פעם הסביר לי אברך חשוב שמארגן מכירות בק"ק בדרום והסביר שכל שנה כמה וכמה וכמה מקרים יש תקלות או בשליחות או בשטר עצמו עד כדי שנפסל ועוד כל מיני דברים במיוחד שמדובר במאות שטרות מכירה, ולכן אמר לי שרק מהחשש הנ"ל עדיף לא להשאיר חמץ בעין שאם המכירה לא חלה לפחות לא תעבור על איסורי דאורייתא, ואותו אדם קפדן מאוד אך טענתו מתקבלת, אע"פ שמעיקר הדין המכירה חלה גם על חמץ בעין ממש.
(מחילה על האיחור)