• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מה מברכים על גביע של טילון?

ואני התכוונתי לומר שאם אני רוצה משהו לאכול צהרים בחטף אני מסוגל לקחת את הגביע הזה של פינת הגלידה
שגם משביע וגם מתוק וגם טעים ולא התכוונתי לסופר כאמור!
 
וכן יש להוכיח מהרב זמיר ח''ג שהטעם לברך על קסטה מזונות כי טעים וראוי לאכילה בפני עצמו מה שא''כ בגלידה

אבל בטילון הקלאסי כגון המובא ודאי שראוי לאכילה בפני עצמו ויש לברך עליו 1655940683932.png
1655940597597.png
 
אני אומר לך מה אני מכיר בבני ברק רשת פינת הגלידה ואני מרגיש טעם כמו של טילון הקלאסי שאתה מכיר
מה שאני מנסה להגיד לאורך כל הדיון כאן, הוא שטעם הטילון ה״קלאסי״, היום הוא מאד מצוי, אפילו באותם טילונים שבסופר.
ולכן, אם כבר דנו כאן על מציאות שמשתנה, רק הטילונים של ה״ביוקר״ מברכים עליהם מזונות.

והרב @בנימין לוריא כיוון לזה לענ״ד:
אז שוב, כמו שאמרתי, זה תלוי במציאות. יש טילונים של 5 ב-10, וזה אולי גביע פשוט, ויש טילונים של 2 ב-15 וזה מן הסתם גביעים משובחים יותר.
 
ואני מנסה להגיד שאם תקנה חבילה ב10 שקלים שיש בה גביעים בשביל הכנה ביתית של הגלידה שתשים בתוכם
ותטעם תרגיש הבדל בינים לבין טילון קלאסי
והמחיר סו''ס משחק פה.
ולכן מקסימום אפשר לומר הפוך שגם מה שלדבריך הגביע זה של הסופר יצטרכו לברך עליו ולא להפך.
והרב בוטבול זה משנה שעברה אז ודאי שיודע את המציאות ולא חילק כמוך בין טילון דוקא יקר
ומה פתאום יקר כולם אותו מחיר כל הגדולים כך וכך וכל הקטנים כך וכך

לכן אני מנסה להבין דבריך ולא מקבל כי מרבנים של ימינו זה לא יוצא כך.
ואצטט לך מהרב מלכא שהוא יודע את המציאות טוב אם כי הרב יצחק אומר לא לסמוך עליו אך כאן אני רק אומר לך איך הוא הבין את המציאות:



טילון - אם הגביע פשוט ולא טעים שהכל.
טעים בעצמו 2 ברכות


וממילא אף אחד בכדור הארץ לא הבין כמוך שיש לברך דוקא על יקר
 
ואני מנסה להגיד שאם תקנה חבילה ב10 שקלים שיש בה גביעים בשביל הכנה ביתית של הגלידה שתשים בתוכם
ותטעם תרגיש הבדל בינים לבין טילון קלאסי
והמחיר סו''ס משחק פה.
ולכן מקסימום אפשר לומר הפוך שגם מה שלדבריך הגביע זה של הסופר יצטרכו לברך עליו ולא להפך.
והרב בוטבול זה משנה שעברה אז ודאי שיודע את המציאות ולא חילק כמוך בין טילון דוקא יקר
ומה פתאום יקר כולם אותו מחיר כל הגדולים כך וכך וכל הקטנים כך וכך

לכן אני מנסה להבין דבריך ולא מקבל כי מרבנים של ימינו זה לא יוצא כך.
ואצטט לך מהרב מלכא שהוא יודע את המציאות טוב אם כי הראשון לציון הרב יצחק אומר לא לסמוך עליו אך כאן אני רק אומר לך איך הוא הבין את המציאות:



טילון - אם הגביע פשוט ולא טעים שהכל.
טעים בעצמו 2 ברכות


וממילא אף אחד בכדור הארץ לא הבין כמוך שיש לברך דוקא על יקר
ומכל המקורות שהבאתי לך לא שייך לומר מציאות השתנתה כי זה רבנים ומחברים של זמננו ממש.
 
נערך לאחרונה:
בספר פסקי תשובה (סי' רעח) כתב שמדברי הט"ז (ריב סק"ב) מבואר שדין עיקר פוטר את הטפל באינם מעורבים, הוא דוקא בגונא שאינו חפץ כלל בטפל כמו בפת ומליח, אבל כשרוצה גם בטפל, אף שהוא טפל אצלו לא נפטר בברכת העיקר כשאין מעורבים.
 
מתוך ספר סיכום הלכות
ע"פ הנלמד לעיל עולה, שהאוכל גלידה שמונחת בגביע מברך עליהם ברכת שהכל בלבד, ואפילו לדעת המאירי לעיל אין לברך על הגביע שום ברכה שאינו בא להוסיף טעם בגלידה אלא כל עניינו הוא להחזיק את הגלידה ואין שום הנאה ממנו ולפיכך לכל הדעות הוא נחשב טפל לגלידה. אולם האוכל גלידה שטעם הגביע שלה טוב וראוי לאכילה בפני עצמו, אע"פ שאוכל את הגביע רק כדי שלא יטנפו ידיו, צריך לברך על הגביע מזונות ויכוון שלא לפטור את הגלידה. וכ"פ בברכת ה' (שם אות כו - כז), ובשו"ת אוצרות יוסף (ח, יב) לחוש לדעת המחצה"ש שמברך על כל מין, וכן לחוש לדעת המ"ב שכשנאפו יחד מברך על כל מין בפנ"ע. וכ"ד הגר"מ אליהו זצ"ל שיברך על הגלידה והביסקוויט בנפרד. ובשו"ת אגרות משה (ד, מג) כתב שלרוב הגביע חביב ולכן יברך על חתיכה מהמזונות ואח"כ על הגלידה. אך בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד תשובה כ) כתב שמאחר והגביע בא רק כדי להחזיק את הגלידה, ואף בגביעי גלידה ממותקים המצויים כיום אין כוונתו אלא לגלידה, מברך שהכל על הגלידה ופוטר את הגביע וכו'​
 
וכן דעת הגר''א יוסף שליט''א בשיעורו הורה וז''ל:

גביע של גלידה – אם נעשה רק להחזיק הגלידה, לא מברכים עליו, ואם טעים בפני עצמו כגון בטילון או גביע אמריקאי, מברך עליו מזונות.

עכ''ל.
וממילא גם הוא לא הדגיש טילון יקר כמו שחכם לביא חשב וזה שיעור שהיה בשנים האחרונות
שגם אז היו טילונים של סופר ''דומים לטילון קלאסי'' כמו שחכם לביא כותב
 
נראה לי לסכם את הנ"ל שאין מחלוקת בין הרב דהן לרב לביא.
לפי כולם, על טילון שקונים ב-7-8-10-13 ש"ח, הגביע שלו הוא חשוב בפני עצמו וטעים ויש לברך עליו מזונות.
כמו כן, על גביע פשוט שעולה שקל, אפי' שהוא מתוק (הרי כל הגביעים מתוקים...), הוא אינו מיוחד ואינו מוטעם במיוחד ומטרתו רק לתפוס את הגלידה, ולכן לא מברכים עליו כלל. (ואפי' אם נשאר בסוף גביע לבדו).
אם מוכרים 'טילון' ב-2 שקל עם גביע פשוט, גם עליו לא יברכו על הגביע, שכן אע"פ ששמו 'טילון', הרי שהגביע פשוט ולא חשוב בפני עצמו. (ואם גם בטילון הזול יהיה גביע מוטעם כמו בטילונים היקרים, וההבדל במחיר הוא רק בגלל הגלידה, אה"נ, יצטרכו לברך גם עליו מזונות).
אין הבדל הלכתי מצד המחיר, אלא המחיר מעיד על חשיבות וטעם הגביע.
אם מישהו קונה בחנות מיוחד גביעים כמו ששמים בטילונים היקרים, אה"נ גם על זה יצטרך לברך מזונות.
ואם יהיה מקרה שימכרו את הגביע היוקרתי בזול (או את הגביע הזול ביוקר), הרי שזה לא משנה, והמחיר בא רק להעיד על טעמו.
הכלל שכתבו לנו, מכיון שבד"כ בטילונים שעולים כ-10 ש"ח שמים גביעים מיוחדים שהם חשובים בפני עצמם, וממילא ברכתם מזונות. אבל אם יהיה גביע זול ופשוט שכל מטרתו היא לתפוס את הגלידה, אע"פ שהוא מתוק מ"מ לא יברך עליו כלל.

ואם יש מישהו שקונה טילון יקר או את הגביע היקר והטעים, אבל אין לו עניין בגביע אלא כל מטרתו רק לתפוס את הגלידה, וגם אם היה לו את אותה הגלידה בגביע פשוט היה אוכל, אעפ"כ צריך לברך מזונות על הגביע, מכיון שסו"ס הוא מוטעם וחשוב בפני עצמו. [ואולי ע"ז יש שרצו להתווכח, שזה כן הולך אחר רצון האדם...]
 
נערך לאחרונה:
כי טעים וראוי לאכילה

אבל בטילון הקלאסי כגון המובא ודאי שראוי לאכילה בפני עצמו ויש לברך עליו הצג קובץ מצורף 3896

אמרו ז"ל ניתי ספר וניחזי.

גם אנו נאמר נייתי מר קמן להגלידה הזו ונראה מה יהיה טעמה ובזה סרו כל הטענות ותשקוט האר'ס :giggle::giggle:
 
אמרו ז"ל ניתי ספר וניחזי.

גם אנו נאמר נייתי מר קמן להגלידה הזו ונראה מה יהיה טעמה ובזה סרו כל הטענות ותשקוט האר'ס :giggle::giggle:
מספיק מה שבנו אומר
שרוב ככל הפעמים זוכה לכון לדעתו
והבאתי את הרשלצ כבר שכתב על טילון שיש לברך מזונות באו' הנל
בהסכמתו לס' ברכת שמואל זכאי
 
והבאתי את הרשלצ כבר שכתב על טילון שיש לברך מזונות באו' הנל
בהסכמתו לס' ברכת שמואל זכאי
בהסכמה הנ"ל כתב ש"יכול לברך".
בשבת מישהו אמר לי שלא מוכרח שדעת מרן הראש"ל שליט"א כמו שכתב בהלכה ברורה לחלק בין הגביעים. ובאמת בילקו"י ברכות לא חילק.
ואמנם מהילקו"י ברכות שחילק בין קסטה שהביסקוויט טעים לבין גלידה שהגביע פשוט, אפשר אולי לדייק שעל גביע טעים כן מברך, אבל זה דיוק ולא נכתב במפורש.
ואפי' אדרבה, בהסכמה הנ"ל הוא כותב:
1685898009734.png
ואותו אחד טען שדעת מרן הראש"ל שליט"א היא שהמברך יש לו על מי לסמוך והיינו ש"יכול לברך" אבל לכתחילה לא לברך.
והיינו משמע שבכה"ג אע"פ שהרב כתב שאם נשאר בסוף הגביע לא יברך, מ"מ אם הגביע טעים יברך על מה שנשאר בסוף. ומשמע מכאן שמעיקרא כשמגיע לגביע ואוכלו עם הגלידה לא יברך עליו, ורק כאשר נשאר בסוף רק הגביע לבדו, אז מה שמרן זצ"ל כתב שלא יברך הוא כאשר אין לו טעם, אבל אם הוא מתוק וטעים אז יכול לברך. (וגם אז לא חייב לברך אלא רק כתב לשון 'יכול').
 
תראה דעה נוספת בבירור דעת מרן
מהרב אבוטבול משמע שעל כל גביע של היום לברך.
כלומר, אם לגביע אין טעם בכלל, (ואגב זו הלשון ברוב ספרי המחברים, ולא חילקו אם יש טעם מועט או הרבה), אז לא מברכים.
אבל אם יש טעם כן מברכים על הגביע.
לכאו' נ"ל שבעבר הטעם של הגביע גלידה היה כמו הטעם של הוופל בלי המילוי, שבד"כ הוא לא כ"כ טעים, ולכן כתב שלא מברכים, אבל כיום גם הגלידות הפשוטות והזולות הגביע שלהם הוא טעים ומתוק, ולכאו' לפי"ז היום על כל גלידה בגביע יש לברך מזונות, ואם מתחיל מהגלידה יברך שהכל ואח"כ כשיגיע לגביע יברך מזונות.
 
אגב, בלוח ברכות של הרב @ראובן יוסף מיארה כתב:
1685823939889.png
ויש להעיר ליתר דיוק שצריך לומר לפי הנ"ל שעל טילון בגביע מוטעם יש לברך שהכל על הגלידה ומזונות על הגביע. (ורק אם אוכלם ביחד אולי יש לברך מזונות ולפטור את הגלידה, אך זה אינו מצוי).
 
בהסכמה הנ"ל כתב ש"יכול לברך".
בשבת מישהו אמר לי שלא מוכרח שדעת מרן הראש"ל שליט"א כמו שכתב בהלכה ברורה לחלק בין הגביעים. ובאמת בילקו"י ברכות לא חילק.
ואמנם מהילקו"י ברכות שחילק בין קסטה שהביסקוויט טעים לבין גלידה שהגביע פשוט, אפשר אולי לדייק שעל גביע טעים כן מברך, אבל זה דיוק ולא נכתב במפורש.
ואפי' אדרבה, בהסמכה הנ"ל הוא כותב:
הצג קובץ מצורף 9644
ואותו אחד טען שדעת מרן הראש"ל שליט"א היא שהמסרך יש לו על מי לסמוך והיינו ש"יכול לברך" אבל לכתחילה לא לברך.
והיינו משמע שבכה"ג אע"פ שהרב כתב שאם נשאר בסוף הגביע לא יברך, מ"מ אם הגביע טעים יברך על מה שנשאר בסוף. ומשמע מכאן שמעיקרא כשמגיע לגביע ואוכלו עם הגלידה לא יברך עליו, ורק כאשר נשאר בסוף רק הגביע לבדו, אז מה שמרן זצ"ל כתב שלא יברך הוא כאשר אין לו טעם, אבל אם הוא מתוק וטעים אז יכול לברך. (וגם אז לא חייב לברך אלא רק כתב לשון 'יכול').
ראה הסכת הראשל לתפארת ח''ב חלק שני לגבי טילון
 
בהסכמה הנ"ל כתב ש"יכול לברך".
בשבת מישהו אמר לי שלא מוכרח שדעת מרן הראש"ל שליט"א כמו שכתב בהלכה ברורה לחלק בין הגביעים. ובאמת בילקו"י ברכות לא חילק.
ואמנם מהילקו"י ברכות שחילק בין קסטה שהביסקוויט טעים לבין גלידה שהגביע פשוט, אפשר אולי לדייק שעל גביע טעים כן מברך, אבל זה דיוק ולא נכתב במפורש.
ואפי' אדרבה, בהסמכה הנ"ל הוא כותב:
הצג קובץ מצורף 9644
ואותו אחד טען שדעת מרן הראש"ל שליט"א היא שהמסרך יש לו על מי לסמוך והיינו ש"יכול לברך" אבל לכתחילה לא לברך.
והיינו משמע שבכה"ג אע"פ שהרב כתב שאם נשאר בסוף הגביע לא יברך, מ"מ אם הגביע טעים יברך על מה שנשאר בסוף. ומשמע מכאן שמעיקרא כשמגיע לגביע ואוכלו עם הגלידה לא יברך עליו, ורק כאשר נשאר בסוף רק הגביע לבדו, אז מה שמרן זצ"ל כתב שלא יברך הוא כאשר אין לו טעם, אבל אם הוא מתוק וטעים אז יכול לברך. (וגם אז לא חייב לברך אלא רק כתב לשון 'יכול').
רב חשוב ומוכר אמר לי שכל מה שכתבו הפוסקים (כגון הלכ"ב הליכו"ב ועוד) לחלק ולברך מזונות על הגביע, זה רק לשיטתם שעל שניצל עם ציפוי עבה מברכים מזונות, והיינו אע"פ שהוא כטפל מ"מ מברכים עליו כשנותן טעם וכו'.
אבל לפי הסוברים שעל שניצל תמיד מברכים שהכל ואין לחלק, גם על טילון וכד' יש לברך רק שהכל.
לא בדיוק עניתי, רק אמרתי שאני יודע שגם הסוברים לברך שהכל על שניצל סוברים לחלק ולברך גם מזונות על טילון (כמו הרב ללוש והרב מיארה וכן בשערי הברכה ועוד), אבל לא עניתי לו לעצם הטענה.
רציתי לחלק ולטעון לו שבשניצל הפירורי לחם דבוקים לשניצל והוא כחתיכה אחת, וכמו שמרן זצ"ל אמר שזה נקרא "שניצל" והיינו שנקרא רק ע"ש העוף, ולא קוראים לזה "חזה עוף מצופה בפירורי לחם" אלא זה חפצא של שניצל שעיקרו העוף.
משא"כ בגלידה עם גביע שזה לא סתם "גלידה" אלא זה "גביע גלידה" או "גלידה עם גביע" והם אינם מחוברים וחתיכה אחת, ואז אולי אע"פ שבשניצל מברכים שהכל, מ"מ על טילון יש לחלק ולברך גם מזונות.
את הנ"ל לא הצגתי לפני הרב הנ"ל, אלא חשבתי לחלק כן בשבת.
מה אתם אומרים? מה החילוק בין שניצל לטילון שעל שניצל מברכים שהכל ועל טילון יש לברך על הגביע מזונות ועל הגלידה שהכל, והאם זה שונה מקרמבו.
 
חזור
חלק עליון