כביצה עם או בלי קליפה

[יוסף דהן]

שלום וברכה
לפי הבנתי מקיצור ש"ע חזו"ע בהל' פסח בהערה
בסוכות חזר בו
ולכן מ54 נקראת אכילת קבע
ומילא יוצא שלכא' עד שיעור זה יהיה מותר לאכול טרם שבודק

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
אכן, כביצה בלא קליפתה מותר,
מעל כביצה בלא קליפתה אסור.

בברכה רבה

 

[יוסף דהן]

ממאור ישראל הבנתי שמותר עד כולל קליפתה
כי בחזו''ע סוכות משנה אחרונה שרק למעלה מכביצה עם קליפה זה נחשב לקבע

 

[יוסף דהן]

אם יש צורך אוכל לצלם את העמו'

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אם כוונת כבודו לסוכות עמ' קלב, אדרבא בהערה מבואר שהעיקר להלכה בלא קליפתה,
ונראה שבהלכה למעלה כתב רק לרווחא דמלתא, ששם הוא מברך משיעור כביצה, שראוי להחמיר בזה ככל השיטות,
וכמו שהוסיף שם אפי' לאכול כשישים גרם.

אבל בודאי העיקר להלכה כביצה בלא קליפתה, כמבואר בחזו"ע פסח עמ' מא ובכל מקום שעמד על הדין בזה,
וכמו שהוכיחו הרב שבילי דוד, והגרא"ח נאה בשיעורי תורה, ושאר האחרונים, ע"פ הגמ' בעירובין פג:, ע"ש.

בברכה רבה

 

[יוסף דהן]

ב"ה
אם כוונת כבודו לסוכות עמ' קלב, אדרבא בהערה מבואר שהעיקר להלכה בלא קליפתה,
ונראה שבהלכה למעלה כתב רק לרווחא דמלתא, ששם הוא מברך משיעור כביצה, שראוי להחמיר בזה ככל השיטות,
וכמו שהוסיף שם אפי' לאכול כשישים גרם.

אבל בודאי העיקר להלכה כביצה בלא קליפתה, כמבואר בחזו"ע פסח עמ' מא ובכל מקום שעמד על הדין בזה,
וכמו שהוכיחו הרב שבילי דוד, והגרא"ח נאה בשיעורי תורה, ושאר האחרונים, ע"פ הגמ' בעירובין פג:, ע"ש.

בברכה רבה

בקיצור ש''ע חזו''ע של מכון מאור ישראל (ח''א עמ' תצה. מופיע גם בהל' של פסח לגבי אכילה של קודם הבדיקה וגם לגבי אכילה חוץ לסוכה) הביאו מכתב יד קדשו של מרן שחזר בו והמסקנא שרק משיעור כביצה עם קליפה דהיינו למעלה מ54 גרם חשיב קבע ופחות לא.

ואף שבכל מקום שעמד בו זה כמו שהרב כתב לא כולל קליפתה
הביאו שם בהערת שולים מכון מאור ישראל שמרן כתב לעשות פס ולתקן הדבר

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
אחר העיון בכל המקורות הנ"ל, ובעיקר ביבי"א חי"א סי' סד אות ב, ובקיצור חזו"ע סוכות פ"ח הערה 3,
לענ"ד אין הכרח לומר שמרן זצ"ל חזר בו בכל יסוד שיעור כביצה לכל ענין לומר שהוא ללא קליפתה,
אלא יותר ראוי לפרש כוונתו שהוא דוקא במה שדיבר שם, דהיינו לענין שיעור חיוב סוכה, שבגמ' כתוב שעראי הוא כמלא הפה, ומהגמ' יומא למדים שכמלא הפה הוא ביצה, וכמה ראשונים ובראשם הרמב"ם כתבו כביצה או יותר מעט, ולפ"ז בשיעור כביצה בלא קליפתה יש ס"ס, שמא חייב דוקא בקליפתה, ואת"ל בלא קליפתה, שמא מעט יותר, וכיון שיש ע"ז ברכה לישב בסוכה, לכן מן הראוי ליתן שיעור שהוא ודאי, דהיינו ביצה בקליפתה.
ותדע, שגם בחזו"ע סוכות בגליון מה שמצאו הוא שמפנה להליכות עולם ח"ב עמ' רפא, ושם בהליכות עולם הוא ג"כ בדין חיוב סוכה.
ולומר שע"פ זה נחליט שחזר בו בכל שיעור כביצה דעלמא, זה צריך ראיות חזקות, ודברים ברורים, לפי שהוא סותר לסוגיות הש"ס, ולדברי רבים מגדולי האחרונים שהוכרעה ההלכה כמותם.
ולכן מה שלמדו מזה בקיצור חזו"ע של מאור ישראל פסח פ"ג ס"ד לענין אכילה קודם בדיקה, לענ"ד אין דבריהם מוכרחים, ודו"ק.

בברכת מועדים לשמחה