כי בס''ד אתא לידי קובץ תשובות של חכמי מרכש
מצורף
ספר תורת מראכש בקונטרס תקנות תורת מראכש [עמ' ז] שכתב בענין זה בזה''ל ''אה''ב ראה ראינו שהקהל שבמח''ז רובא דרובא אזלא ומדלדלא והם עניים המתפרנסים על צד הדוחק מיגע כפם ולא עוד אלא שמוטל עליהם עול כבד של מסים וארנוניות ממשא מלך ושרים וכעת פשטו להם את הגל חכמי אשכנז
בכל גלילות המערב וכבר באו מהם למח''ז ודחקו את הקהל ישצ''ו ליתן להם יותר מכדי יכולתם ומזה נמשך שהת''ח שבמח''ז היושבית בבית ה' בבתי מדרשות עצורים לפני היכל ה' הם בדוחק על המחיה ועל הכלכלה יותר מדאי... והתורה אמרה כי יהיה בך אביון באחד שערך ודרשו חז''ל עניי ערך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמים
לכן מכח כל הניזכר הסכמנו בהסכמה גמורה בכל תוקף שמהיום ולהבא לא ניתן לשום אחד מחכמי אשכנז ישצ''ו כי אם שני סולטאניס הנק' מטבעות של זהב ואפי' יהיה חכם ורב גדול וכבר הוגד לנו מפי מגידי אמת דאתת איגרתא ממערבא וכתוב בה שכיוצ''ב הסכימו ועשו בכל גלילות המערב שלא ליתן לחכמים הנז' כי אם הסך הנז'
[1]... ודבר זה עשינו לשם שמים משום הת''ח שבמח''ז כדי שנמצא לאל ידנו במה לפקח בפרנסתם של הת''ח והשי''ת ישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו לתת לכל אחד ואחד די מחסורו אשר יחסר לו ולראיה שכך הסכמנו כנז' ח''פ העירה מראכש יע''ה בע''אלשבט סדר וגם כל העם הזה יבא על מקומו יבא בשלום משנת קולי אל ה' אקרא קולי אל ה' אתחנ''ן לפ''ק והכל שריר ובריר וקיים וכו'
ועוד הביא שם תקנה זו בנוסח נוסף ''לא ימכור ספר מספריו אפי' יהיה לו ממנו ג' וה' ויותר ואפי' יתנו לו בו יותר משוויו עשרה פעמים וש' שבימי הרב הקדוש כהה''ר דלויה זלה''ה במראקס יע''א גזרו הקהל שכל חכם אשכנזי שיבוא לא יתנו לו כי אם שלושים אוקיות
לפי שהיו באים זה אחר זה וכו' עכ''ל [וע''ש דמייתי עובדא בהרב הניזכר והובא המעשה בפלא יועץ ערך ספר ובדבש לפי מערכת ב' סי' ד]
והנה עתה ראיתי בס''ד בשו''ת ישכיל עבדי [ח''ח סי' כו אות ח] שנשאל לפשר מנהג מרוקו לומר חצי קדיש אחר עלינו לשבח מה הטעם לזה והשיב שאפשר שלמדו כן ממנהג האשכנזים והעיר ''אלא שטעם זה לא שייך לאלא העולים החדשים אשר לא ראו ולא שמעו מנהג האשכנזים'' ולפי האמור יש לומר דלעולם נתיסד מנהג זה במרוקו אך למדו כן ממנהג בני אשכנז שבארצותיהם שכאמור היו מצויים לרוב ושייך טעמו זה אף בעולים החדשים
[1] א.ה ושם ציין המו''ל שכיוצ''ב נתקנו תקנות אלו בשנת תל''ח ובשנת תנ''א ותפ''ח ותקצ''ח ותקנה ממכנאס משנת תקי''ז [והערה מקורו מספר תקנות פאס כרם חמר ע''ש בציונים]
ומבואר שהיה דבר מצוי ומפורסם שהיו מגעים מפני אשכנז לארצות המערב עד שהיו צריכים לתקן על כך עוד כמה וכמה פעמים