• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

חידה: ברכה שעדיף לא לברך

אם כוונתך שעדיף שלא יהיה קשת וכו', הרי שזה לא בכוחו.
ואם כוונתך שלא יביא עצמו למצב שיראה קשת ויצטרך לברך - למה לא? הרי למעשה אנחנו כן מברכים ואין בעיה לראות.
כיון שאסור להסתכל בקשת הברכה זה אם ראה בדיעבד
אע''פ שיש לדחות שיש חילוק בין ראייה להסתכלות ובאמת ראייה מותר לכתחילה וכידוע.
 
כיון שאסור להסתכל בקשת הברכה זה אם ראה בדיעבד
מה המקור לכך, מה שזכור לי אנחנו לא פוסקים כך, אלא שמותר לכתחילה לראות רק לא להתבונן.
אע''פ שיש לדחות שיש חילוק בין ראייה להסתכלות ובאמת ראייה מותר לכתחילה וכידוע.
נו, בדיוק, אז לפי"ז מה התשובה הנ"ל?!
 
תמוה
עיין במגיד מישרים מה שהבטיח המגיד לבית יוסף שיזכה למות עק''ה
ועיין בהסכמת הגר''ש דבילצקי זצ''ל מש''כ בזה.
ודאי שזו זכות אך על האדם לשמור עצמו לא להגיע למצב של מוות.. (אח"כ הובהר שהכוונה הייתה לברכה שיש להשתדל שלא לברך אותה מצד עצם הברכה ולא בגלל סיבה חיצונית כמו כאן, אבל אני עניתי כמו שהיה נראה לי מנוסח השאלה הפשוט)

לא מצויה אצלי הסכמת הגר"ש דבליצקי, אשמח שכבודו ימציא לי אותה, או יעתיק תוכן דבריו כאן ותע"ב
הן אמת שזוהי פלוגתא בין הראשונים אם אדם ראשי למסור נפש על שאר מצוות חוץ מג' חמורות, לרמב"ם אסור, ותוס' מתירים שאם רצה למסור נפש הרשות בידו, אבל ודאי שגם הם מודים שמלכתחילה אין לאדם להביא עצמו למצב כזה אלא אם נקלע רשאי למסור נפש
וכן ראיתי שהביא בשדי חמד משם הרב טהרת המים מצ"ב
 

קבצים מצורפים

  • שדי חמד.pdf
    104.6 KB · צפיות: 0
חזור
חלק עליון