וכה”ג י”ל בנזקק לנקביו שאין לו לברך ואחר שיפנה יברךאם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.
אבל לכאו' זה לא נקרא "אין לו לברך ברהמ"ז".בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
אני לא חושב שהוא מתכוון שחייב לברך אבל לא מהתורה וכד', אלא נראה שכלל "אין לו לברך".אולי קטן שהגדיל קודם שנתעכל המזון
אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול
א. כמובן שזה לא מה שהשואל נתכון אליו אבל התשובה נכונה.אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.
[וגם ממש"כ ולא הוסיף לאכול, משמע שיכול להוסיף ולאכול, אבל גם בלא זה תהיה החידה].
חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)אם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.
כששואלים חידות בהלכה ב"מורשת מרן", כדאי לציין בחידה שזו דעה ולא להלכה לדעת מרן רבינו הגדול. וגם המשיב היה צריך לציין זאת.חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)