לדוגמא אני בחור ישיבה ואצלי חלק מהבחורים עם הקנייטש למעלה וחלק למטה וכל הרבנים עם קנייטש למטה ובאו אליי כמה בחורים ואמרו לי שקנייטש למטה זה יותר "מלכותי" (ראוי לבן תורה). אז אני שואל האם באמת יש עניין להיות עם קנייטש למטהכל עניינים אלו מסורים לפי המציאות והעניין, שכפי שבני תורה נוהגים נהג גם אתה, ומיניה לא תזוע. וע"ד מה שאמרו לא יהיה יושב בין העומדים וכו'.
תלוי לפי מי. לשיטת ר' חיים קניבסקי וב"ב מי שהולך עם קנייטש למטה הוא משוגע... (והם הולכים עם כובע עגול או כובע מקדימה וקנייטש למעלה).לדוגמא אני בחור ישיבה ואצלי חלק מהבחורים עם הקנייטש למעלה וחלק למטה וכל הרבנים עם קנייטש למטה ובאו אליי כמה בחורים ואמרו לי שקנייטש למטה זה יותר "מלכותי" (ראוי לבן תורה). אז אני שואל האם באמת יש עניין להיות עם קנייטש למטה
לא, פעם לא היו רגילים בכך שהכובע נוטה אחורה, בזמנו זה לא היה מכובד.מה הכוונה שלא יהיה בשיפוע? שיהיה ישר עם קנייטש למטה?
מה הבעיה? מה השאלה?מה דעתכם על מעיל גשם? לא בד או צמר. אלא ניילון.
השאלה אם הוא התכוון למעיל גשם ארוך ומסורבל וענינו הרואות רבים מהת"ח שלובשים זאת [אולם לענ"ד יש בזה בזיון כבוד התורה שנראה קצת מפוזר].מה הבעיה? מה השאלה?
הוא כתב מעיל מניילון.או שמא התכוון למעיל הנקרא בלשון העם "מעיל דובון" שהוא גם מעיל גשם ולכו"ע נראה שלא ראוי כלל לבן תורה ללובשו
לא נורמלי ובזאת תם הדיון...מה דעתכם על אברכים שהולכים עם ילקוט על הגב, על החליפה, האם בעידן שלנו זה דבר נורמלי, או ששייך יותר למגזר המזרחי, לדעתי זה דבר לא מכובד. חוו דעתכם.
אכן דובון.השאלה אם הוא התכוון למעיל גשם ארוך ומסורבל וענינו הרואות רבים מהת"ח שלובשים זאת [אולם לענ"ד יש בזה בזיון כבוד התורה שנראה קצת מפוזר].
או שמא התכוון למעיל הנקרא בלשון העם "מעיל דובון" שהוא גם מעיל גשם ולכו"ע נראה שלא ראוי כלל לבן תורה ללובשו
כי להסתובב עם שקית דהויה ומשומשת של "ליבוביץ" או "מאוחדת" מראה הרבה יותר מכובד...זה נראה כמו אדם שבא מן השוק וחבילתו על כתפו
באידיש אומרים את זה במילה אחת "סיפסנישט" (לא מתאים. רצוי לעשות תנועות עם הידים כשאומרים מילה זאת זה מחדד את ההבנה של הענין )למה שאברכים ובני ישיבות לא יחבשו כיפה בצבע כחול או חום לראשם, כמו שלובשים חליפה כחולה כך אפשר לחבוש כיפה כחולה, למה לא, למה מדקדקים באיכה. היכן כתוב שזה אסור בשו"ע בפוסקים האחרונים? לא, אבל יש דבר שיש בו הסכמה פשוטה וברורה, אנו רואים ת"ח עם ילקוט על גבם, וכך רוב ככל האברכים נוהגים. וכך ראוי לנהוג, פוק חזי מאי עמא דבר.