אבל להגיד שבגלל שלא יודעים שיש צד להתיר, אז נוהגים שלא לשתות זה לא מראה שבאמת קיבלו עלייהו
ואפשר שאם ידעו שיש מנהג קדום להתיר ביין יחזרו למנהג הנזכר
אדרבה לאידך גיסא, כל הטעם של המתירים בירושלים זה משום היתושים, וכפי שכתב השד"ח, אולם כיום שאין אנו שותים יין בשביל להירדם.. אין שום סיבה שיהיה מנהג להתיר, וגם המתירים פעם היו נוהגים לאסור כיום.
וממרן השו"ע א"א להביא ראיה לאסור גם בחול ממה שהתיר ביין של הבדלה, כי אפשר לומר שגם לאלה שנהגו לאסור בחול, ביין של הבדלה יודו שמותר
מרן השו"ע לא העלה צד שמותר לשתות יין. הוא דן רק מתי יש איסור, בשבוע שחל בו או מר"ח. כשאסור - פשוט לו שאסור גם יין, וכן לשא"ר שהביא שם בב"י.
נ.ב.
גם אם יש מנהג 'ירושלים' להתיר - צ"ע אמאי מותר 'בכל הארץ', הרי יש דבר דומה לזה בענין קריעה בחוה"מ שלדעת השו"ע קורעים על כל הקרובים, ולדעת הרמ"א רק על אב ואם, ובירושלים נהגו כדעת הרמ"א, וביבי"א ובחזו"ע האריך טובא שרק בירושלים יש לקיים את המנהג שלא כמרן, אבל בשאר ערי הארץ יעשו כמרן עיש"ב.
וא"כ גם כאן - אצל הספרדים יש מחלוקת מנהגים בזה ולא ברור כ"כ מה המנהג, והשו"ע ודאי אוסר, והחיד"א גם - אז לכאורה בשאר ערי הארץ יש לעשות כדעת השו"ע והחיד"א, ורק בירושלים שנהגו להדיא להתיר [על הצד שהמנהג נשאר גם היום] יש להמשיך להתיר.
אותם ששותים יין כל השנה הם מעט
רוב העולם לא שותה יין סתם כך
איך אפשר לקרוא לדבר שלא נהוג מנהג?
כבר כתבתי שדנים מה העולם 'תופס' לאיסורא. העולם 'אוחז' שיין אסור, מחמת שכך כתוב בשו"ע.
וראיה שגם פוסקי אשכנז כיום כותבים שנוהגים שלא שותים יין, אפילו שגם הם לא נוהגים לשתות יין כל השנה.