכי איננו משתחווה אליו, ולכאו' וכי המן חשוד על שמירת העיניים שצריך להגיד לו שמרדכי לא כורע??
ואיהו מפרק לה שכנראה היה להמן סמערטפעון והיה שקוע בו ולכן לא ראה שמרדכי איננו כורע
8:
המן היה מסור, שדיבר דלטוריא על ישראל, וא"כ זרש היתה מסורה, דהיינו שסברה יש אם למסורת.
ובמשנה מכות נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה וחכמים אומרים גולה, מן העץ המתבקע רבי אומר גולה וחכמים אומרים אינו גולה.
ובגמרא שם דרבי ס"ל יש אם למסורת ונישל הברזל מן העץ כתיב, וחכמים סוברים יש אם למקרא ונשל כתיב.
וממילא ושתי דס"ל יש אם למסורת, אמרה להמן שהעצה היחידה להרוג את מרדכי הוא על ידי תלייתו על העץ, כי אם יהרגו אותו בסיף, יעשה צווארו כשיש, וישמט הברזל מקתו, דכתיב ונישל.
וע"כ הציעה לו שיהיה מן העץ המתבקע, דהיינו שיתלה על עץ, ולא אמרינן ונשל על העץ עצמו רק ונישל כתיב על הברזל, וא"כ טוב לתלותו על העץ.
אלא שהקב"ה הקדים שקלינו לשקליו, והבקע לגלגולת שלנו בקע את העץ המתבקע, דקיי"ל יש אם למקרא שכתיב ונשל העץ עצמו.
ושאר הפלפול הריני משאירו כקבר פתוח לפניכם, צאו ופשטו בגדוד, ויישבו דבר דבור על אופניו.
9;
עיין הרבה ווארטלאכים בקובץ הנ''ל וכן נידון ביום ברית משה
נפלא!
הצעיר ני"ו
Well-known member
חידושים מאחיני נ"י
בגמרא במסכת מגילה דף ז ע"ב כתוב רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא למחר בעי רחמי ואחייה לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא"
ופירש הכי
רבה ור' זירא עשו את סעודת פורים ביחד שתיהם השתכרו קם רבה שחטי"ה זה ר"ת של שבחים חשובים טובים י"ה (של הקב"ה) התחיל רבה לשבח את הקב"ה לפני ר"ז והתחיל לגלות לו רזי וסודות התורה שלא היה אמור לגלות לו וכייון שידע הרבה ר"ז ביום אחד נעשה כמת ןלכן היה צריך רבה ל"החיות" אותו כביכול. לשנה הבאה שוב הזמין רבה את ר"ז א"ל משמים לרבה לא בכל זמן וזמן מתרחש נס כזה שתגלה לו סודות
בגמרא במסכת מגילה דף ז ע"ב כתוב רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא למחר בעי רחמי ואחייה לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא"
ופירש הכי
רבה ור' זירא עשו את סעודת פורים ביחד שתיהם השתכרו קם רבה שחטי"ה זה ר"ת של שבחים חשובים טובים י"ה (של הקב"ה) התחיל רבה לשבח את הקב"ה לפני ר"ז והתחיל לגלות לו רזי וסודות התורה שלא היה אמור לגלות לו וכייון שידע הרבה ר"ז ביום אחד נעשה כמת ןלכן היה צריך רבה ל"החיות" אותו כביכול. לשנה הבאה שוב הזמין רבה את ר"ז א"ל משמים לרבה לא בכל זמן וזמן מתרחש נס כזה שתגלה לו סודות
ואיך כבודו יסביר לשון אמצע הברכה "וקרנו תרום"?
בפורים אומר הקב״ה לאדם " מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש !
על הפסוק "ויאמר המלך לאסתר המלכה וכו ' מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש " אסתר ט . יב ,
אמר הרה"ק בעל ה"מראה יחזקאל" זי"ע - שכאן רומזים לנו על ההשפעות הגדולות שיכול האדם לזכות ולקבל משמים
בימי הפורים .
בהקדם מאמר הכתוב " והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע " ישעיה סה , כד .
דהכוונה בזה : שכאשר ישראל מבקשים מה' כדי חיותם , אזי " והיה טרם יקראו ואני אענה " - ה ' עונה אותם מיד וממלא
בקשתם , כי מאן דיהיב חיי יהיב מזוני תענית ח .
אולם "עוד הם מדברים ", כאשר מדברים ומבקשים 'עוד ועוד ', היינו תוספת טובה - יותר מכדי הצטרכותם . אזי "ואני
אשמע " - ה ' שומע ומעיין בדבר אם ראוי ונכון למלאות את בקשתם .
ובידוע ש ״המלך״ הנזכר במגילה לבד , ללא הצמד 'המלך אחשורוש ', הכוונה למלך מלכי המלכים הקב׳׳ה .
ובזה נשכיל כאן , שבפורים , הקב׳׳ה אומר לישראל : " מה שאלתך " - לא רק מה שהנך שואלת ומבקשת תוך כדי חיותך , " וינתן לך . אלא , ומה בקשתך עוד גם מה שאת מבקשת עוד ועוד " תוספת טובה , " ותעש " - הנני לעשות בקשתך
ולמלאות משאלות לבך לטובה , כי ביום זה , כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו !...
על הפסוק "ויאמר המלך לאסתר המלכה וכו ' מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש " אסתר ט . יב ,
אמר הרה"ק בעל ה"מראה יחזקאל" זי"ע - שכאן רומזים לנו על ההשפעות הגדולות שיכול האדם לזכות ולקבל משמים
בימי הפורים .
בהקדם מאמר הכתוב " והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע " ישעיה סה , כד .
דהכוונה בזה : שכאשר ישראל מבקשים מה' כדי חיותם , אזי " והיה טרם יקראו ואני אענה " - ה ' עונה אותם מיד וממלא
בקשתם , כי מאן דיהיב חיי יהיב מזוני תענית ח .
אולם "עוד הם מדברים ", כאשר מדברים ומבקשים 'עוד ועוד ', היינו תוספת טובה - יותר מכדי הצטרכותם . אזי "ואני
אשמע " - ה ' שומע ומעיין בדבר אם ראוי ונכון למלאות את בקשתם .
ובידוע ש ״המלך״ הנזכר במגילה לבד , ללא הצמד 'המלך אחשורוש ', הכוונה למלך מלכי המלכים הקב׳׳ה .
ובזה נשכיל כאן , שבפורים , הקב׳׳ה אומר לישראל : " מה שאלתך " - לא רק מה שהנך שואלת ומבקשת תוך כדי חיותך , " וינתן לך . אלא , ומה בקשתך עוד גם מה שאת מבקשת עוד ועוד " תוספת טובה , " ותעש " - הנני לעשות בקשתך
ולמלאות משאלות לבך לטובה , כי ביום זה , כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו !...
לעשות כרצון איש ואיש דורשים חז'ל אלו מרדכי והמן .
ולכאורה פלא איך דורשים בסמיכות את שתיהם הלוא כל אחד עשה תפקיד אחר בסעודה?
מסביר המגיד מדובנא על פי משל:
היה איש אחד שאשתו נפטרה והשאירה אותו אלמן ואת בנו יתום. הלך האיש ונשא אשה שניה , והיא היתה מציקה
לבנה החורג. כאשר היתה מגישה אוכל לשולחן לבעלה הביאה מנה מכובדת, ולבנה החורג בקושי חצי מנה, האב
כשראה כך, חיכה שאשתו תקום למטבח ונתן לבנו ממנתו, וכך בכל מנה.
לימים, הבן חלה ובהוראת רופא נגזר עליו דיאטה חמורה, או אז לא רק אימו החורגת הביאה לו קצת אוכל, אלא גם
אביו המעיט ממנתו. כעס הבן ואמר: אבא, גם אתה שונא אותי?
אמר לו אביו חלילה ! נכון ששנינו ממעטים לך מהאוכל, אבל אמך החורגת עושה זאת משנאתך, ואני עושה זאת
מאהבתי אותך.
וכך היה בסעודה של אחשורוש, יושב יהודי מחכה שיגישו לו אוכל, בא המן עם מגש של שניצלים אנטריקוט וכו' , אומר
לו היהודי אפשר שניצל, אומר לו המן: יהודון לך אתן שניצל?! בחלומות.. אתה תקבל רק סלט עגבניות ,
מגיע מרדכי עם מגש, מבקש היהודי : רבינו אפשר שניצל? אומר לו מרדכי: ח'ו אתה יהודי בן של מלך! אסור לך לגעת
בזה! אתן לך סלט עגבניות. יוצא שבאמת שניהם ענו אותה תשובה אבל כל אחד מסיבה אחרת.
ולכאורה פלא איך דורשים בסמיכות את שתיהם הלוא כל אחד עשה תפקיד אחר בסעודה?
מסביר המגיד מדובנא על פי משל:
היה איש אחד שאשתו נפטרה והשאירה אותו אלמן ואת בנו יתום. הלך האיש ונשא אשה שניה , והיא היתה מציקה
לבנה החורג. כאשר היתה מגישה אוכל לשולחן לבעלה הביאה מנה מכובדת, ולבנה החורג בקושי חצי מנה, האב
כשראה כך, חיכה שאשתו תקום למטבח ונתן לבנו ממנתו, וכך בכל מנה.
לימים, הבן חלה ובהוראת רופא נגזר עליו דיאטה חמורה, או אז לא רק אימו החורגת הביאה לו קצת אוכל, אלא גם
אביו המעיט ממנתו. כעס הבן ואמר: אבא, גם אתה שונא אותי?
אמר לו אביו חלילה ! נכון ששנינו ממעטים לך מהאוכל, אבל אמך החורגת עושה זאת משנאתך, ואני עושה זאת
מאהבתי אותך.
וכך היה בסעודה של אחשורוש, יושב יהודי מחכה שיגישו לו אוכל, בא המן עם מגש של שניצלים אנטריקוט וכו' , אומר
לו היהודי אפשר שניצל, אומר לו המן: יהודון לך אתן שניצל?! בחלומות.. אתה תקבל רק סלט עגבניות ,
מגיע מרדכי עם מגש, מבקש היהודי : רבינו אפשר שניצל? אומר לו מרדכי: ח'ו אתה יהודי בן של מלך! אסור לך לגעת
בזה! אתן לך סלט עגבניות. יוצא שבאמת שניהם ענו אותה תשובה אבל כל אחד מסיבה אחרת.
להביא את ושתי ... ותמאן המלכה ושתי
מדוע המלך לא הבין את סיבת סירובה של ושתי לבא , ועוד וכי במצב כזה שהיא טוענת שיש לה קרן על הראש
אחשוורוש רוצה שתיראה לפני חבריו המלכים ?
והדברים מבוארים ברמב"ם בפירושו למגילת אסתר שאומר שכאשר הגיעו שליחי המלך להביאה , נעמדה ושתי ונטלה
המראה כדי להתקשט . והכעיר אלוקים את פניה בין שתי עיניה שצמח לה משהו בולט במצחה או צרעת , והיא היתה
רואה את מה שבפניה , וחברותיה לא ראו כלום והיו תמהות על כך שהיא רואה ואין לה כלום , ולכן קצף המלך מאוד , כי
לא הייתה סיבה לאי בואה , כי כל רואיה לא ראו מאומה מה שהיא ראתה במראה.
מדוע המלך לא הבין את סיבת סירובה של ושתי לבא , ועוד וכי במצב כזה שהיא טוענת שיש לה קרן על הראש
אחשוורוש רוצה שתיראה לפני חבריו המלכים ?
והדברים מבוארים ברמב"ם בפירושו למגילת אסתר שאומר שכאשר הגיעו שליחי המלך להביאה , נעמדה ושתי ונטלה
המראה כדי להתקשט . והכעיר אלוקים את פניה בין שתי עיניה שצמח לה משהו בולט במצחה או צרעת , והיא היתה
רואה את מה שבפניה , וחברותיה לא ראו כלום והיו תמהות על כך שהיא רואה ואין לה כלום , ולכן קצף המלך מאוד , כי
לא הייתה סיבה לאי בואה , כי כל רואיה לא ראו מאומה מה שהיא ראתה במראה.
"ובהגיע תור נערה ונערה" "ובהגיע תור אסתר בת אביחיל "
הטעמים על המילים נערה ונערה הם קדמא ואזלא , ואילו הטעמים על המילים ובהגיע תור אסתר הם מונח מונח .
כותב הגר"א מוילנא :שהטעם הוא שכל נערה " קדמא ואזלא " מקדמת את עצמה למשרת המלכה , אבל אסתר פעלה
בדיוק הפוך היתה מבקשת דיחויים והיתה עושה את עצמה חולה כדי לדחות את מועמדותה למלכה וזה רמוז במילים
" מונח מונח " שהיתה שוכבת ומונחת עד שנאמר " ותלקח אסתר " שנלקחה בכח
הטעמים על המילים נערה ונערה הם קדמא ואזלא , ואילו הטעמים על המילים ובהגיע תור אסתר הם מונח מונח .
כותב הגר"א מוילנא :שהטעם הוא שכל נערה " קדמא ואזלא " מקדמת את עצמה למשרת המלכה , אבל אסתר פעלה
בדיוק הפוך היתה מבקשת דיחויים והיתה עושה את עצמה חולה כדי לדחות את מועמדותה למלכה וזה רמוז במילים
" מונח מונח " שהיתה שוכבת ומונחת עד שנאמר " ותלקח אסתר " שנלקחה בכח
שכויח! נפלא עד מאוד!
