אולי אפשר לומר בפשיטות שלא נתכוון שהדין הזה הוא ע"פ השולחן גבוה, אלא באמת הדין הוא ע"פ השו"ע, רק שאמר שהיה מעשה כעין זה בשולחן גבוה והתיר.
ויתכן שכן משמע מפשטות הלשון שכתב מרן הראש"ל שליט"א:
ואולי ע"פ מה שכתבתי לעיל אפשר לומר ביתר ביאור שמכיון שיש סתירה במרן, הרי שמי אמר לנו לפסוק בדווקא כבסי' ק"א?! ואמנם מרן זצ"ל כתב שסוגיא בדוכא עדיפא והוי ס"ס וכו' ויישב הדברים, אך מ"מ לכן הביא ראיה להדיא מהשלחן גבוה שבמעשה כגון זה התיר כמש"כ השו"ע בסי' ק"א.