ילקוט יוסף שבת כרך א'- חלק שלישי, סימן רעב, עמ'- תתכא, וז"ל: "לחם שנחתך ממנו מעט אך עדיין מחובר ללחם, אם כשאוחז הפרוסה עולה הככר עמה, חשיב לחם שלם לענין לחם משנה. אבל אם הוא חתוך יותר באופן כאשר אחז הפרוסה אין הככר עולה עמו, לחם פרוס מקרי, ואין יוצאין בו ידי חובת לחם משנה.
ולכן לחם פרוס אפילו אם הוא מונח כולו בתוך הניילון, אינו מצטרף ללחם משנה."