• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מה היה המעשה עם מרן זי"ע

מדוע צריך להביא משו"תים אם לכאורה זה כבר כתוב בשו"ע במפורש?
שלחן ערוך - יורה דעה (ק"א ג)
וְכֵן לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְבֻשֶּׁלֶת. וְכֵן כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי. וְיֵשׁ חוֹלְקִים בְּכָל זֶה.
זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?
מרן פסק כהשו"ע והרב האשכנזי ניסה לפלפל אפילו לפי הרמ"א !
 
מדוע צריך להביא משו"תים אם לכאורה זה כבר כתוב בשו"ע במפורש?
שלחן ערוך - יורה דעה (ק"א ג)
וְכֵן לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֶלָּא אִם כֵּן הִיא מְבֻשֶּׁלֶת. וְכֵן כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא חֲשִׁיבָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ כֶּבֶשׂ שָׁלֵם אוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּאי. וְיֵשׁ חוֹלְקִים בְּכָל זֶה.
כבר נתבאר לעיל. לא קראת את ההודעות למעלה?!
אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותב
אני הבאתי לעיל את היביע אומר, אבל לא היה לי כ"כ פנאי לחפש. (אם היה לי פנאי הייתי כבר פותח "שולחן גבוה"...)
כעת ראיתי שוב מה שהביא ביבי"א וז"ל:
וכן אמר לי הרב הגדול כמהר"ר יצחק הכהן נר"ו שהמנהג פעה"ק ירושלים ת"ו כד' האומרים דלא מקרי חתיכה הראויה להתכבד אא"כ בחתיכה מבושלת דוקא. ועל פיו עשיתי מעשה בשנת התקי"ב, בהיותי ממונה על השוחטים פעה"ק, ואחר שהכשרנו כבש אחד, ולקחנו מתנות השוחטים בשר הצוואר והכליות והבצים וכו', ונתערבו עם שאר מתנות, יצא טרפה ממים שנמצאו במוח, והורתי להתיר כדין יבש ביבש דחד בתרי בטיל, שכיון שהחתיכות חיות הנה לא חשיבי חהר"ל.
 
אני הבאתי לעיל את היביע אומר
זה יביע אומר אחר. ביבי"א שבעלון שם הובא בקצרה המעשה שהיה בתל אביב [ומ"מ לנכון הוא שגם במה שהבאת מבואר שהיה זה רבי יצחק הכהן, וכנראה בסיפור בע"פ התחלף באביו ר' יהודה]
 
נערך לאחרונה:
אם אין לך שלחן גבוה לפחות תפתח את היביע אומר שציין לו הרב הכותב
זה יביע אומר אחר. ביבי"א שבעלון שם הובא בקצרה המעשה שהיה בתל אביב
וכך כתב שם ביבי"א (ח"י יו"ד סי' נ"ח אות כ"א):
"וכן בא מעשה לידי בהיותי משרת בקודש בתל אביב רבתי בשנת התש"ל, בערב ראש השנה ששחטו מאה כבשים לצורך החג, ובעודם בבית המטבחים, נמצא מסמר בכרס של אחד מן הכבשים, שניקב מעבר אל עבר, ולא נודע מיהו הכבש שהוא טרף. והתרתי אותם על סמך הוראת מהר"י הכהן הנ"ל. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"ד (סי' קמב). ובשו"ת שבות יעקב ח"ג (סי' סח). ובשו"ת שער שלמה זוראפה (ס"ס מד דף כה ע"ב). ובשלחן גבוה (סי' קא מחודש א). ודו"ק".

עדיין לכאו' בסיפור מההקלטה לא דייק גם בימים, שכן בשנת תש"ל היה ר"ה ביום שבת. ועכ"פ הוא אינו כמש"כ בעין יצחק שהיה בשנת תשל"א
 
זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?
מרן פסק כהשו"ע והרב האשכנזי ניסה לפלפל אפילו לפי הרמ"א !
לעניות דעתי אין הכוונה של מרן להשוות מי גדול ממי הרב רצה ללמד שכששואלים רב שאלה צריך להכריע את ההלכה ולתת תשובה במקום בלי פלפולים מיותרים .
אולי זה לא נכון אבל כך הבנתי בעניותי.
 
זה מה ששאלתי מקודם, זה סעיף מפורש בשו"ע ! אז במה מתבטא הגדולה של מרן לעומת הרב האשכנזי?
מרן פסק כהשו"ע והרב האשכנזי ניסה לפלפל אפילו לפי הרמ"א !
פשוט. במקרה כזה זה הצד הכי להקל מכיון שזה מרן מפורש אם כן גם לבני אשכנז ינהגו כן. ןבפרט שלדעת מרן זיע קיבלנו הוראות מרן גם לבני אשכנז יכולים לנהוג כמרן נגד רמ"א.
והטעם שהביא את השלחן גבוהה מכיון שזה היה מעשה בדיוק כמו הנידון והורה להתיר על פי מרן, זה מלמד לנו שכן צריך להורות לא להחמיר כי חה"ל גם בלא מבושלם אפילו שרוב פוסקים סוברים שגם הלא מבושלת, וזה אפילו שזה דין במרן מכל מקום אותו מעשה על פיו דמרן פסק.
 
פשוט. במקרה כזה זה הצד הכי להקל מכיון שזה מרן מפורש אם כן גם לבני אשכנז ינהגו כן. ןבפרט שלדעת מרן זיע קיבלנו הוראות מרן גם לבני אשכנז יכולים לנהוג כמרן נגד רמ"א.
מאיפה כבודו המציא כאלו שטויות שהבני אשכנז נוהגים כהשו"ע נגד הרמ"א????
יעויין בערוך השלחן (סי' קא סוס''ק טו) וביד יהודה (סי' קא הקצר ס''ק טז) דס"ל דאין לצרף אפילו לסניף את דעת השו"ע שחתיכה חיה אינו נחשב לחתיכה הר"ל ! והפרמ"ג (שפ"ד קא, ח) רק צירף לסניף דעת השו"ע ורק במקום הפס"מ וגם בזה סיים בצ"ע לדינא !
ועוד יש לי רבות דוגמאות כהנה, בחת"ס (סי' צג) הביאו הפתחי תשובה (קא, ד) סמך על זה רק בצירוף עוד שני סניפים והפסד מרובה !

להפסיק להכריז סיסמאות ! להסתכל בפוסקים אשכנזים קודם לדבר בשמם!
 
מאיפה כבודו המציא כאלו שטויות שהבני אשכנז נוהגים כהשו"ע נגד הרמ"א????
להפסיק להכריז סיסמאות ! להסתכל בפוסקים אשכנזים קודם לדבר בשמם!
אני מקווה שכבודו לא מדבר כך לחברותא שלך.............
בכול זאות לא אמרתי שהאשכנזים נוהגים כמרן, אלא שאם אשכנזי יכול ללכת אחר מרן אפילו שזה נגד רמ"א??? התשובה היא: כן.
כך היא דעת מרן רבינו הגדול, שאשכנזי יכול ללכת כמרן. עיין יבי"א ח"ה סי' או"ח לז.
 
מחילה מכבוד תורתו, רק זה הרגיז אותי שמנפחים סיפורים, כשלבסוף זה רק סעיף מפורש בשו"ע שכל מי שלמד תערובות יודע שכן היא דעתו של השו"ע, ואילו הרב אשכנזי שפלפל אליבא דהרמ"א מורידים אותו, למרות שהוא צדק, וכמבואר בגדולי האחרונים שהבאתי למעלה [חת"ס, פרמ"ג, ערוה"ש, יד יהודה ועוד] שהם לא מצרפים את דעת השו"ע בזה דס"ל שזה לא נקרא חתיכה הר"ל!
 
הנקודות החילוק
בשיעור אמר עופות בקורקבן - ובספר כתוב כבשים והוא בכרס
בשיעור אמר הרב גורן, ובזמן שהיה מרן בת"א היה עם הרב איסר יהודה אונטרמן
עוד חילוק: בשיעור התיר בשם הכנה"ג, ובספר בשם השלחן גבוה
 
אני לא זכיתי להבין במה התבטא הגדלות של מרן בסיפור הזה? ובפרט יותר מהרב האשכנזי???

הרי מרן רק ציטט הלכה ברורה בשו"ע סי' קי שדבר שאינו מבושל אין בזה דין חתיכה הר"ל, בלי שום פלפול וגדלות, כל מי שלמד את זה יודע ושולף את זה! ולגבי הרב האשכנזי שהתחיל לפלפל, הפוך זה הגדולה, כי הוא הולך לפי הרמ"א שם, שאפי' דבר שאינו מבושל יש על זה דין שחתיכה הר"ל , והתפלפל כדי למצוא קולא אפי' אליבא דהרמ"א, בלי להשתמט ממנו ולפסוק רק לפי השו"ע !
רח"ל מה"ד.
 
כדאי שתעיין לעיל...
אין ענין לחזור שוב על כל התגובות. תעבור על הכל ותבין...

ספציפית על זה אענה לך, שמה שהרב כתב תש"ל הוא בסוף תש"ל שהוא ראש השנה של תשל"א. (שאל"כ יש סתירה בין מרן זצ"ל למרן שליט"א). ועכ"פ, גם ראש השנה תש"ל היה ביום שבת וראשון. עכ"פ, אם יש הערות נוספות כדאי לקרוא הכל מההתחלה.
 
קושיה: מרן שליט"א סיפר נתונים לא מדויקים מהכתוב בספרו
תירוץ: מרן שליט"א לא זכר את הסיפור במדויק

למה כל כך קשה? פלפול מיותר כל כך
 
חזור
חלק עליון