כעשן תכלה או בעשן

[קורסיה]

ראיתי בקובץ מנורה בדרום (גיליון עז עמ' רפ) בעניין נוסח הרשעה כולה כעשן תכלה או בעשן. שבכ"י של המרח"ו (בשער הגלגולים הקדמה ט"ו. שער המצוות פרשת עקב) הנוסח הוא כעשן תכלה, ולא כפי המופיע בנוסח שלנו בעשן. וכ"כ בסידור תפלת חיים (רימר עמ' רנז, אך לא ראיתי את הסידור הנ"ל).

כשחיפשתי בכל ספרי המהרח"ו ראיתי שכתב בכמה מקומות כעשן ב-כ.

ספר עץ הדעת טוב (פרשת משפטים סוף אות ג. משלי יד, י ומשלי כ, כז) ושם בדרושים לשבת תשובה (אות י') שכתב לכן אנו אומרים ובכן צדיקים וכו' והרשעה כולה כעשן תכלה וכו'. ע"כ. הרי להדיא שכך היה אומר בתפילה. ועוד שם בדרושי הספד (הוצאת אהבת שלום עמ' תקה). וכ"כ בשער המצוות (ריש פרשת בהר ובפרשת עקב דף מא:). וכן בספר מבוא השערים (דף קג:). שער הגלגולים (פרק לא). ספר שערי קדושה (החלק השלישי השער השני).

אבל בזוהר חדש (תיקונים דף פז ע"א) כתוב במפורש הרשעה כולה בעשן תכלה באות ב'. וכך ראיתי כמעט בכל ההוצאות הנמצאות באוצר החכמה. וגם בביאור הגר"א לא הגיה על אף שהגר"א הגיה בהרבה מקומות.

גם הגר"ח פלאג'י הוכיח מתיקוני הזהר (תיקון כא דף נה ע"א) שמבואר שם ש"ע"י הקורבנות שיהיה לעתיד לבא בבית המקדש, יכלה הס"מ ע"ש. וזה כנראה מקור החמדת ימים והרש"ש ושאר הפוסקים הספרדים שכתבו בעשן.

אכן מרן בחזו"ע הביא דברי הגר"ח פלאג'י הנ"ל ובכל זאת פסק לומר כעשן. ואולי אם היה רואה שכן מפורש בזהר חדש היה פוסק כמותם