• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

חידה - איך יתכן שאדם אוכל מאילן ללא המתנת שנות ערלה, ולאחר זמן - אומרים לו תתחיל למנות שנות ערלה?

אגב ריהטא ראיתי באחד העלונים שבוע שעבר, מדריך הלכתי למטיילים מאחד הרבנים בבני ברק
ובו כתב שהסברס אסורים מדין ערלה, וקראתי תוכן הדברים, שבו הוא מסביר שלמרות שהוא יודע שהעץ הוא בן יותר משלש שנים, מ"מ תמיד הוא מוציא הסתעפויות חדשות לאותו עץ, והפירות שבאותם ענפים הם ערלה גמורה
והזדעזעתי בעצמי על כל פירות הערלה שאכלתי עד היום....
ואחרי שנרגעתי קצת נזכרתי במשנה הנ"ל של הילדה שיונקת מן הזקנה, ואמרתי לרעייתי שחבל מאוד שרבנים כותבים הלכות בלי שמץ של מושג
כי פשוט שאין בזה ערלה כלל ועיקר, שהרי הכל עדיין מחובר לאילן הגדול, וז"ב.
 
אם חשב בשעת הנטיעה שהעץ ישמש לגדר וסייג, או לצורך עצים, וכעבור שנתיים נמלך בדעתו והחליט לקיימו לצורך אכילת הפירות, הרי הפירות שיגדלו משעה שנמלך חייבים בערלה, אך מונין את שנות הערלה משעת הנטיעה ולא משעה שנמלך. ואם נמלך אחר שעברו שנות הערלה, [סוף שנה שלישית], אין הפירות חייבים בערלה. ואין בו דין נטע רבעי, שאין דין נטע רבעי בלא ערלה. [שם פ''ד סעיף ד']
 
אגב ריהטא ראיתי באחד העלונים שבוע שעבר, מדריך הלכתי למטיילים מאחד הרבנים בבני ברק
ובו כתב שהסברס אסורים מדין ערלה, וקראתי תוכן הדברים, שבו הוא מסביר שלמרות שהוא יודע שהעץ הוא בן יותר משלש שנים, מ"מ תמיד הוא מוציא הסתעפויות חדשות לאותו עץ, והפירות שבאותם ענפים הם ערלה גמורה
והזדעזעתי בעצמי על כל פירות הערלה שאכלתי עד היום....
ואחרי שנרגעתי קצת נזכרתי במשנה הנ"ל של הילדה שיונקת מן הזקנה, ואמרתי לרעייתי שחבל מאוד שרבנים כותבים הלכות בלי שמץ של מושג
כי פשוט שאין בזה ערלה כלל ועיקר, שהרי הכל עדיין מחובר לאילן הגדול, וז"ב.
עיין בקונטרס האחרון שמוציא ביהמ"ד להלכה ולהתיישבות של הגר"י אפרתי שליט"א. שכתבו שם בנושא זה, וכמדומני שהסיקו כחכם מבני ברק, וכמדומני שגם לגבי רימונים. עיי"ש.
 
עיין בקונטרס האחרון שמוציא ביהמ"ד להלכה ולהתיישבות של הגר"י אפרתי שליט"א. שכתבו שם בנושא זה, וכמדומני שהסיקו כחכם מבני ברק, וכמדומני שגם לגבי רימונים. עיי"ש.
תוכל לבאר לי על רגל אחת את טעמם?
 
אם חשב בשעת הנטיעה שהעץ ישמש לגדר וסייג, או לצורך עצים, וכעבור שנתיים נמלך בדעתו והחליט לקיימו לצורך אכילת הפירות, הרי הפירות שיגדלו משעה שנמלך חייבים בערלה, אך מונין את שנות הערלה משעת הנטיעה ולא משעה שנמלך. ואם נמלך אחר שעברו שנות הערלה, [סוף שנה שלישית], אין הפירות חייבים בערלה. ואין בו דין נטע רבעי, שאין דין נטע רבעי בלא ערלה. [שם פ''ד סעיף ד']
@אמיתי ונכון מאד, אך לא ע"ז חשבתי, כיוונתי לתשובה הראשונה. יישר כח.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון