לשמור ולעשות
Well-known member
אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותבמרן זצ"ל בהקלטה אומר "הרב יהודה הכהן רפפורט" ובעלון כתוב "יצחק הכהן רפפורט". מה באמת כתוב בשולחן גבוה?
אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותבמרן זצ"ל בהקלטה אומר "הרב יהודה הכהן רפפורט" ובעלון כתוב "יצחק הכהן רפפורט". מה באמת כתוב בשולחן גבוה?
זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?מדוע צריך להביא משו"תים אם לכאורה זה כבר כתוב בשו"ע במפורש?
שלחן ערוך - יורה דעה (ק"א ג)
וְכֵן לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְבֻשֶּׁלֶת. וְכֵן כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי. וְיֵשׁ חוֹלְקִים בְּכָל זֶה.
כבר נתבאר לעיל. לא קראת את ההודעות למעלה?!מדוע צריך להביא משו"תים אם לכאורה זה כבר כתוב בשו"ע במפורש?
שלחן ערוך - יורה דעה (ק"א ג)
וְכֵן לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְבֻשֶּׁלֶת. וְכֵן כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי. וְיֵשׁ חוֹלְקִים בְּכָל זֶה.
אני הבאתי לעיל את היביע אומר, אבל לא היה לי כ"כ פנאי לחפש. (אם היה לי פנאי הייתי כבר פותח "שולחן גבוה"...)אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותב
זה יביע אומר אחר. ביבי"א שבעלון שם הובא בקצרה המעשה שהיה בתל אביב [ומ"מ לנכון הוא שגם במה שהבאת מבואר שהיה זה רבי יצחק הכהן, וכנראה בסיפור בע"פ התחלף באביו ר' יהודה]אני הבאתי לעיל את היביע אומר
אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותב
וכך כתב שם ביבי"א (ח"י יו"ד סי' נ"ח אות כ"א):זה יביע אומר אחר. ביבי"א שבעלון שם הובא בקצרה המעשה שהיה בתל אביב
לעניות דעתי אין הכוונה של מרן להשוות מי גדול ממי הרב רצה ללמד שכששואלים רב שאלה צריך להכריע את ההלכה ולתת תשובה במקום בלי פלפולים מיותרים .זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?
מרן פסק כהשו"ע והרב האשכנזי ניסה לפלפל אפילו לפי הרמ"א !
פשוט. במקרה כזה זה הצד הכי להקל מכיון שזה מרן מפורש אם כן גם לבני אשכנז ינהגו כן. ןבפרט שלדעת מרן זיע קיבלנו הוראות מרן גם לבני אשכנז יכולים לנהוג כמרן נגד רמ"א.זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?
מרן פסק כהשו"ע והרב האשכנזי ניסה לפלפל אפילו לפי הרמ"א !
לידיעת כת"ר ערב ר"ה תשל"א זה בשנת תש"ל.ועכ"פ הוא אינו כמש"כ בעין יצחק שהיה בשנת תשל"א
מאיפה כבודו המציא כאלו שטויות שהבני אשכנז נוהגים כהשו"ע נגד הרמ"א????פשוט. במקרה כזה זה הצד הכי להקל מכיון שזה מרן מפורש אם כן גם לבני אשכנז ינהגו כן. ןבפרט שלדעת מרן זיע קיבלנו הוראות מרן גם לבני אשכנז יכולים לנהוג כמרן נגד רמ"א.
מאיפה כבודו המציא כאלו שטויות שהבני אשכנז נוהגים כהשו"ע נגד הרמ"א????
אני מקווה שכבודו לא מדבר כך לחברותא שלך.............להפסיק להכריז סיסמאות ! להסתכל בפוסקים אשכנזים קודם לדבר בשמם!
עוד חילוק: בשיעור התיר בשם הכנה"ג, ובספר בשם השלחן גבוההנקודות החילוק
בשיעור אמר עופות בקורקבן - ובספר כתוב כבשים והוא בכרס
בשיעור אמר הרב גורן, ובזמן שהיה מרן בת"א היה עם הרב איסר יהודה אונטרמן
גברא אגברא קא קרמית.בסיפור הוא אומר שר"ה היה ביום שלישי וערב ר"ה היה ביום שני.
אבל ראש השנה תשל"א חל ביום חמישי וערב ר"ה חל ברביעי...
רח"ל מה"ד.אני לא זכיתי להבין במה התבטא הגדלות של מרן בסיפור הזה? ובפרט יותר מהרב האשכנזי???
הרי מרן רק ציטט הלכה ברורה בשו"ע סי' קי שדבר שאינו מבושל אין בזה דין חתיכה הר"ל, בלי שום פלפול וגדלות, כל מי שלמד את זה יודע ושולף את זה! ולגבי הרב האשכנזי שהתחיל לפלפל, הפוך זה הגדולה, כי הוא הולך לפי הרמ"א שם, שאפי' דבר שאינו מבושל יש על זה דין שחתיכה הר"ל , והתפלפל כדי למצוא קולא אפי' אליבא דהרמ"א, בלי להשתמט ממנו ולפסוק רק לפי השו"ע !
כבר הוזכר למעלה מספר פעמים והובהר.עוד חילוק: בשיעור התיר בשם הכנה"ג, ובספר בשם השלחן גבוה
למה? אני מקשה ממה שמרן סיפר לבין המציאות...גברא אגברא קא קרמית.
מרן זיעא לא אמר שהיה זה בשנת תשלא, אלא כך סיפר מרן שליטא בספרו..למה? אני מקשה ממה שמרן סיפר לבין המציאות...
ביבי"א כתב כן. ובסיפור סיפר באיזה יום זה היה, ולפי מה שסיפר באיזה יום בשבוע זה היה, זה סותר את השנה שכתב בספרו. (ראה כאן)מרן זיעא לא אמר שהיה זה בשנת תשלא, אלא כך סיפר מרן שליטא בספרו..
וכך כתב שם ביבי"א (ח"י יו"ד סי' נ"ח אות כ"א):
"וכן בא מעשה לידי בהיותי משרת בקודש בתל אביב רבתי בשנת התש"ל,
ולק"מאבל ראש השנה תשל"א חל ביום חמישי וערב ר"ה חל ברביעי...
כדאי שתעיין לעיל...ולק"מ