א.א
Active member
חזן שבטעות במקום לומר בית יעקב [בר"ח ] אמר קדיש
האם יעצור או יסיים הקדיש
אשמח לדעת אם יש לזה מקור קדום או שזה תלוי בסברא
ומה נוהגים למעשה [ואם זה קרה אצל גדולי הדור מה עשו ?]
שאלה - 218095
שלום לכבוד הרב
התחיל קדיש בטעות(לא במקום שתקנו
חז"ל בתפילה)האם צריך להפסיקו או חייב לסיים לפחות חצי קדיש
תודה לרב
תשובה
בדיעבד יכול לסיים חצי קדיש.
שאלה - 105332
לכבוד הרב:האם אדם שהתחיל קדיש בטעות ולא שם לב שיש עוד אחד שצריך להגיד קדיש או שהעירו לו הציבור שיש תחנון או מכל סיבה האם יהיה מותר לו להפסיק את הקדיש?ואם ענו כבר אמן ראשון
תשובה
מותר להפסיק באמצע כשהתחיל בטעות.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ע
י"ג ש"ץ ששכח לומר ויכולו וברכה מעין ז' ונזכר באמצע הקדיש איך יגמור הקדיש ביום טוב שחל בשבת שהש"צ שכח לומר ויכולו וברכת מעין שבע ובאמצע הקדיש אחרי עניית הקהל אמן יש"ר =יהא שמיה רבא= נזכר ודאי יש לו לגמור קדיש זה בלא תתקבל וגם רק חצי קדיש שהוא לגמור בדאמרן בעלמא ואמרו אמן כמו שעושין בחול שאומרין חצי קדיש אחרי שמ"ע =שמונה עשרה= כשאין אומרין תחנון וכשאומרין תחנון אחר תחנון רק חצי קדיש ואחר קה"ת =קריאת התורה= רק חצי קדיש דהוא מטעם דלא נגמר סדר התפלה שהוא אחר ובא לציון, והכא נמי הא לא נגמר סדר התפלה עוד מכ"ש דהא אף בקדיש לא הי"ל להפסיק, שלכן שפיר הורה כתר"ה בזה. אבל אם נזכר קודם בעגלא ובזמן קריב שעדיין לא נתחייבו הקהל לענות אמן יש"ר נראה לע"ד דכיון דליכא הזכרת שם שמים יש לו להפסיק תיכף כשנזכר לא רק לאלו שאין אומרים ויצמח פורקניה שעדיין לא גמרו שום ענין ממש דהא אף למחזור וויטרי שהביאו התוס' ברכות דף ג' ע"א ד"ה ועונין שביהא שמיה רבא פי' דזו תפלה שיהא שם י"ה רבא דהוא שימחה בקרוב זרעו של עמלק ע"י מלך המשיח, לא מפרש כן בריש ביתגדל ויתקדש שמיה רבא אלא הוא תפלה אחת עם בעלמא די ברא, ומה שעונין אמן אחר שמיה רבא הוא משום דכיון דמובן דכוונת התפלה דיתגדל ויתקדש הוא בעלמא די ברא דרק בעולם שברא שייך שיתגדל ויתקדש יותר לכן שייך גם כאן לומר אמן, (ומסתבר לי שאין חיוב ממש לענות אמן זה מהאי טעמא דמאחר דגמר התפלה הוא אחר בעגלא ובזמן קריב הרי יענו ע"ז אמן, והיה מקום לומר בשביל זה שאין להפסיק באמן זה בפסד"ז =בפסוקי דזמרה= כדאמרתי זה כבר שהיה מקום לומר כן והוא טעם גדול, אבל למעשה כיון שברמב"ם הוזכר שכל העם עונין אמן וגם כל ישראל נוהגין כן אמרתי שיש לענות אף שלטעמא יותר היה נראה שאין לענות מפני שאין זה חיוב ממש), אלא אפילו לאלו שאומרין ויצמח פורקניה שאיכא איזה גמר ענין גם בויקרב משיחיה, נמי אין זה הגמר ממש דלכן כיון שאין בזה הזכרת שמות לבטלה יש לו להפסיק לומר ויכולו וברכת מעין שבע ולומר קדיש דתתקבל. ואם נזכר אחר שכבר גמר כל הקדיש נראה דאחר שיאמר ויכולו וברכת מעין שבע יאמר עוד הפעם קדיש שלם דתתקבל מאחר דברכת מעין שבע הוא תפלת צבור, ואף שיש לחלק מאחר דהקהל הא לא אמרו אותו וגם לא יצאו בו אולי שאני מ"מ כיון שליכא הזכרת שם יש להצריך לומר קדיש דתתקבל עוד הפעם.
האם יעצור או יסיים הקדיש
אשמח לדעת אם יש לזה מקור קדום או שזה תלוי בסברא
ומה נוהגים למעשה [ואם זה קרה אצל גדולי הדור מה עשו ?]
שאלה - 218095
שלום לכבוד הרב
התחיל קדיש בטעות(לא במקום שתקנו
חז"ל בתפילה)האם צריך להפסיקו או חייב לסיים לפחות חצי קדיש
תודה לרב
תשובה
בדיעבד יכול לסיים חצי קדיש.
שאלה - 105332
לכבוד הרב:האם אדם שהתחיל קדיש בטעות ולא שם לב שיש עוד אחד שצריך להגיד קדיש או שהעירו לו הציבור שיש תחנון או מכל סיבה האם יהיה מותר לו להפסיק את הקדיש?ואם ענו כבר אמן ראשון
תשובה
מותר להפסיק באמצע כשהתחיל בטעות.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ע
י"ג ש"ץ ששכח לומר ויכולו וברכה מעין ז' ונזכר באמצע הקדיש איך יגמור הקדיש ביום טוב שחל בשבת שהש"צ שכח לומר ויכולו וברכת מעין שבע ובאמצע הקדיש אחרי עניית הקהל אמן יש"ר =יהא שמיה רבא= נזכר ודאי יש לו לגמור קדיש זה בלא תתקבל וגם רק חצי קדיש שהוא לגמור בדאמרן בעלמא ואמרו אמן כמו שעושין בחול שאומרין חצי קדיש אחרי שמ"ע =שמונה עשרה= כשאין אומרין תחנון וכשאומרין תחנון אחר תחנון רק חצי קדיש ואחר קה"ת =קריאת התורה= רק חצי קדיש דהוא מטעם דלא נגמר סדר התפלה שהוא אחר ובא לציון, והכא נמי הא לא נגמר סדר התפלה עוד מכ"ש דהא אף בקדיש לא הי"ל להפסיק, שלכן שפיר הורה כתר"ה בזה. אבל אם נזכר קודם בעגלא ובזמן קריב שעדיין לא נתחייבו הקהל לענות אמן יש"ר נראה לע"ד דכיון דליכא הזכרת שם שמים יש לו להפסיק תיכף כשנזכר לא רק לאלו שאין אומרים ויצמח פורקניה שעדיין לא גמרו שום ענין ממש דהא אף למחזור וויטרי שהביאו התוס' ברכות דף ג' ע"א ד"ה ועונין שביהא שמיה רבא פי' דזו תפלה שיהא שם י"ה רבא דהוא שימחה בקרוב זרעו של עמלק ע"י מלך המשיח, לא מפרש כן בריש ביתגדל ויתקדש שמיה רבא אלא הוא תפלה אחת עם בעלמא די ברא, ומה שעונין אמן אחר שמיה רבא הוא משום דכיון דמובן דכוונת התפלה דיתגדל ויתקדש הוא בעלמא די ברא דרק בעולם שברא שייך שיתגדל ויתקדש יותר לכן שייך גם כאן לומר אמן, (ומסתבר לי שאין חיוב ממש לענות אמן זה מהאי טעמא דמאחר דגמר התפלה הוא אחר בעגלא ובזמן קריב הרי יענו ע"ז אמן, והיה מקום לומר בשביל זה שאין להפסיק באמן זה בפסד"ז =בפסוקי דזמרה= כדאמרתי זה כבר שהיה מקום לומר כן והוא טעם גדול, אבל למעשה כיון שברמב"ם הוזכר שכל העם עונין אמן וגם כל ישראל נוהגין כן אמרתי שיש לענות אף שלטעמא יותר היה נראה שאין לענות מפני שאין זה חיוב ממש), אלא אפילו לאלו שאומרין ויצמח פורקניה שאיכא איזה גמר ענין גם בויקרב משיחיה, נמי אין זה הגמר ממש דלכן כיון שאין בזה הזכרת שמות לבטלה יש לו להפסיק לומר ויכולו וברכת מעין שבע ולומר קדיש דתתקבל. ואם נזכר אחר שכבר גמר כל הקדיש נראה דאחר שיאמר ויכולו וברכת מעין שבע יאמר עוד הפעם קדיש שלם דתתקבל מאחר דברכת מעין שבע הוא תפלת צבור, ואף שיש לחלק מאחר דהקהל הא לא אמרו אותו וגם לא יצאו בו אולי שאני מ"מ כיון שליכא הזכרת שם יש להצריך לומר קדיש דתתקבל עוד הפעם.
