מה עדיף, י' ראשונים או לצאת מביתו בטו"ת

[דוד א]

ברכות דף מז:​

לעולם ישכים אדם לבית הכנסת​

ידועים דברי רבינו יוסף חיים בבן איש חי (פרשת וירא הלכה ה) וז"ל, בזוה"ק הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין, והולך לבית הכנסת ואומר בפתח פסוק ואני ברוב חסדך וכו'. ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים כמ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל. ע"ש. הרי שעדיף שיתעכב מעט בביתו להניח טו"ת ורק אחר כך ילך לבית הכנסת למרות שמפסיד להיות מעשרה ראשונים.

ויל"ע, שהנה בבן יהוידע (הכא) כתב לדייק להיפך מהגמ' וז"ל, נראה לי בס"ד תיבת לעולם בא לרבות אפילו בשבת דאין דרך להשכים מפני כבוד השבת, אי נמי אפילו אם על ידי כך בטל ממצווה אחרת, שהיא לבישת ציצית ותפילין בבית כדי שיכנס לבית הכנסת בציצית ותפילין ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך כנזכר בזוהר הקדוש ואם ישכים לא יוכל לקיימה כי הציבור באים לבית הכנסת קודם עלות השחר. ומה שרבינו האר"י זז"ל מבטל זה מפני זה, שאני רבינו ז"ל שהיה לו כוונת גדולות בלבישת ציצית ותפילין בכניסתו לבית הכנסת, אי נמי בבית הכנסת שלו היו באים כמה וכמה מחצות הלילה ונשארים שם. עכ"ל.

נראה מדבריו שההוראה העדיפה לכלל הציבור היא שלזכות להיות מעשרה ראשונים עדיף על פני מה שיוצא מביתו מעוטף בציצית ותפילין, ודלא כמו שכתב בבן איש חי. וצ"ע.

 

[רבינו]

עי' בבא"ח הוצאת מאיר עינים [שדובר כאן בפורום הרבה במעלת המחבר]
שכתב ליישב שאין סתירה בין הדברים שאם הוא משכים לבית כנסת קודם שהגיע זמן טלית ותפילין, עדיף להקדים לבוא כדי להיות מעשרה ראשונים, כיון שעדיין לא הגיע זמן טו"ת, ויש לפניו רק מצות עשרה ראשונים, ובזה דיבר הבן יהוידע.
אבל אם הגיע זמן טו"ת עדיף לצאת מביתו לבוא לבית כנסת כשהוא לבוש טו"ת, אף שלא יהיה מעשרה ראשונים וכמו שכתב בבא"ח.
ע"ש ההכרח למה שכתב.

 

[פשוט]

כמדומני שראיתי בהלכה ברורה שדן בזה. ואמ"א כעת.

 

[דוד א]

עי' בבא"ח הוצאת מאיר עינים

לא מצאתי באוצר החכמה, אם אפשר ....

כמדומני שראיתי בהלכה ברורה שדן בזה. ואמ"א כעת.

לא מצאתי שם.

עכ"פ יישר כח

 

[בנימין לוריא]

לא מצאתי באוצר החכמה, אם אפשר ....

בן איש חי "מאיר עינים" עם ביאורים וליקוטים מדברי הפוסקים

בסוף השבוע החולף ראיתי שיצא לאור ספר בן איש חי במהדורה חדשה ומפוארת ושם מביא את כל פסקי רבני ספרד ואשכנז ובתוכם מביא את דברי מרן רבינו הגרע"י בכל ענין וענין וכן דברי בנו מרן הראש"ל ישנם הרבה שכתבו על חלקים מסויימים, והמיוחד בספר זה שכתב ממש על הכל והביא את פסקי הגרע"י והגרב"צ והכה"ח והמ"ב ועוד...

forum.moreshet-maran.com

 

[איציק.]

עי' בבא"ח הוצאת מאיר עינים [שדובר כאן בפורום הרבה במעלת המחבר]
שכתב ליישב שאין סתירה בין הדברים שאם הוא משכים לבית כנסת קודם שהגיע זמן טלית ותפילין, עדיף להקדים לבוא כדי להיות מעשרה ראשונים, כיון שעדיין לא הגיע זמן טו"ת, ויש לפניו רק מצות עשרה ראשונים, ובזה דיבר הבן יהוידע.
אבל אם הגיע זמן טו"ת עדיף לצאת מביתו לבוא לבית כנסת כשהוא לבוש טו"ת, אף שלא יהיה מעשרה ראשונים וכמו שכתב בבא"ח.
ע"ש ההכרח למה שכתב.

גם בכף החיים בהלכות תפילין זה מובא כמדומני

 

[אושרי רביב]

זה התשובה הארוכה בשו"ת איש מצליח סימן טו לא? (אני כותב מהזיכרון)

 

[אליאב צוף]

ברכות דף מז:​

לעולם ישכים אדם לבית הכנסת​

ידועים דברי רבינו יוסף חיים בבן איש חי (פרשת וירא הלכה ה) וז"ל, בזוה"ק הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין, והולך לבית הכנסת ואומר בפתח פסוק ואני ברוב חסדך וכו'. ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים כמ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל. ע"ש. הרי שעדיף שיתעכב מעט בביתו להניח טו"ת ורק אחר כך ילך לבית הכנסת למרות שמפסיד להיות מעשרה ראשונים.

ויל"ע, שהנה בבן יהוידע (הכא) כתב לדייק להיפך מהגמ' וז"ל, נראה לי בס"ד תיבת לעולם בא לרבות אפילו בשבת דאין דרך להשכים מפני כבוד השבת, אי נמי אפילו אם על ידי כך בטל ממצווה אחרת, שהיא לבישת ציצית ותפילין בבית כדי שיכנס לבית הכנסת בציצית ותפילין ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך כנזכר בזוהר הקדוש ואם ישכים לא יוכל לקיימה כי הציבור באים לבית הכנסת קודם עלות השחר. ומה שרבינו האר"י זז"ל מבטל זה מפני זה, שאני רבינו ז"ל שהיה לו כוונת גדולות בלבישת ציצית ותפילין בכניסתו לבית הכנסת, אי נמי בבית הכנסת שלו היו באים כמה וכמה מחצות הלילה ונשארים שם. עכ"ל.

נראה מדבריו שההוראה העדיפה לכלל הציבור היא שלזכות להיות מעשרה ראשונים עדיף על פני מה שיוצא מביתו מעוטף בציצית ותפילין, ודלא כמו שכתב בבן איש חי. וצ"ע.

עיין בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה סי' ד.

 

[דוד א]

עיין בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה סי' ד.

כשם ששמחת אותי כך ה' יתברך ישמח אותך בכל מיני דמיטב !!!

 

[אליאב צוף]

כשם ששמחת אותי כך ה' יתברך ישמח אותך בכל מיני דמיטב !!!

אמן וכ״ל.. ראיתי את זה בבן איש חי ציוני אשר קיים באוצר החכמה ספר נפלא.

 

[דוד א]

זה התשובה הארוכה בשו"ת איש מצליח סימן טו לא? (אני כותב מהזיכרון)

תזכה למצוות, אכן הוא מדבר בזה שם.
דא עקא וכמו שרמזת בדברך, כדרכו בקודש להאריך ולבאר בטוב טעם, וקשה עלי הדבר ללמוד מתוך המחשב, ו"ספר אמיתי" לא מצאתי.

 

[ישועה ורחמים]

כתב בשער הכוונות (דף ג' ע"ב) שרבו האר"י ז"ל לא היה נוהג לבוא מעשרה ראשונים מחמת שהיה הולך לבית הכנסת מעוטר ומעוטף בטלית ותפילין, ולכך לא יכל להקדים להיות מעשרה ראשונים. וטעם נוסף כתב שהיה חולני והיה צריך לשהות בביתו כדי לעשות צרכיו. ובשו"ת דברי שלום (ח"ה עמ' תיט) כתב שהסיבה שהיה חולני היא העיקר, והסיבה של טלית ותפילין היא לרווחא דמילתא. אך בילקו"י (עמ' קפו) נקט שמעלת ההגעה לבית הכנסת עם טלית ותפילין גדולה מעשרה ראשונים, ושכן הסכים עמו אביו מרן זצוק"ל.

 

[ע"ה ס"ט]

תראה בספר ומשחרי ימצאוני חבשוש, שהוא אינציקלופדיה לענייני עשרה ראשונים.
גם כמדומה ששואל הדור הרב גמליאל רבינוביץ בספריו גם אני אודך קיבל בזה תשובות מכמה חכמי הדור.