טועה או תועה?

[ע"ה ס"ט]

ראיתי בכמה ספרים, ומהם בספר המצורף, שכתבו לחלק בין טועה בטי"ת לטועה בתי"ו.
והדבר היה תמוה לי, כי לענ"ד בלשון תורה כתוב בתי"ו ובלשון חז"ל ובלשוננו בטי"ת.
ובאמת בחפש'י מצאתי בכלי יקר (במדבר ה, יב) שכ' כן, וז"ל ""שטי"ת זו במקום תי"ו וכן לשון תועה, בכל המקרא בתי"ו ובלשון חז"ל טועה בטי"ת".
האם יש איזהו שמקור לחילוק הנ"ל?

 

[יוסף משה]

האם יש איזהו שמקור לחילוק הנ"ל?

 

[יצחק משען]

לימדו אותי שתועה זה בדרך וטועה זה במחשבה

 

[ע"ה ס"ט]

הצג קובץ מצורף 30520

לא זכיתי להבין דבריו, מצד אחר כותב שההבדל הוא בין לשון התורה ללשון התרגום, ומצד שני כותב שיש חילוק ביניהם.

 

[בנימין לוריא]

מה שידוע לי, "טועה" זה מלשון טעות, ו"תועה" זה מלשון חיפוש.

 

[יצחק משען]

לעת עתה שאלתי את הרבנית בינה תליט"א וכך ענתה כדברי
ההבדל בין "טועה" ל-"תועה" הוא בעיקר בנטיית הפועל ובמשמעותו.

1. *טועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין קל (פועל רגיל). המשמעות של "לטעות" היא *לעשות שגיאה* או *לטעות בדרך*. לדוגמה:
- "הוא טעה במשימה."
- "היא טעתה בהחלטה."

2. *תועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין התפעל, ויכול להיות הצורה המפוללת של "תעות". המשמעות של "לתעות" היא *ללכת לאיבוד* או *לא למצוא את הדרך*. לדוגמה:
- "היא תועה ביער."
- "הוא תועה ברחובות העיר."

לסיכום:
- *טועה* = עושה שגיאה, לא נכון או לא מדויק.
- *תועה* = לא מוצא את הדרך, הלך לאיבוד.

 

[בנימין לוריא]

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.

hebrew-academy.org.il

 

[ע"ה ס"ט]

לעת עתה שאלתי את הרבנית בינה תליט"א וכך ענתה כדברי
ההבדל בין "טועה" ל-"תועה" הוא בעיקר בנטיית הפועל ובמשמעותו.

1. *טועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין קל (פועל רגיל). המשמעות של "לטעות" היא *לעשות שגיאה* או *לטעות בדרך*. לדוגמה:
- "הוא טעה במשימה."
- "היא טעתה בהחלטה."

2. *תועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין התפעל, ויכול להיות הצורה המפוללת של "תעות". המשמעות של "לתעות" היא *ללכת לאיבוד* או *לא למצוא את הדרך*. לדוגמה:
- "היא תועה ביער."
- "הוא תועה ברחובות העיר."

לסיכום:
- *טועה* = עושה שגיאה, לא נכון או לא מדויק.
- *תועה* = לא מוצא את הדרך, הלך לאיבוד.

טעה ותעה

בעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.

hebrew-academy.org.il

השאלה האם יש מקור לחילוק זה במקורותינו.

 

[בנימין לוריא]

השאלה האם יש מקור לחילוק זה במקורותינו.

מה הכוונה?
החילוק הזה הוא בפירוש המילים.
הפירוש של המילה "תועה" (גם במקרא) הוא לא נראה לשון טעות (אלא חיפוש או סטייה וכד'). ככה למדוני ולמדתי גם במקרא. (עי' בראשית ל"ז, ט"ו. ושמות כ"ג ד', ומשלי כ"א, ט"ז).

 

[פשוט]

מה הכוונה?
החילוק הזה הוא בפירוש המילים.
הפירוש של המילה "תועה" (גם במקרא) הוא לא נראה לשון טעות (אלא חיפוש או סטייה וכד'). ככה למדוני ולמדתי גם במקרא. (עי' בראשית ל"ז, ט"ו. ושמות כ"ג ד', ומשלי כ"א, ט"ז).

יש לשון טעות במקורות?

 

[אבי רביבו]

השאלה האם יש מקור לחילוק זה במקורותינו.

רש"י בראשית (כ יג):
כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו ותלך ותתע, תעיתי כשה אובד.

 

[ע"ה ס"ט]

רש"י בראשית (כ יג):
כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו ותלך ותתע, תעיתי כשה אובד.

השאלה האם אינו מלשון טעות.
הרי יסוד שניהם הוא טעות, גם תועה בדרך, הוא בדרך טעות, ומנין שיש לכתוב אחד בטי"ת וא' בתי"ו.
וכבר הבאתי מקור שאין בניהם חילוק, השאלה האם יש מקור כנגדו, שמחלק ביניהם.
או שזה בסה"כ ט/תעות של מי של הבין שיש חילוק בין לשון המקרא ללשון חז"ל ולשונינו.

 

[יצחק משען]

 

[בנימין לוריא]

השאלה האם אינו מלשון טעות.

ספורנו: תועה בשדה - הולך אנה ואנה למצוא מקום מרעיתם.
(לא נראה לי ששייך לומר מלשון טעות...)

 

[ע"ה ס"ט]

הצג קובץ מצורף 30524הצג קובץ מצורף 30525הצג קובץ מצורף 30526הצג קובץ מצורף 30527הצג קובץ מצורף 30528הצג קובץ מצורף 30529

בס"ד גם לי יש אוצה"ח... השאלה האם יש לכל אחרוני דורינו שציטטת מקור, או שטעו בדבר ונעלם מהם ד' הכלי יקר?
וד' התשבי, כבר הובאו לעיל, וכתבתי מה אינו מובן בדבריו. ואשמח לביאורם.

 

[ע"ה ס"ט]

ספורנו: תועה בשדה - הולך אנה ואנה למצוא מקום מרעיתם.
(לא נראה לי ששייך לומר מלשון טעות...)

למה?
אינו יודע מה הדרך הנכונה, כי יש לו טעות בדרך. ולכן מחפש להגיע לדרך הנכונה.

 

[אבי רביבו]

מצודות יחזקאל (יג י):
" "הטעו" - מלשון הטעה ומתעה"
משמע שזה היינו הך.

 

[בנימין לוריא]

מצודות יחזקאל (יג י):
" "הטעו" - מלשון הטעה ומתעה"
משמע שזה היינו הך.

נ"ל להיפך.
מכאן ראיה שהם אינם אותו דבר.
היה לו לפרש "לשון טעות" וכד', אבל רצה לומר שכאן אפשר לפרשת גם לשון "תועה".
הוא כתב במפורש את שני הלשונות, וא"כ הוא אינו אותו דבר.

 

[בנימין לוריא]

למה?
אינו יודע מה הדרך הנכונה, כי יש לו טעות בדרך. ולכן מחפש להגיע לדרך הנכונה.

לא הבנתי איפה אתה רואה לשון טעות.
הולך אנה ואנה למצוא היינו מחפש. וכמו שבעברית "תועה" זה מלשון שיטוט. (עיי"ש בקישור עוד מה שכתבו בזה).

 

[אבי רביבו]

נ"ל להיפך.
מכאן ראיה שהם אינם אותו דבר.
היה לו לפרש "לשון טעות" וכד', אבל רצה לומר שכאן אפשר לפרשת גם לשון "תועה".
הוא כתב במפורש את שני הלשונות, וא"כ הוא אינו אותו דבר.

"צדקה ממני....."