• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

טועה או תועה?

ע"ה ס"ט

Well-known member
ראיתי בכמה ספרים, ומהם בספר המצורף, שכתבו לחלק בין טועה בטי"ת לטועה בתי"ו.
והדבר היה תמוה לי, כי לענ"ד בלשון תורה כתוב בתי"ו ובלשון חז"ל ובלשוננו בטי"ת.
ובאמת בחפש'י מצאתי בכלי יקר (במדבר ה, יב) שכ' כן, וז"ל ""שטי"ת זו במקום תי"ו וכן לשון תועה, בכל המקרא בתי"ו ובלשון חז"ל טועה בטי"ת".
האם יש איזהו שמקור לחילוק הנ"ל?
1738314050583.png
 
לעת עתה שאלתי את הרבנית בינה תליט"א וכך ענתה כדברי
ההבדל בין "טועה" ל-"תועה" הוא בעיקר בנטיית הפועל ובמשמעותו.

1. *טועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין קל (פועל רגיל). המשמעות של "לטעות" היא *לעשות שגיאה* או *לטעות בדרך*. לדוגמה:
- "הוא טעה במשימה."
- "היא טעתה בהחלטה."

2. *תועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין התפעל, ויכול להיות הצורה המפוללת של "תעות". המשמעות של "לתעות" היא *ללכת לאיבוד* או *לא למצוא את הדרך*. לדוגמה:
- "היא תועה ביער."
- "הוא תועה ברחובות העיר."

לסיכום:
- *טועה* = עושה שגיאה, לא נכון או לא מדויק.
- *תועה* = לא מוצא את הדרך, הלך לאיבוד.
 
לעת עתה שאלתי את הרבנית בינה תליט"א וכך ענתה כדברי
ההבדל בין "טועה" ל-"תועה" הוא בעיקר בנטיית הפועל ובמשמעותו.

1. *טועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין קל (פועל רגיל). המשמעות של "לטעות" היא *לעשות שגיאה* או *לטעות בדרך*. לדוגמה:
- "הוא טעה במשימה."
- "היא טעתה בהחלטה."

2. *תועה* – מדובר בפועל שנמצא בבניין התפעל, ויכול להיות הצורה המפוללת של "תעות". המשמעות של "לתעות" היא *ללכת לאיבוד* או *לא למצוא את הדרך*. לדוגמה:
- "היא תועה ביער."
- "הוא תועה ברחובות העיר."

לסיכום:
- *טועה* = עושה שגיאה, לא נכון או לא מדויק.
- *תועה* = לא מוצא את הדרך, הלך לאיבוד.
השאלה האם יש מקור לחילוק זה במקורותינו.
 
השאלה האם יש מקור לחילוק זה במקורותינו.
מה הכוונה?
החילוק הזה הוא בפירוש המילים.
הפירוש של המילה "תועה" (גם במקרא) הוא לא נראה לשון טעות (אלא חיפוש או סטייה וכד'). ככה למדוני ולמדתי גם במקרא. (עי' בראשית ל"ז, ט"ו. ושמות כ"ג ד', ומשלי כ"א, ט"ז).
 
מה הכוונה?
החילוק הזה הוא בפירוש המילים.
הפירוש של המילה "תועה" (גם במקרא) הוא לא נראה לשון טעות (אלא חיפוש או סטייה וכד'). ככה למדוני ולמדתי גם במקרא. (עי' בראשית ל"ז, ט"ו. ושמות כ"ג ד', ומשלי כ"א, ט"ז).
יש לשון טעות במקורות?
 
רש"י בראשית (כ יג):
כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו ותלך ותתע, תעיתי כשה אובד.
השאלה האם אינו מלשון טעות.
הרי יסוד שניהם הוא טעות, גם תועה בדרך, הוא בדרך טעות, ומנין שיש לכתוב אחד בטי"ת וא' בתי"ו.
וכבר הבאתי מקור שאין בניהם חילוק, השאלה האם יש מקור כנגדו, שמחלק ביניהם.
או שזה בסה"כ ט/תעות של מי של הבין שיש חילוק בין לשון המקרא ללשון חז"ל ולשונינו.
 
בס"ד גם לי יש אוצה"ח... השאלה האם יש לכל אחרוני דורינו שציטטת מקור, או שטעו בדבר ונעלם מהם ד' הכלי יקר?
וד' התשבי, כבר הובאו לעיל, וכתבתי מה אינו מובן בדבריו. ואשמח לביאורם.
 
מצודות יחזקאל (יג י):
" "הטעו" - מלשון הטעה ומתעה"
משמע שזה היינו הך.
נ"ל להיפך.
מכאן ראיה שהם אינם אותו דבר.
היה לו לפרש "לשון טעות" וכד', אבל רצה לומר שכאן אפשר לפרשת גם לשון "תועה".
הוא כתב במפורש את שני הלשונות, וא"כ הוא אינו אותו דבר.
 
למה?
אינו יודע מה הדרך הנכונה, כי יש לו טעות בדרך. ולכן מחפש להגיע לדרך הנכונה.
לא הבנתי איפה אתה רואה לשון טעות.
הולך אנה ואנה למצוא היינו מחפש. וכמו שבעברית "תועה" זה מלשון שיטוט. (עיי"ש בקישור עוד מה שכתבו בזה).
 
חזור
חלק עליון