בגמ' מגילה (לא, ב) איכא מ"ד שבזמן שר"ה היה רק יום אחד, מפטירים "הבן יקיר לי אפרים", ואמרו בגמ' דהאידנא דאיכא תרי יומי מפטרינן ביום ב' "הבן יקיר".
וביאר המשנ"ב (סי' תרא סק"ב), שהוא מפני שחובת היום להזכיר זכרונות וכתיב בההיא קרא "זכור אזכרנו". ויל"ע אם יש עניין מדוע בחרו דוקא פסוק זה מהזכרונות.
ואכן זהו לשון רש"י "משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו". ויתכן שמחמת הערה זאת הוסיף רש"י תיבות אלו, כיון שרוצים להזכיר את רחמיו של הקב"ה. וקצת יל"ע מדוע השמיט המשנ"ב תיבות אלו [וכ"ה בלבוש].
עוד היה מקום לבאר מדוע מפטירים דוקא זכרון זה, על פי מש"כ הדעת זקנים (בראשית מא, נב) על הפסוק קרא אפרים, על שם אבות אברהם ויצחק שנא' בהם אפר. אברהם שנאמר "ואנכי עפר ואפר", יצחק כאפר על גבי המזבח דאפרים משמע שתי אפרות, ולכך נקראו ישראל על שם אפרים שנא' "הבן יקיר לי אפרים", ע"כ. ולפי"ז י"ל שכיון שבר"ה מזכירים עקידת יצחק גם בתפילה וגם בשופר של האיל, עי' ר"ה (טז, ב) [וגם היתה אז, לפי הפסיקתא והזוהר], לכן מזכירים את הזיכרון שנאמר בו השם שנקראו ישראל על שם עניין העקידה.
וביאר המשנ"ב (סי' תרא סק"ב), שהוא מפני שחובת היום להזכיר זכרונות וכתיב בההיא קרא "זכור אזכרנו". ויל"ע אם יש עניין מדוע בחרו דוקא פסוק זה מהזכרונות.
ואכן זהו לשון רש"י "משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו". ויתכן שמחמת הערה זאת הוסיף רש"י תיבות אלו, כיון שרוצים להזכיר את רחמיו של הקב"ה. וקצת יל"ע מדוע השמיט המשנ"ב תיבות אלו [וכ"ה בלבוש].
עוד היה מקום לבאר מדוע מפטירים דוקא זכרון זה, על פי מש"כ הדעת זקנים (בראשית מא, נב) על הפסוק קרא אפרים, על שם אבות אברהם ויצחק שנא' בהם אפר. אברהם שנאמר "ואנכי עפר ואפר", יצחק כאפר על גבי המזבח דאפרים משמע שתי אפרות, ולכך נקראו ישראל על שם אפרים שנא' "הבן יקיר לי אפרים", ע"כ. ולפי"ז י"ל שכיון שבר"ה מזכירים עקידת יצחק גם בתפילה וגם בשופר של האיל, עי' ר"ה (טז, ב) [וגם היתה אז, לפי הפסיקתא והזוהר], לכן מזכירים את הזיכרון שנאמר בו השם שנקראו ישראל על שם עניין העקידה.
