לא בשו"ע, בב"י (ד"ה וכתב) בסופו.
"הילכך נכון שלא לברך על נטילה לדבר שטיבולו במשקה ולדברי הכל אין דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה אלא בעוד שהמשקה טופח עליו אבל אם נתנגב לא וכ"נ מדברי הכלבו ופשוט הוא"
וא''כ ליכא למשמע מיניה דעדיף לנגב, מלבד שהלשון נתנגב משמע שנתנגב מאליו.
שמעתי מאחד מתלמידי חכם בן ציון זצוק''ל שכשהיה נצרך לפשוט הטלית אחר העמידה כגון לבית הכסא לא היה חוזר ולובש משום דעת מרן דס''ל דצריך לברך.יוצא אפוא לדעת מרן הגר"ע דעדיף להפסיד מצוה, מאשר לקיימה בלא ברכה
כ"כ באור לציון ח"ב עמ' רעט, וציין בהערות שם שכך היה נוהג הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל.שמעתי מאחד מתלמידי חכם בן ציון זצוק''ל שכשהיה נצרך לפשוט הטלית אחר העמידה כגון לבית הכסא לא היה חוזר ולובש משום דעת מרן דס''ל דצריך לברך.
אשמח לדעת מיהו אותו תלמיד?שמעתי מאחד מתלמידי חכם בן ציון זצוק''ל שכשהיה נצרך לפשוט הטלית אחר העמידה כגון לבית הכסא לא היה חוזר ולובש משום דעת מרן דס''ל דצריך לברך.
מתלמידיו הלא מפורסמיםאשמח לדעת מיהו אותו תלמיד?
לדעתי הדבר לא נכון משום שמצוות לא מעכבות וגם מי שאומר שצריכים לברך על הנטילה אם לא בירך יצא משא"כ אם ינגב שאז לפי שתי הדעות הפסיד את המצווה שתיקנו רבותינולענין טיבולו במשקה שעדיף תמיד לנגב הפירות מאשר ליטול ידים, כיון שיש מחלוקת בראשונים אם מברכים על נטילה לטיבולו במשקה
ולכן יש לברוח מן הדבר
ברכות.שמצוות
כל שעושה לצאת ממח' הראשונים לא הפסיד כלום ואדרבה הרוויח בזה.משא"כ אם ינגב שאז לפי שתי הדעות הפסיד את המצווה שתיקנו רבותינו
המקור: רבינו יצחק שאל את אביו וכך הורה לו! וכך מדויק מהילקוט יוסף (יתד המאיר גליון 186).
הצג קובץ מצורף 9796
מ"ט לא כתב כן בהלכותוכן הורה מרן הגרע"י זצוק"ל שטוב לנגב הפירות לפני.
מאותה סיבה שלא כתב על במבה וגלידה בסעודה ונפח ומשקל ועוד ועודמ"ט לא כתב כן בהלכות