ליתר דיוק, אבל הליכות ברכות סובר שעל שניצל יש לברך שהכל, ובכ"ז על טילון מזונות.
ואה"נ מי אמר שיש חילוק, על שניהם יש לברך מזונות!!!
היכן מרן זצ"ל אמר זאת?
ואה"נ מי אמר שיש חילוק, על שניהם יש לברך מזונות!!!
כוונתי להיפך, שמי שסובר לברך שהכל על שניהם יצטרכו לברך רק שהכל, ולא לברך על טילון כלל מזונות.
לגבי טילון זה מג"א מפורש שאם יש טעם ברקיקין וטובים למאכ"ל בפנ"ע מברכים עליהם. (ואם אין חילוק בין זה לשניצל, זה קו' על הסוברים לברך עליו שהכל).
היכן אומר זאת בהסרטה, ש"קוראים לזה" וכו'? אומר שעיקר כוונתו וכו'.
ועצם דבריו צע"ג, כי מה שאומר שזה בא "להטעים" זה סיבה שיברכו עליו מזונות, וכלשון הרשב"א "להטעימו".
הוא אשר כתבתי שקשה עליהם מזה. ואה"נ צריך לברך על שניצל מזונות, וכהוראת רבים מפוסקי זמנינו (אול"צ, ברכת ה', שו"ת הראש"ל, הלכה ברורה, הגרשז"א, חוט שני, הגרח"ק).
צ"ע טובא על הכותב שם...
במחילה מהרב הכותב שם, אבל עירבב בין דברי הראשונים.
כי הפרדס אכן הוא הראשון כמדומה היחיד שסובר שניתן לטעם עדיין נחשב לטפל. ודלא כהרשב"א ושאר הראשונים שהובאו בב"י ונפסקו להלכה.
ופסקי הרי"ד כתב בדיוק להיפך, במקרה בו הדגן למאכל ונותנים משהו אחר להטעימו, שודאי שבכה"ג המין דגן עיקר, ואין בזה חולק.
והמאירי ג"כ לא דיבר במין דגן, כך שאינו ענין לנידוננו.
וגם שו"ת אז נדברו שהביא אינו מדבר במין דגן.
וא"כ "להטעים" אינו הגדרה של טפל או עיקר, אלא "להטעים" זה מציאות, השאלה האם במציאות כזו במין דגן (כלומר שהמין דגן ניתן "רק" להטעים מאכל אחר), הדגן נחשב לעיקר או לטפל. ובזה בפסקי הרי"ד לא מבואר מאומה. ובפרדס אכן מבואר שהוא נקרא עיקר, אך כאמור הוא שיטה יחידאה, נגד רוב הראשונים וכמובאר ברב"א שהובא בב"י ולהלכה.
ולפי"ז דברי מרן זיע"א שאמר שאין מברכין על השניצל מזונות כיון שהדגן בא "להטעים" צ"ע טובא, ואם נאמר שבא לדבר בלשון הפוס אדרבה מן הסתם יש לדבר בלשון הפוסקים שהובאו בב"י כהרשב"א שרבים מהאח' הביאוהו להלכה בדין זה, ודנו על נידונם מהגדרתו "להטעים ולהכשיר". ולא את לשון הפרדס שלא נפסק.
י.א. ישראל
Active member
אני חושב שאם נמשיך בדרך הזו נבטל מהעולם דין כל שיש בו חמשת מיני דגן
אין לדעתי מי שיכול לחלוק על מה שהגביע נועד לטעם (כמובן באופן שהוא איכותי וטעים כמו בחנויות) והוא גם כן נותן טעם, ועל זה כתב מרן השו"ע לברך מזונות! אי אפשר לעשות חילוקים בלי גבול, זה דברים פשוטים וברורים לכל מעיין בסוגיות אלו!
גם שניצל כידוע מרן שליט"א נדחק ליישב מנהג העולם ודעת מרן זיע"א בגלל הסרטון (ובמק"א הארכתי בתשובה לזה) אבל וודאי שהרווח יותר זה לברך מזונות, וחוץ מזה שיש חילוק ביניהם, ואם נתחיל להכליל הכל בדין שניצל ביטלנו מהעולם דין ה' מיני דגן! לדעתי זה כבר מרפסין איגרא ממש!! כנלע"ד.
אין לדעתי מי שיכול לחלוק על מה שהגביע נועד לטעם (כמובן באופן שהוא איכותי וטעים כמו בחנויות) והוא גם כן נותן טעם, ועל זה כתב מרן השו"ע לברך מזונות! אי אפשר לעשות חילוקים בלי גבול, זה דברים פשוטים וברורים לכל מעיין בסוגיות אלו!
גם שניצל כידוע מרן שליט"א נדחק ליישב מנהג העולם ודעת מרן זיע"א בגלל הסרטון (ובמק"א הארכתי בתשובה לזה) אבל וודאי שהרווח יותר זה לברך מזונות, וחוץ מזה שיש חילוק ביניהם, ואם נתחיל להכליל הכל בדין שניצל ביטלנו מהעולם דין ה' מיני דגן! לדעתי זה כבר מרפסין איגרא ממש!! כנלע"ד.
נערך לאחרונה:
צ"ע מש"כ שאם הוא גביע מתוק הוא טפל לגלידה. דא"כ מאי שנא מקסיטה שכ' בחזו"ע שברכתה מזונות (וש מבואר ג"כ שאם חפץ גם בגביע מברך על גלידה מזונות)?
וגם מש"כ שיש בזה ברכה שא"צ, צ"ע דאם עושה כן לצאת מהספק אין בכך ברכה שא"צ.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
וכן צ''ע ממה שהבאת דבריו בשרשור מס' 12 כאן
שלכאו' חזר בו בתשובה זו.
והרי ציין בזה ילק''וי ומאי שנא
גם ממה שכתב שם: "וה"ט שהגביע של הגלידה לא נעשה ע"מ לאוכלו כך, אלא בשביל הגלידה ששמים בתוכו והגלידה היא העיקר, ולכן יש לברך שהכל נהיה בדברו".
וא"כ ה"ה בקסטה, שהביסקוויט לא נעשה ע"מ לאוכלו כך, אלא בשביל הגלידה, וא"כ לפי"ז יהיה צריך לברך על קסטה שהכל, ומאי שנא?
לכאו' צ"ל שמה שכתב במכתב לא לברך היינו בגביע רגיל, ומה שכתב להסכמה לברך היינו בגביע מתוק וטעים.
(אך מעניין שבתשובה שמדבר על גביע מתוק לא כתב להדיא לחלק).
היום מישהו ניגש אליי, וסיפרתי לו שראיתי תשובה מהרב בעניין גלידה.
כשאמרתי לו מילים אלו הוא מיד אמר לי שאם כבר הזכרתי גלידה (עוד לפני שאמרתי לו על מה התשובה), הוא אמר שלפני כחודש הראו לו מכתב ממרן שליט"א שכותב לברך על גלידה בגביע רק שהכל, וגם אם הגביע מתוק לא לברך מזונות, והוא אמר שהוא דבר חידוש וצ"ע וכו' וכו'...
אגב, אני לא אתפלא אם התשובה האחרונה שהעליתי מועתקת מילה במילה מהתשובה הקודמת, מכיון שבתשובה הזו הרב החסיר מפרטי השאלה שנשאל והוסיף פרטים אחרים שלא נשאל (כמו גלידה בסעודה), וכאילו לא ענה על עצם השאלה אלא רק העתיק תשובה בעניין הגלידה והגביע ממקום אחר כשראה שהשאלה היא בעיקרון באותו נושא.
מ"מ, עדיין זה לא סותר את זה שמה שנכתב נכתב, בין אם זה לפני שבוע ובין אם זה לפני חודש.
כשאמרתי לו מילים אלו הוא מיד אמר לי שאם כבר הזכרתי גלידה (עוד לפני שאמרתי לו על מה התשובה), הוא אמר שלפני כחודש הראו לו מכתב ממרן שליט"א שכותב לברך על גלידה בגביע רק שהכל, וגם אם הגביע מתוק לא לברך מזונות, והוא אמר שהוא דבר חידוש וצ"ע וכו' וכו'...
אגב, אני לא אתפלא אם התשובה האחרונה שהעליתי מועתקת מילה במילה מהתשובה הקודמת, מכיון שבתשובה הזו הרב החסיר מפרטי השאלה שנשאל והוסיף פרטים אחרים שלא נשאל (כמו גלידה בסעודה), וכאילו לא ענה על עצם השאלה אלא רק העתיק תשובה בעניין הגלידה והגביע ממקום אחר כשראה שהשאלה היא בעיקרון באותו נושא.
מ"מ, עדיין זה לא סותר את זה שמה שנכתב נכתב, בין אם זה לפני שבוע ובין אם זה לפני חודש.
