פורים רב - 'חבורות' משעשעות לפורים

[בנימין לוריא]

מצורף דפי גמרא לפורים.

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

מי זה הכשרונות האלו?

 

[דניאל השופט השלישי]

כן.
קשה, מה ראה מרדכי לתלות את המן, היה לו לשחוט אותו ולחלק בשרו לעניים, כדכתיב "ויאכלו בני ישראל את המן"?
אלא, שבאמת שחט אותו, ניפחו, ומצא בו סירכא. לכן תלאו, לקיים "סירכא תלויה כשרה".

 

[זעיר אנפין]

כן.
קשה, מה ראה מרדכי לתלות את המן, היה לו לשחוט אותו ולחלק בשרו לעניים, כדכתיב "ויאכלו בני ישראל את המן"?
אלא, שבאמת שחט אותו, ניפחו, ומצא בו סירכא. לכן תלאו, לקיים "סירכא תלויה כשרה".

אדרבה, מקרא משמע שכבר אכלו את המן, ולפיכך לא נותר אלא לתלותו..
וא’ת מאחר שכבר אכלוהו כיצד הגיע למגילה, הלא מקרא מפורש הוא: ויותירו ממנו אנשים..

 

[ע"ה ס"ט]

קונ' מרתק בבירור מצוות מחיית עמלק.

 

[מאנ"ש]

בתחילת פרק ב' במגילה כתוב "זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה", וצ"ב חדא מה עניין זכירת ושתי כלל לזה, הא בלא"ה אין לו אשה, ועוד צ"ב מה אשר עשתה ונגזר עליה שייך לזה ומאי נ"מ למה מתה.
ואח"כ "ויאמרו נערי המלך וכו'" ומבואר שהציעו לו איך לחפש מלכה, וצ"ב דאטו עד אז לא נשאו מלכים מלכות שהוצרכו לעצות חדשות בעניין, וצ"ע.
והנראה, דהנה לעיל בדברי ממוכן "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה", ומבואר דגזר על ושתי לישא אשה הטובה ממנה, ולכך תלוי בזכירת המעשה ומה שנגזר עליה, ולכך היה צריך לעצתם למצוא מלכה הטובה מושתי דווקא.

 

[בנימין לוריא]

כתוב בגמ' (ברכות לג:): "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
ומאידך גיסא כתוב (בכתובות ל.): "הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים".
וחשבתי לפרש שאין סתירה ביניהם, שכן הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים, שתלוי ב"יראת שמים", והיינו שכשיהיה לו יראה מהשמים (שמש, גשם וכו'), לא ינזק מצינים ופחים...

 

[בסיעתא דשמיא]

כתוב בגמ' (ברכות לג:): "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
ומאידך גיסא כתוב (בכתובות ל.): "הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים".

ונראה לפרש פירוש אמיתי שלא קשור לפורים
שצינים ופחים - חום וקור הכוונה התחממות ביר"ש או חלילה התקררות ביר"ש וזה תלוי ביד האדם