הקושיא לא מובנת שהרי זה היה בהסכמת שניהם כמובא ברש"י
ובספר בעלי ברית אברם (להרב המקובל ר' אברהם אזולאי ז"ל) כתב:
מצאתי כתוב משם רז"ל שכאשר רדף אליפז אחר יעקב להרגו במצות אביו, כשהשיגו ישב אצלו ברחוק ד' אמות והתחיל לבכות, אמר לו יעקב למה אתה בוכה, אמר לו אליפז, אבי גזר עלי להורגך וחייב אני לקיים מצות אבי, ועוד שנשבע לכרות את ראשי אם לא אוליך לו את ראשך, ואני א"א להורגך כי אתה רבי שלמדתני תורה, לכן לא ידעתי מה אעשה. א"ל יעקב טול את נכסי מעל ידי ועי"ז תקיים מצות אביך שהעני חשוב כמת, ולענין הראש תאמר שפגע בך ארי וזרקת אותו אליו להציל את נפשך. ונתרצה לו אליפז בזה, מיד נתקרב יעקב בשפת הנהר ופשט כל בגדיו ונכנס בנהר ונטלם אליפז והלך לו, ונשאר יעקב ערום בתוך המים וידיו פרושות השמים בוכה ומתפלל, מיד נזדמן לו פרש אחד מהרצים רוכבי הרכש ונפל מהסוס בשפת הנהר ורגלו אחוזה בתוך הרכש ונטבע בנהר ומת, ויעקב פשט את בגדיו וכבסן ולבשן, וזה היה קרוב לבית מדרשו של שם ועבר, ונתעכב שם י"ד שנים ושם למד חכמה, ונטמן שם פן יפגעו בו קרובי ההרוג ויאמרו שהוא הרגו. לאחר י"ד שנה יצא ממדרשו של עבר.
אונקלוס הגר עיבור של אליפז, שלא רצה להרוג את יעקב במצות אביו, ולקח לו הזהב ועזב לו הגוף, ואמר אליפז מה אעשה לצווי של אבא, א"ל קח לך הכסף והזהב, והנפש תן לי, והעני חשוב כמת. וכן נתייעץ עם טיטוס כשבא להתגייר, וא"ל לך והצר להם, היו צריה לראש, ולא שמע לו ונתגייר. והענין, טיטוס הוא עשו, ורישיה דעשו בעטפיה דיצחק, כי ראש פרעות אויב הוא כמוס עמדי.
והגאון בעל סדר הדורות (בערך אונקלוס הגר אות ו') כתב ומהאי טעמא יש לומר שהשליך אונקלוס הגר חלק ירושתו לים המלח (תוספתא דמאי פ"ו הי"ב), על שלקח כל ממון יעקב. (הגהות מאיר עין)
