הרב מבריסק היה אומר כי ג' סוגי גנבים איכא.
א' שומע ווארט ואחר כמה שנים כשעסוק בסוגיא צף הווארט ואינו זוכר ממי שמע או שחש שמחדש את הווארט בעצמו
ב' שומע ווארט ומשנה קצת מפה וקצת משם ואומר את הווארט בשם עצמו.
ג' שומע ווארט ואומר: הו, זה בשבילי!!!
ולכן אני מעלה כמה ווארטים...
י1:
דוע מה שאמר הרבי מליובאוויטש נ"ע שהעצבות בטילה בשישים ימי השמחה דחודש אדר,
שאל מתנגד לחסיד א', והרי העצבות היא דבר שיש לו מתירים משנכנס אב, וקיי"ל דכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל,
השיב החסיד דה' תשובות בדבר:
א. לא מצינו שבחודש אב צריך להיות בעצבות, אלא רק "ממעטין בשמחה".
גם חודש אדר אינו חודש השמחה, אלא רק 'מרבין בו בשמחה'.
ב. אנו מאמינים שמשיח יכול לבוא בכל רגע, ובפרט בניסן שעתידין להיגאל ויבטל ת"ב, והרי לא יהא לו מתירין.
אך כעת, יש לו מתירין. ואיזה טענה היא שיבוא יום שלא יהיה לו מתירין.
ג. ידוע מה שאמר הרה"ק ר"א הגדול מקרלין שעצבות אינה עבירה, אבל מה שעצבות מביאה, חמור מכל העבירות,
והרמ"א פוסק דהא דדבר שיש לו מתירין לא בטל הוא רק בדבר האסור מחמת עצמו, והכא אינו אסור אלא מחמת ד"א.
גם שמחה אינה מצוה, [אין מקור ל'מצוה גדולה להיות בשמחה' בכתבי חז"ל], אלא מביאה לקיום מצוות יותר, וקיימם בשמחה.
2;
רבי נחמן אמר אמר 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד', כדי שזו לא תהיה מצוה שהזמן גרמא, ויתחייבו בה גם הנשים...
3;
כתוב והמלך והמן ישבו לשתות, והרי זה היה בליל יו"ט פסח שהרי כתוב שהביאו לשם כרפס (וחוץ מזה אם לא, אין לי על מה לבנות את התורה),
וא"כ היו צריכים להסב?
עוד יש להקשות למה הביאו שש מיטות הרי לאחשוורוש ועוד ז' משרתים צריך 8 מיטות?
אלא שעל כך יש לתרץ שכיון שכולם היו מחוייבים להשתחוות להמן, ואחשוורוש היה אדונו, א"כ נחשבו כולם כתלמידים בפניהם ואינם צריכים הסיבה.
וכיון שבפורים נהוג לעשות ונהפוך הוא, לכן הביאו מיטות להסב לששת הסריסים ולא להמן ואחשוורוש.
4;
המן אומר לאחשורוש: "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה". בספר יקרא דאורייתא מפרש זאת בדרך צחות: אחשורוש שאל את המן מנין לך הון עתק כזה של עשרת אלפים ככר כסף, הרי אתה אחד מהשרים ואינך עוסק במסחר, כנראה ששלחת ידך בגנזי המלך?
ענה לו המן: שבאמת אין לו כסף, אבל כידוע למלך אני ניחנתי בחכמה ובדעת ויש לי עצה מקורית להשיג את הכסף: אבוא אל בעלי המלאכה והסוחרים הנכרים שבמדינות המלך ואומר להם, אם אתם רוצים להיפטר מבעלי המלאכה והסוחרים היהודים שמתחרים אתכם, תנו לי סכום כסף, ובתמורה אני יחוקק חוק שיאשר לכם להשמיד ולהרוג את כל היהודים שמתחרים בכם, כל בעלי המלאכה והסוחרים הגויים יסכימו וכך יהיה לי עשרת אלפים ככר כסף.
זהו שאומר המן: "ועשרת אלפים ככר כסף", ואם תשאל מהיכן יש לי לתת אותם? על כך מוסיף ואומר: "אשקול על ידי עושי המלאכה", דהיינו אני אקח את הממון מעושי המלאכה הגויים, אשר ברצון רב יסכימו לתת לי כדי להתפטר ממתחריהם היהודים.
5;
אחשוורוש היה מחיה מתים ממש שהרי החיה את חור (אם לא איך הוא הביא אותו למשתה)
והמגילה גם מספרת לנו כיצד הוא היה מחיה מתים, ע"י שרביטו
אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב - וחיה..
6;
לכאורה המן לקה בתלייתו ושילם את ביתו למרדכי, והא קיי"ל דאין לוקין ומשלמין, דקים ליה בדרבה מיניה?
ויש לומר דהא דאין לוקין ומשלמין, הוא דווקא בבת אחת, והבת אחת של המן הלא מתה, וא"כ הרי הוא לוקה ומשלם.
7:
שאל הרבי צמ''ז כתוב ויגידו להמן לראות והיינו שהיה צריך לומר להמן שמרדכי איננו משתחווה אליו, ולכאו' וכי המן חשוד על שמירת העיניים שצריך להגיד לו שמרדכי לא כורע??
ואיהו מפרק לה שכנראה היה להמן סמערטפעון והיה שקוע בו ולכן לא ראה שמרדכי איננו כורע
8:
המן היה מסור, שדיבר דלטוריא על ישראל, וא"כ זרש היתה מסורה, דהיינו שסברה יש אם למסורת.
ובמשנה מכות נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה וחכמים אומרים גולה, מן העץ המתבקע רבי אומר גולה וחכמים אומרים אינו גולה.
ובגמרא שם דרבי ס"ל יש אם למסורת ונישל הברזל מן העץ כתיב, וחכמים סוברים יש אם למקרא ונשל כתיב.
וממילא ושתי דס"ל יש אם למסורת, אמרה להמן שהעצה היחידה להרוג את מרדכי הוא על ידי תלייתו על העץ, כי אם יהרגו אותו בסיף, יעשה צווארו כשיש, וישמט הברזל מקתו, דכתיב ונישל.
וע"כ הציעה לו שיהיה מן העץ המתבקע, דהיינו שיתלה על עץ, ולא אמרינן ונשל על העץ עצמו רק ונישל כתיב על הברזל, וא"כ טוב לתלותו על העץ.
אלא שהקב"ה הקדים שקלינו לשקליו, והבקע לגלגולת שלנו בקע את העץ המתבקע, דקיי"ל יש אם למקרא שכתיב ונשל העץ עצמו.
ושאר הפלפול הריני משאירו כקבר פתוח לפניכם, צאו ופשטו בגדוד, ויישבו דבר דבור על אופניו.
9;
עיין הרבה ווארטלאכים בקובץ הנ''ל וכן נידון ביום ברית משה