חידה: אכל ואין לו לברך ברכת המזון, ואחרי מאורע כל שהוא חייב לברך ברכת המזון

[מוח חושב]

ומדובר על אותה אכילה שהוא אכל מקודם, ולא הוסיף לאכול

 

[יצחק א.]

אולי שהסתפק אם אכל כזית שאז זה ספק דרבנן לקולא ואחר כך התברר שכן היה כזית באכילתו וא"כ צריך לברך

 

[בנימין לוריא]

אם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.

 

[זעיר אנפין]

אם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.

וכה”ג י”ל בנזקק לנקביו שאין לו לברך ואחר שיפנה יברך

 

[יעקב יעקב]

בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א

 

[בנימין לוריא]

בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א

אבל לכאו' זה לא נקרא "אין לו לברך ברהמ"ז".

 

[יעקב יעקב]

מהתורה כן. לפי השיטות הנ"ל. זה ממש כמו אחד שאכל פחות מכדי שביעה שאין לו לברך

 

[ציון ש]

יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול

 

[nati]

אולי קטן שהגדיל קודם שנתעכל המזון

 

[בנימין לוריא]

בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א

אולי קטן שהגדיל קודם שנתעכל המזון

אני לא חושב שהוא מתכוון שחייב לברך אבל לא מהתורה וכד', אלא נראה שכלל "אין לו לברך".

יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול

אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.
[וגם ממש"כ ולא הוסיף לאכול, משמע שיכול להוסיף ולאכול, אבל גם בלא זה תהיה החידה].

 

[ציון ש]

אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.
[וגם ממש"כ ולא הוסיף לאכול, משמע שיכול להוסיף ולאכול, אבל גם בלא זה תהיה החידה].

א. כמובן שזה לא מה שהשואל נתכון אליו אבל התשובה נכונה.
ב אתה מתקטנן וזה מוציא את החשק מהניחושים.
ג. אין בשאלה את המילים לא יכול לברך אלא אין לו לברך
וגם הדיוק השני גדול מידי על המילים ואפילו ברמב"ם לא הייתי מדייק כל כך, ובכל זאת אני מודה שעדיף תשובה אחרת פחות מקורית שכתובה בהלכה.

 

[מוח חושב]

אם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.

חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)

 

[לשמור ולעשות]

חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)

כששואלים חידות בהלכה ב"מורשת מרן", כדאי לציין בחידה שזו דעה ולא להלכה לדעת מרן רבינו הגדול. וגם המשיב היה צריך לציין זאת.

 

[בנימין לוריא]

 

[מוח חושב]

דברי מרן נמצאים בחזון עובדיה אבלות חלק א עמוד קנא
(למה מביאים דברי התלמיד כשאפשר להביא דברי הרב בחזון עובדיה ?)