מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בפני יהושע שבת כא: הקשה, דמכיון שטמאו היוונים את כל השמן ולא נשאר אלא פך אחד, מהיכן היה שמן למנחות כל אותן הימים. והיינו למנחת חביתין, שהיא צריכה להיקרב בכל יום.
ותירץ שם, דלענין מנחות לא הוצרך לנס, דבקל היו יכולין למצוא שמן טהור לצורך מנחות, כיון דלא בעינן שמן כתית, כדדרשינן להדיא "כתית למאור ולא כתית למנחות", ודוקא לענין מנורה דבעינן כתית שהוא ע"י טורח גדול לא היו יכולין למצוא, משום כך הוצרך לנס. ויש לעיין מדוע דוקא שמן כתית לא מצאו טהור, ושמן שאינו כתית יכלו למצוא.
ויש לבאר לפי מה שמובא במדרש לחנוכה (הובא בספר ערוגת הבשם לרבי אברהם ב"ר עזריאל ח"ב עמ' 234, ובעוד ראשונים), שהיה משומד רשע שהיה מלמד עצות רעות ליוונים, ואמר להם שכל זמן שישראל מדליקים נרות הם קיימים, שנאמר להעלות נר תמיד, עמדו וטימאו את כל השמנים שבהיכל. ולפי"ז מובן, שהיוונים טימאו דוקא את הראויים למנורה כדי לבטל מהם את ההדלקה, אבל לא טימאו את שאר השמנים הראויים למנחות.
ובלא זה י"ל, דהיוונים טימאו את כל השמנים שבמקדש דוקא, אבל שמן למנחות כל אחד מטהר בביתו לצורך מנחות יחיד, עי' חגיגה כה. חברייא מדכן בגלילא, א"כ היה נמצא שמן טהור למנחות בבתיהם של אנשים בירושלים, ורק שמן זך כתית של מנורה שיש דינים איך לעשותם וכיצד כותשים, אין דרך אדם לעשות כן בביתו, דאינו מיועד אלא לשמן המנורה, ולכן כשטימאו כל מה שבמקדש, לא היה מצוי, ולכן לא היה להם עד לאחר שמונה ימים, וק"ל.
בפני יהושע שבת כא: הקשה, דמכיון שטמאו היוונים את כל השמן ולא נשאר אלא פך אחד, מהיכן היה שמן למנחות כל אותן הימים. והיינו למנחת חביתין, שהיא צריכה להיקרב בכל יום.
ותירץ שם, דלענין מנחות לא הוצרך לנס, דבקל היו יכולין למצוא שמן טהור לצורך מנחות, כיון דלא בעינן שמן כתית, כדדרשינן להדיא "כתית למאור ולא כתית למנחות", ודוקא לענין מנורה דבעינן כתית שהוא ע"י טורח גדול לא היו יכולין למצוא, משום כך הוצרך לנס. ויש לעיין מדוע דוקא שמן כתית לא מצאו טהור, ושמן שאינו כתית יכלו למצוא.
ויש לבאר לפי מה שמובא במדרש לחנוכה (הובא בספר ערוגת הבשם לרבי אברהם ב"ר עזריאל ח"ב עמ' 234, ובעוד ראשונים), שהיה משומד רשע שהיה מלמד עצות רעות ליוונים, ואמר להם שכל זמן שישראל מדליקים נרות הם קיימים, שנאמר להעלות נר תמיד, עמדו וטימאו את כל השמנים שבהיכל. ולפי"ז מובן, שהיוונים טימאו דוקא את הראויים למנורה כדי לבטל מהם את ההדלקה, אבל לא טימאו את שאר השמנים הראויים למנחות.
ובלא זה י"ל, דהיוונים טימאו את כל השמנים שבמקדש דוקא, אבל שמן למנחות כל אחד מטהר בביתו לצורך מנחות יחיד, עי' חגיגה כה. חברייא מדכן בגלילא, א"כ היה נמצא שמן טהור למנחות בבתיהם של אנשים בירושלים, ורק שמן זך כתית של מנורה שיש דינים איך לעשותם וכיצד כותשים, אין דרך אדם לעשות כן בביתו, דאינו מיועד אלא לשמן המנורה, ולכן כשטימאו כל מה שבמקדש, לא היה מצוי, ולכן לא היה להם עד לאחר שמונה ימים, וק"ל.
