חידה: הלל פעמיים

[נחמן עמר]

איך יתכן שאדם יהיה חייב לומר הלל פעמיים באותו יום

אהבת את החידה תפרגן בלייק

 

[פשוט]

בליל הסדר ובתפילת יום טוב שלבוקרו

 

[יהודה מ.]

שלבוקרו

של הלילה

 

[פשוט]

של הלילה

הקריאה בתפילת הערב של יום טוב אינה "חובה", כידוע חילוקי מנהגים בכך. לכן הזכרתי את ההלל של ההגדה ושל בוקר יום טוב.

 

[ספרדי גאה]

בר"ח טבת אמר הלל בדילוג, יצא יד"ח הלל דר"ח
ולאחמ"כ חייב לומר שוב הלל שלם דחנוכה בברכה.

 

[בהיקף ובעמל]

ביום העצמאות שחל בחול המועד...

 

[ס"ט]

ביום העצמאות שחל בחול המועד...

כוונתך לשאלה שנו בה גדולי הפוסקים מה יעשו שחנוכה חל בסוכות האם ידליקו החנוכיה בתוך הסוכה או מחוץ לסוכה, ותירצו שאין זה משנה אך חובה עליו לא לשכוח לבדוק את החמץ קודם לכן, וכן שמיסב לשולחן החג יביא עימו פירות יבשים ומאכלי חלב שיוכל להיות ער כל הלילה.. ויש עוד אריכות דברים בעניין וד"ב, ואכמ"ל, ועחל"מ, וע"ק.

 

[אור ישראל]

ביום העצמאות שחל בחול המועד...

בליל חג העמאות ובבוקר

 

[תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"]

לכאורה נראה שבחג העצמאות חייב לשלש את ההלל

 

[בהיקף ובעמל]

כוונתך לשאלה שנו בה גדולי הפוסקים מה יעשו שחנוכה חל בסוכות האם ידליקו החנוכיה בתוך הסוכה או מחוץ לסוכה, ותירצו שאין זה משנה אך חובה עליו לא לשכוח לבדוק את החמץ קודם לכן, וכן שמיסב לשולחן החג יביא עימו פירות יבשים ומאכלי חלב שיוכל להיות ער כל הלילה.. ויש עוד אריכות דברים בעניין וד"ב, ואכמ"ל, ועחל"מ, וע"ק.

מחילה
כנראה כת"ר לא מרבה לעיין בחידושי הגר"ח והגרש"ש
יש חילוק עצום בין חג העצמאות לשאר החגים שזכר כת"ר, שהרי החג אשר בדו מלבם אין לו תאריך קבוע, ומוזז מדי שנה כראות עיניהם (כדי שיצא ביום השלישי בשבוע), וכיון שנדחה ידחה, ומי לידי יתקע שבעוד כמה שנים מפני איזה מאורע (כאולימפיאדה וכדו') לא יזיזו את החג לחול המועד. ותו לא מידי.

 

[פשוט]

ביום השלישי בשבוע

לאו דווקא.

 

[נחמן עמר]

אף אחד אפילו לא קרוב

 

[מדרש]

איך יתכן שאדם יהיה חייב לומר הלל פעמיים באותו יום

אהבת את החידה תפרגן בלייק

אם קרא את ההלל הראשון שלא כסדר הפרקים, לא יצא י"ח, וחייב לקרוא שוב כסדרו.

 

[בהיקף ובעמל]

זה לא דרך של בן תורה לעשות צחוק ולהפוך את שאלתי ללעג וכלס

ח"ו, כבודו לא יהיה בדינים, מספיק אנחנו בימי בין המצרים...

 

[נחמן עמר]

אם קרא את ההלל הראשון שלא כסדר הפרקים, לא יצא י"ח, וחייב לקרוא שוב כסדרו.

לא

 

[ספרדי גאה]

אולי שהיו שוחטים הפסח

 

[נחמן עמר]

אולי שהיו שוחטים הפסח

לא

 

[ספרדי גאה]

אדם שאין לו מגילת אסתר
יאמר הלל כמבואר ב-בשו”ת יביע אומר (ט, סח)
וא"כ אמר פעמיים הלל בלילה וביום.

 

[ספרדי גאה]

בר"ח טבת אמר הלל בדילוג, יצא יד"ח הלל דר"ח
ולאחמ"כ חייב לומר שוב הלל שלם דחנוכה בברכה.

אח"כ מצאתי שבעלון דרשו כתבו חידה זאת והתשובה הנ"ל מאת הגר"י זילברשטיין
אמירת הלל שתי פעמים

עתה נביא לדברי הגר"י זילברשטיין שליט"א שדן כיצד יתכן שאדם יצטרך לומר הלל שתי פעמים, ובכן ראש חודש טבת החל בחנוכה ויש בו חיוב לומר הלל השלם מצד חנוכה, אך אדם שאין לו סידור ואינו זוכר את פרק "לא לנו" ו"אהבתי" בעל פה, הרי צריך לומר הלל בברכה מצד ראש חודש [לנוהגים לברך בר"ח], ואם אח"כ נזדמן לו סידור חייב לקרוא הלל פעם נוספת, אך לענין ברכה על הקריאה השנייה הביא שנחלקו פוסקי זמננו שהגר"נ קרליץ שליט"א סובר שיש לברך כיון שבפעם הראשונה לא יצא ידי חובת הלל השלם של חנוכה, לעומת זאת השבט הלוי (ח"ז סי' ס"ב) סובר שכיון שכבר ברך ואמר הלל של תורה אף שלא קיים תקנת חז"ל לגמור את ההלל אין לו לברך פעם נוספת אלא יקרא בלי ברכה.הלל

 

[נחמן עמר]

אח"כ מצאתי שבעלון דרשו כתבו חידה זאת והתשובה הנ"ל מאת הגר"י זילברשטיין
אמירת הלל שתי פעמים

עתה נביא לדברי הגר"י זילברשטיין שליט"א שדן כיצד יתכן שאדם יצטרך לומר הלל שתי פעמים, ובכן ראש חודש טבת החל בחנוכה ויש בו חיוב לומר הלל השלם מצד חנוכה, אך אדם שאין לו סידור ואינו זוכר את פרק "לא לנו" ו"אהבתי" בעל פה, הרי צריך לומר הלל בברכה מצד ראש חודש [לנוהגים לברך בר"ח], ואם אח"כ נזדמן לו סידור חייב לקרוא הלל פעם נוספת, אך לענין ברכה על הקריאה השנייה הביא שנחלקו פוסקי זמננו שהגר"נ קרליץ שליט"א סובר שיש לברך כיון שבפעם הראשונה לא יצא ידי חובת הלל השלם של חנוכה, לעומת זאת השבט הלוי (ח"ז סי' ס"ב) סובר שכיון שכבר ברך ואמר הלל של תורה אף שלא קיים תקנת חז"ל לגמור את ההלל אין לו לברך פעם נוספת אלא יקרא בלי ברכה.הלל

יכול להיות שזו גם תשובה אבל לא לכך כוונתי