התשובה:
מדובר בנדבך אבן הנישא על ידי ד' אנשים, ומעל הנדבך יש כזית מן המת, ולצדו אף במרחק [העיקר גם הוא מעל אותו הנדבך] יש כזית בשר.
הטומאה של המת בוקעת ויורדת תחת הנדבך, הנדבך משמש כאוהל ומעביר את הטומאה לכל סביבותיו תחתיו, והטומאה בוקעת ועולה כנגד כל הנדבך, ומטמאת את הכזית בשר הנמצא אף במרחק גדול מהמת, כל עוד הוא ג"כ מעל הנדבך.
מקורות:
משנה מסכת אהלות פרק ו משנה א
אדם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר כיצד ארבעה נושאין את הנדבך טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין. טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאים ר' אליעזר מטהר נתון על ארבעה כלים אפי' כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאים טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאים נתון על ארבעה אבנים או על דבר שיש בו רוח חיים טומאה תחתיו כלים שעל גביו טהורין טומאה על גביו כלים שתחתיו טהורין:
וכתב התפארת ישראל - ביכין:
ה) כלים שע"ג טמאין. דמדנתמך הנדבך ע"י בני אדם אינו חוצץ אף שהנדבך עצמו אמק"ט, ולפיכך כל שכנגד הנדבך למטה ולמעלה, אפילו שלא כנגד הטומאה שלמטה מהנדבך, טמא, דכל תחתית הנדבך כמליא טומאה דמיא, אפילו כשהטומאה למעלה מהנדבך, הרי בקע לתחתיו וכדמסיק, וחוזר ובוקע משם גם למעלה ולמטה, שיהיה גם שם כל כנגד הנדבך טמא [כפ"ט סוף מי"ג], רק התנא תחילת התפשטות הטומאה דרך הנדבך נקט: