ב"ה
שלום וברכה,
לזה בדיוק התכוונתי שכתבתי בהאי לשנא "שלאחר ההפרדה נעשה ראוי להשתמש בהם באופנים שלא היה אפשר להשתמש בהם קודם ההפרדה, וכגון להשתמש בשקיק אחד ולהניח את השני חזרה בקופסא ולהשתמש בו לאחר כמה שעות בטריות כראוי, וכדומה", ע"כ. וכוונתי הייתה לכתוב שזה לאפוקי מהפרדת גביעי אשל, שאותו שימוש ממש אפשר בלי הפרדה או עם הפרדה בשוה, וכל הענין הוא נוחות בלבד. (אלא שנשמט מזכרוני מלכתוב זאת, וכבודו החזיר אותי לזה כעת).
ואם נרצה לדייק יותר את ההבדל בין הנידונים, נראה לומר שגביעי אשל מחוברים מעיקרא היו שניים, והשתא שניים, אלא שהיו שניים מחוברים, ולא נח כ"כ להשתמש כך, והשתא שניים מופרדים, ויותר נח להשתמש. משא"כ בנידון דידן, שהיה אחד במהותו, והפריד אותו להיות שניים שונים זה מזה במהותם, והרי הוא עושה כלי ממש. דומיא דחותך הפתילה ומחלק אותה לשניים.
ונראה שהעושה כן מתוך מחשבה שמותר, הרי הוא בכלל אומר מותר דשוגג הוי, ויוסיף בלימוד הלכות שבת איזה פרק זמן או איזו סוגיא בעיון ובירור כדקא יאות, ונרצה לו לכפר עליו, בחסדי ה' וברחמיו.
בברכה רבה
