והנה מרן רשכבה"ג זיע"א פרסם בשנת תשמ"ז קול קורא להדר ולהחמיר שלא לסמוך על ההיתר מכירה ונדפס בספר השביעית והלכותיה והיה חכ"א שטען בישיבתובב"ב שאילצו את מרן רשכבה"ג זיע"א לכתוב כן שבאמת אין מה להחמיר בזה אפילו לא בתורת הידור זולת למי שחסיד כמו יחזקאל שלא אוכל מבהמה שהורה בה חכם אך הנה מרן רשכבה"ג זיע"א כתב כעין זה בשו"ת יביע אומר חלק י סוף חיו"ד לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' ה' עליהם יחיו עם התקרב שנת השבע שנת השמיטה בשנת תשמ"ז הבעל"ט יש להתכונן להזהר בקדושת פירות שביעית וללמוד דיני השביעית בכדי להיות בין המדקדקים במצות השמיטה וכמו שאמרו חז"ל גבורי כח עושי דברו אלו שומרי שביעית אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק והפירות אשר בשדותיהם אין עליהם קדושת שביעית אולם חקלאים החרדים לדבר ה' שיש ביכולתם לשמור דיני השמיטה כהלכתה טוב יעשו אם יפקירו שדותיהם בשנה השביעית ויקדישו את עצמם ללימוד תורה ועליהם נאמר גבורי כח עושי דברו ויזכו לברכת ה' כמו שנאמר וצויתי את ברכתי לכם וכו' ומצוה להחזיק בידם לתומכם ולסעדם שיוכלו לקיים המצוה כהלכתה ויתברכו בכל הברכות שבתורה ובזכות מצוה רבה זו יחיש השי"ת לגאול אותנו גאולה שלמה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים ע"כ
ומכל מקום אין זה אמור אלא לענין המכירה עצמה שלכתחלה אין נכון לעשות כן ורק מי שיש לו בזה שעת הדחק יעשה כן ולכתחלה יש לקיים את המצוה כהלכתה ולהקדיש את שנת השמיטה ללימוד התורה הק' כפי רצון התורה אבל לא לגבי היבול שגדל באותם שדות וההיתר מכירה הוא היתר ברור בלי שום ספק כמו שאמר מרן רשכבה"ג זיע"א כמה פעמים ובספר חזון עובדיה על הלכות חנוכה משנת תשס"ז בעמוד פו כתב: "ופרדסים של ישראל שנעשו מהם שמן זית ונמכרו על ידי הרבנות הראשית לגוי דינם כשמן זית שגדלו בקרקע של גויים שמותר להדליק מהם אף שגדלו בשביעית וכבר הארכתי בשו"ת יביע אומר ח"י לבסס ולחזק את ההיתר מכירה שהוא כדת ושאין לחוש בזה לדברי החולקים ע"כ ושו"ר מכתבו של מרן רשכבה"ג זיע"א מיום י"ב חשון תשס"ז שנשאל על כך שהרי בספר ילקוט יוסף הלכות שביעית נדפס מכתב בשמו לתושבי העיר אשקלון שבני תורה והחרדים לדבר ה' יקנו ממקומות שבהם שומרים שמיטה ואין לסמוך על היתר מכירה ואילו במקום אחר נתפרסם פסק הלכה משמו שיש לסמוך על ההיתר מכירה שהוא היתר גמור אלים ומבוסס ואף בני ישיבות יסמכו על היתר זה ויקנו היתר מכירה ולא על פי יבול נוכרי ואוצר בית דין ובמיוחד שהמחירים גבוהים וכו' ואל לנו לתת מכספינו לגויים ע"כ
ואל לנו לתת מכספינו לגויים ע"כ והשיב על כך שבאמת יש לסמוך בודאי על היתר המכירה שהוא מבוסס וברור על פי ההלכה ואין לי שום ספק בדבר ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי עכ"ל והנה מפורש כמו שאמרנו שבאמת יש מקום לבני תורה להדר בזה מתורת הידור בעלמא אע"פ שבאמת ההיתר ברור בלי שום ספק.