אה"נ שלא היה פנאי בידי לקרוא את המאמר כולו לעומק ועל כן שאלתי את כת"ר לתת תשובה מתומצתת כאן, גם מחמת שראיתי לרב הראש"ל שליט"א שלא נחה דעתו מזה גם במכתב וגם בע"פ (בכנס של קול תבונה).
וגם כעת כשראיתי מש"כ על דעת מרן עדיין לא מיישבו כראוי אלא דוחקו במחכ"ת. ושמא לא הבנתי כראוי את מה שביאר בפנים יואיל נא מר לחזור על הביאור כאן בבהירות שהלא על מנת כן באנו בצל קורתו.
ראשית כל הרב הראשל"צ קרא בעצמו את המאמר וגם נתן לרב חגי שושן שליט"א לעבור על כל המקורות לראות שאכן הובאו בשלמותם בלי שינוי, ורק אז הסכים לתת הסכמה. כמו כן הוא ראה לאחרונה את הסכמת הרב ז"ל למאמרו של הרב כשר, ששם הביא את דעת כל הראשונים בעניין זה, והרב כשר כתב שהרב ז"ל קרא את כל המאמר והסכים עימו. כמו כן יש שם הסכמה של הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל.
באשר לדעת מרן הבית יוסף, הנה הטור שהוא מקור דברי מרן, דיבר על שם 'אלוקים' ולא על שם 'אלוקינו'. וניתן לראות במאמרנו ששמות אלו הם בעלי משמעות שונה, אף על פי שהשורש משותף. כמו שמוכח מהפסיקתא דרב כהנא, שבאה לבאר את כפילות השם 'אלקים' בפסוק שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי (תה' נ, ז). וז"ל המדרש:
אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי, ר' יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר 'אלהים' אני – דיין אני. 'אלהיך' אני – פטרונך אני, מתקיים [=מגן ומליץ עליך] עליך. וריש לקיש אמר, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי, [אע"ג ד]פטרונך אני, מה הפטרון מועילה אצל הדִין.
מהמדרש מבואר שגם ר"י וגם ר"ל סוברים שהשם 'אלהיך' משמעותו שונה לחלוטין משם 'אלהים' ללא כינוי, שבעוד ש'אלהים' מבטא מידת הדין, 'אלהיך' הוא פטרונך, כל' רוצה בטובתך ומוכן לעזור ולהגן עליך בכל מצב.
ובפירוש המהרז"ו פירש שם:
אלהים הוא דיין במדת הדין, אלהיך פי' פטרון ומגין עליך (וצ"ל דיינך אני פטרונך). אע"פ שאני דיין, עכ"ז אני מלמד עליך זכות כפטרון. ודעת ר"ל לדרוש בהיפך (ע"פ מדה ל"א) כאילו כתוב אלהיך אני אלהים. וטעם פלוגתתם, שדעת ר"י לדרוש כפי ענין הפסוק שמדבר במתן תורה שזהו זכותן של ישראל, ודעת ר"ל לדרוש כפי ענין הפרשה שרובה דין ותוכחה כמ"ש אש לפניו תאכל ואל הארץ לדין עמו. וכן לא על זבחיך אוכיחך וגו'.
ממדרש זה מוכח אם כן שיש הבדל במשמעות של שם 'אלהים' לבין השם 'אלהיך', שבעוד ששֵם 'אלהים' עניינו דין, השם 'אלהיך' עניינו פטרונות, כלומר משגיח ומגן, כי פרוש המלה 'פטרון' בכל מקום בדברי חז"ל הוא אוהב ומליץ יושר, אשר תפקידו בין להיות מגן ושומר לאוהבו, ולפרוס את חסותו על אלו התלויים בו. ואינו מבטא מידת דין כלל, אלא ההפך הוא, כי שם זה מתנגד למידת הדין כמו הסנגור שמבקש לבטל את הדין ומלמד זכות על הנאשם.
וכן פירש מהרז"ו שם, שלדעת ר' יוחנן 'אלהים' הוא דיין במדת הדין, ו'אלהיך' פירושו פטרון ומגן עליך, כל' אע"פ שאני דיין עכ"ז אני מלמד עליך זכות כפטרון. ודעת ריש לקיש לדרוש בהיפך, כאלו כתוב "אלהיך אני אלהים", וטעם פלוגתתם שדעת ר"י לדרוש כפי ענין הפסוק שמדבר במתן תורה שזהו זכותן של ישראל, ודעת ר"ל לדרוש כפי ענין הפרשה שרובה דין ותוכחה.
וכן מפורש בשהש"ר (פרק ה פס' ט) שהשם אלוה מבטא השגחה, וז"ל המדרש:
מה דודך מדוד. אומרים אוה"ע לישראל, מה אלוה הוא מאלהות [אחרים], מה פטרון הוא מפטרונין [אחרים]. אומרים ישראל לאוה"ע דודי צח ואדום, צח לי בארץ מצרים ואדום למצרים, צח לי בים ואדום להם בים וכו'.
וכן מפורש בב"ר (לך לך מו ט) ובילקו"ש (רמז פב) ששם 'אלוהים' הוא פטרון, וכך נאמר שם על דברי ה' לאברהם אבינו "והייתי להם לאלוהים... ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך", וז"ל:
ר' יודן אמר אם מקבלים בניך אלהותי אני אהיה להון לאלוהים לפטרון, ואם לאו לא אהיה להון לאלוהים לפטרון... אם מקיימים בניך את המילה אהיה להן לאלוה לפטרון, ואם לאו לא אהיה לפטרון.
מקור נוסף לכך הוא בספרי (דב' ו ד) המבאר כי השם 'אלוהים' מורה על היותו שולט ומושל על כל הבריאה בכלל ועל אומות העולם בפרט, ואילו שם זה שבא עם כינוי, כגון 'אלוהינו', מבטא יחס מיוחד ומועדף, המורה על חיבור ודבקות (ובלשון חז"ל נקרא 'יחוד'), ולכן שם זה מיוחד דוקא לעם ישראל. וז"ל המדרש:
ה' אלוהינו, למה נאמר, והלא כבר נאמר ה' אחד, ומה ת"ל אלוהינו? אלינו
הוחל שמו ביותר [ובמכילתא שמות כג יז הנוסח: עלינו
יִחד שמו ביותר]. כיוצא בו: 'שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלוהי ישראל' (שמ' לד כג), והלא כבר נאמר את פני האדון, ומה ת"ל ה' אלהי ישראל? על ישראל
הוחל שמו ביותר. דבר אחר: ה' אלקינו בעוה"ז, ה' אחד בעוה"ב, וכן הוא אומר (זכריה יד ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
מלבד מקורות אלו, ישנם עוד עשרות ראשונים שכתבו יסוד זה, אבל כדאי מאד לעיין בדברי המבי"ט (בית אלוקים שער היסודות פרק ששי עי"ש) שהבאנו, שם נקט ממש כלשון הטור, ובנוסף ביאר שם אלוקנו, כמו שכתבנו בדיוק.
הדברים הם פשוטים ולא צריכים הוכחות מעבר לזה, אבל טרחנו והרחבנו במאמר בראיות רבות נוספות כי יש מתעקשים ומחפשים טענות סרק ופלפולי הבל כאשר הפשט בזה ברור כשמש. ואמר לי רב גדול (אשר גם הוא גילה דעתו בזה בספריו אך מטעמים שמורים עימו אינו יוצא בהסכמות כלל) כי כל הטוען שלדעת מרן הב"י שם 'אלוקים' ושם 'אלוקינו' שווים משים את מרן כטועה בדבר משנה!!!