טועה או תועה?

[ע"ה ס"ט]

נ"ל להיפך.
מכאן ראיה שהם אינם אותו דבר.
היה לו לפרש "לשון טעות" וכד', אבל רצה לומר שכאן אפשר לפרשת גם לשון "תועה".
הוא כתב במפורש את שני הלשונות, וא"כ הוא אינו אותו דבר.

אם אינם אותו הדבר איך יכול להיות שהוא מלשון שניהם?!

 

[ע"ה ס"ט]

לא הבנתי איפה אתה רואה לשון טעות.
הולך אנה ואנה למצוא היינו מחפש. וכמו שבעברית "תועה" זה מלשון שיטוט. (עיי"ש בקישור עוד מה שכתבו בזה).

אדם שאין לו טעות בדרך לא מחפש את הדרך.
איך תבאר את הכלי יקר?

 

[בנימין לוריא]

אדם שאין לו טעות בדרך לא מחפש את הדרך.
איך תבאר את הכלי יקר?

לא מחפש את הדרך, מחפש את מקומם.
אם אני יוצא לחפש חבר שלי, זה אומר שטעיתי בדרך?!

אם אינם אותו הדבר איך יכול להיות שהוא מלשון שניהם?!

כמו "תרתי משמע".
עכ"פ, תעיין בקישור ותראה מה כתבו...

 

[ע"ה ס"ט]

לא מחפש את הדרך, מחפש את מקומם.
אם אני יוצא לחפש חבר שלי, זה אומר שטעיתי בדרך?!

לא ענית איך אתה מבאר את הכלי יקר?

כמו "תרתי משמע".
עכ"פ, תעיין בקישור ותראה מה כתבו...

איני חולק על כך שיש חילוק כזה לפי האקדמיה ללשון, אלא האם כך סבורים רבותינו בלשון התנ"ך וחז"ל, או שס"ל שאין בזה הבדל.

 

[ע"ה ס"ט]

אם אינם אותו הדבר איך יכול להיות שהוא מלשון שניהם?!

?

 

[ע"ה ס"ט]

בחפשי מעט בראשונים ראיתי שכולם כתבו שהוא ענין אחד:
ומצאתי במחברת מנחם (ערך טע) שכ' כן וז"ל "טע. מתחלק לב' מחלקות: האחד, הטעו את עמי (יחזקאל יג, י) כמו התעו והשגו. אין למלה זאת דמיון בתורה כי אם בלשון משנה". וכ"כ הרד"ק בס' השרשים (ערך טעה) "ועניין תעה הכתוב בתיו וטעה בטית ענין אחד הם כי הם ממוצא אחד. וכן תרגם אנקלוס ותלך ותתע: ואזלת וטעת". וכ"כ בס' השרשים לר' יונה אבן ג'אנח (ערך טעה) "ותרגום ותלך ותתע ואזלת וטעת, ותרגום תעה לבבי טעה לבי". (ועי' רשימת המקומות שהוזכר תעה במקרא ברד"ק בס' השרשים ערך תעה, ובמחברת מנחם ערך תעה, וע"ע בס' השרשים לר"י אבן ג'אנח ערך תעה).

 

[ע"ה ס"ט]

הצג קובץ מצורף 30520

לא זכיתי להבין דבריו, מצד אחר כותב שההבדל הוא בין לשון התורה ללשון התרגום, ומצד שני כותב שיש חילוק ביניהם.

אחר הדקדוק בדבריו נראה שכוונתו שבלשון התורה אין הבדל בין תיו לטית, ובד"כ התורה נוקטת בתיו, פרט לפסוק זה. אך בלשון חז"ל יש חילוק שטעה הוא על שגגת הלב ותעה הוא בדרך.