יבוא בו דברים שמרן הקדוש זיע"א הנהיג בעצמו קולא בדווקא לעורר הציבור שאינו מעיקר הדין

[מורשת מרן]

אם יש מי שיכול להעלות יבורך.

בחוברת שבאוצר החכמה האריך, אבל לא מצאתי שדיבר על כך.
זו מהדורת תשע"ד, ואפשר שבמהדורה החדשה דיבר בזה.
עכ"פ שמעתי זאת ברורות ממרן שליט"א.

 

[פשוט]

עכ"פ שמעתי זאת ברורות ממרן שליט"א.

שמה? שפוסקים חלקו מטעמי השקפה?

 

[מורשת מרן]

שמה? שפוסקים חלקו מטעמי השקפה?

על זה אין ויכוח.
על החלק השני, שיש בזה עניין של כבוד רבו.

 

[ניר כהן]

אוי לא ! כבודו כנראה לא התחיל להבין מה מרן אמר אתמול סליחה שאני כך כותב הוא דיבר על רבניות שרוצות בעיר שלהם לעשות לכתחילה אז אנוחנו לא נכפה עליהם היתר מכירה בגלל שזה מותר הרב לא הוציא מילה כזאת שזה לא לכתחילה מבחינת ההלכה זה היתר גמור !

יתכן שלא הבנתי [ הלוין בחושך וזה ממש מרדים..]
אדרבא בוא נקשיב שנינו ביחד מה אמר לרב שרגא שטינמן
והאם אמר "המחמיר תבוא עליו ברכה"?

 

[פשוט]

על זה אין ויכוח.

אני לא ראיתי כזאת בדברי הפוסקים

 

[מורשת מרן]

אני לא ראיתי רק כזאת בדברי הפוסקים

אכן.
אבל יש כאלו שהוציאו הדברים מפרופורציות של ויכוח הלכתי.
והדברים ידועים.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

"המחמיר תבוא עליו ברכה"

לא על כל מה שאומרים המחמיר תע''ב זה אומר שהיתר לא לכתחילה

 

[בוגר חזון עובדיה]

לא על כל מה שאומרים המחמיר תע''ב זה אומר שהיתר לא לכתחילה

אינו נכון
שאלתי את מרן זיע"א למה כתב בחזו"ע ה' שבת על פתיחת הפקקים שהמחמיר תע"ב האם חזר בו מתשובתו ביחו"ד ח"ד.
והשיב שידעו שההיתר לא פשוט, הגם שיש על מי לסמוך.
כמה מרן נזהר לא לבלבל את הציבור ולומר להם רק הלכה חתוכה.
ואם כתב המחמיר תע"ב סימן שאחז כך.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

אינו נכון
שאלתי את מרן זיע"א למה כתב בחזו"ע ה' שבת על פתיחת הפקקים שהמחמיר תע"ב האם חזר בו מתשובתו ביחו"ד ח"ד.
והשיב שידעו שההיתר לא פשוט, הגם שיש על מי לסמוך.
כמה מרן נזהר לא לבלבל את הציבור ולומר להם רק הלכה חתוכה.
ואם כתב המחמיר תע"ב סימן שאחז כך.

לא על כל מה שאומרים המחמיר תע''ב זה אומר שהיתר לא לכתחילה

 

[אושרי רביב]

אני שמעתי שמרן זצ"ל אמר שזה מפריע לו בכוונה הטלית על הראש

כך גם אמר לי מרן שליט"א באחת הפעמים

 

[ישראל]

לגבי היתר המכירה, מרן שליט"א אמר לי כ"פ שמרן זיע"א אכל,ופ"א אמר לרבי משה שלא יביא מהסחורה של אוצר ב"ד כי זה סחורה לא כ"כ טובה, אלא תביא לי מהסחורה של היתר המכירה שהיתה סוג א.

ובאחד האשכולות הועלה כאן דברים דומים לזה במכתב שכ' מרן זיע"א בכתי"ק להגר"א ס"ט שליט"א. אולי הרב בנימין לוריא ימצא לנו זאת.

 

[אושרי רביב]

לגבי היתר המכירה, מרן שליט"א אמר לי כ"פ שמרן זיע"א אכל,ופ"א אמר לרבי משה שלא יביא מהסחורה של אוצר ב"ד כי זה סחורה לא כ"כ טובה, אלא תביא לי מהסחורה של היתר המכירה שהיתה סוג א.

ובאחד האשכולות הועלה כאן דברים דומים לזה במכתב שכ' מרן זיע"א בכתי"ק להגר"א ס"ט שליט"א. אולי הרב בנימין לוריא ימצא לנו זאת.

אולי כוונתך מה שכתב הרב @לשמור ולעשות כאן?

להחמיר בהיתר מכירה

לשפוך בודאי אסור!!! מה עם קדושת שביעית??! כנראה זה היה אחר הפסח שכבר הגיע זמן הביעור ולדעת הרמב''ם לא מועיל להפקיר, וחשש לו לחומרא, ולכן אמר לשפוך, דהיינו לבער.

forum.moreshet-maran.com

 

[ישראל]

אולי כוונתך מה שכתב הרב @לשמור ולעשות כאן?

להחמיר בהיתר מכירה

לשפוך בודאי אסור!!! מה עם קדושת שביעית??! כנראה זה היה אחר הפסח שכבר הגיע זמן הביעור ולדעת הרמב''ם לא מועיל להפקיר, וחשש לו לחומרא, ולכן אמר לשפוך, דהיינו לבער.

forum.moreshet-maran.com

לא.
כוונתי לזה
ובינו נא זאת שהמכתב נכתב לאברכים ובני תורה

 

[ישראל]

ואגב אצרף כאן מש"כ מכבר לאחד מידידי שליט"א:

בס"ד
לכבוד ידי"ן ור"ח הרה"ג ...... שליט"א

אחדשה"ט וכט"ס.

ראיתי מה שכבודו כתב בטו"ט בענין היתר המכירה. אולם יש להבהיר בזה כמה נקודות.

ראשית, מה שיש מקום להחמיר בזה לדעת מרן זיע"א ובנו מו"ר הראש"ל שליט"א, אינו מחמת שאין ההיתר מבוסס וחזק, כי לעולם ההיתר בזה הוא היתר חזק ואלים לכתחלה וכמבואר בשו"ת יבי"א חלק י יו"ד סימן לח ע"ש ותרו"ן. וצד החומרא אינו אלא מחמת שיש פוסקים שמחמירים בזה (כמבואר ביבי"א שם אות ב). ויש הבדל גדול ומהותי, אם מחמירים מחמת אי וודאות ההיתר, לבין אם מחמירים מחמת חומרא בלבד לחשוש לשאר הדעות. זאת ועוד מה שציין כת"ר למכתב שהובא בריש ילקו"י שביעית בשם קול קורא, הנה מדוע לא הזכיר הכתב והמכתב שסמוך ונראה לו בכתי"ק ממרן רבינו זיע"א, שנראה שחזר בו ממ"ש בקול קורא להחמיר בבני ישיבות. והאמנם שכת"ר טמנו ברמ'ז במה שבנה ציו'ן לעיין בילקו"י שביעית עמוד תתט. מ"מ היה לו להדגיש זאת יותר. מה גם שיש עמדי חתום באוצרותי המכתב המקורי בזה, ותורף הנדון היה שפעם אחת מרן אמר שהוא היתר מבוסס וכו' ומאידך בקול קורא שהובא בילקו"י כתוב להחמיר בבני ישיבות, וכך שאלו למרן זיע"א, וע"ז ענה מרן מה שענה. ובעצם הכתי"ק של מרן זיע"א בילקו"י מתחת לקול קורא, זה תשובה למה ששאלוהו בענין הסתירה וכנ"ל. נמצאת למד שדברי מרן שהובאו באחרונה שהוא היתר גמור וכו' הם עיקר יותר מהקול קורא. דו"ק. וכמדוייק כל זה להדיא בלשון רבינו שליט"א בילקוט יוסף שביעית עמוד תשסו סס"א.

כמו"כ מש"כ שידוע שמרן כתב הרבה פסקים להתיר ולעצמו החמיר. הנה אכן זה נכון, אולם מה עניינו לכאן. הרי בענין היתר המכירה מרן ודאי היה אוכל. וכמו שהעיד באוזני מרן הראש"ל שליט"א (במעמד הרבנים הגאונים ר' אלמוג לוי ור' יואל יוסף שליט"א, בוגרי הישיבה) וכך סיפר לנו בראשון בשבוע זה, שר' משה היה מביא לרב עגבניות של אוצר בית דין, ואחר שהיה הולך, מרן היה קורא לאבי הנהג ואומר לו, תראה בני משה הביא לי עגבניה זו אבל תראה איך היא כמושה, תביא לי מהיתר המכירה מסוג א. ע"כ. ומרן שליט"א העיד שמרן אביו בודאי היה אוכל מהיתר המכירה. על כן אי"ז נכון לומר שלעצמו החמיר בענין. וגם נמצא כבודו נסתר מחמתו, כי בסוף המכתב הביא בשם אחד מהנכדים שמרן אכן היה מיקל גם לעצמו. וגם עצם עדותו של אותו הנכד צריכה לפנים, שהרי העיד שבאברכותו מרן היה אוכל מהיתר המכירה "משום שהרבנית רצתה לקנות דוקא מחנות מסויימת", ומרן כיבד אותה, ואילו בזקנותו לא היה אוכל, וכתב הנכד שאינו יודע טעמו. ול"ז להבין סודותיו, הרי הוא בעצמו כבר אמר הטעם משום שרצה לכבד את הרבנית, וא"כ בסוף ימיו שהרבנית כבר איננה החמיר בזה. וכל זה לפי עדות אותו נכד, אולם מעדותו של מרן הראש"ל שליט"א לא נראה שהיה חילוק בזה.


בכבוד רב ובידידות

עכ"ל המכתב​

 

[ממרן עד מרן]

לא.
כוונתי לזה
ובינו נא זאת שהמכתב נכתב לאברכים ובני תורה
הצג קובץ מצורף 25006

צריך לשיב לב
שכל המכתב הוא כאשר אין להשיג "פירות נכרים".
אז כתב מרן זיע"א שיש עדיפות להיתר מכירה מאשר לאוצר ב"ד.
אבל כיום ידוע שלא חסר פירות נכרים, ובנקל משיגים אותם ממילא לא חל המכתב הנ"ל

 

[פשוט]

לא.
כוונתי לזה
ובינו נא זאת שהמכתב נכתב לאברכים ובני תורה
הצג קובץ מצורף 25006

במכתב זה משמע שהיתר מכירה עדיף על אוצר בית דין. אבל אין התייחסות מפורשת בתשובה לפירות נכרים, ומלשון השאלה וממשמעות התשובה משמע שפירות נכרים עדיפי טפי.

 

[ממרן עד מרן]

אבל אין התייחסות מפורשת בתשובה לפירות נכרים,

והנה מצאתי להדיא כדבריך [הרב החשוב "פשוט"] בשני מקומות ביביע אומר.

א. יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' יט- בסוף התשובה שמדבר על "היתר מכירה" כותב מרן בזה"ל "ומיהו היכא דאפשר טוב לחוש לשיטת המחמירים לקנות בשביעית פירות מקרקע גוי וכאשר הרבה חרדים חוששים לזה והמחמיר בזה תע"ב והמיקל לא הפסיד".
להדיא- מעדיף את פירות נכרי על "היתר מכירה"

ב. יביע אומר ח"י [הספר האחרון מסדרת ספריו יביע אומר שהוציא בחייו].
חלק יור"ד סוף סי' נח'- כתב בזה"ל "אע"פ שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה כתבתי כמה יסודות להיתר מכירה בשביעת מ"מ מצאתי לנכון לפרסם "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה "לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' עם התקרב שנת השבע וכו' אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו של מרן- שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק".

ואידך זיל גמור.

נ.ב- זהו דברים שכתב ופרסם לציבור בספריו להורות לרבים, ולא מכתבים עלומים פרטיים שכתב לאנשים ספיציפיים, אלא דבריו אלו כתבם בספריו ופרסם לרבים

 

[תלמיד מר"ן]

לשון מרן מלכא זיע"א חסידות בעלמא ואין להורות לאחרים

 

[ממרן עד מרן]

לשון מרן מלכא זיע"א חסידות בעלמא ואין להורות לאחרים

איני יודע איזה לשון של מרן ציטטת
כי אני ציטטתי את לשונותיו מספריו שבהם הורה הלכה לרבים ולא כל מיני מכתבים פרטיים
ובלשונות שציטטתי להדיא זה רק שעת הדחק, וכן כתב להדיא שיותר טוב לקנות פירות נכרים

 

[תלמיד מר"ן]

איני יודע איזה לשון של מרן ציטטת
כי אני ציטטתי את לשונותיו מספריו שבהם הורה הלכה לרבים ולא כל מיני מכתבים פרטיים
ובלשונות שציטטתי להדיא זה רק שעת הדחק, וכן כתב להדיא שיותר טוב לקנות פירות נכרים

כנראה שטרם שמעת..