הנה כבר ביארנו כמה פעמים שכל שהדגן טפל ובא לשמש ולשרת אין מברכים עליו וכמבואר בפוסקים ובב"י סימן רד, אולם בגדר טפל מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ב' הגדרות מתי מברכים על הדגן, שלד' הרא"ש ריו"ח הפרדס והמאירי צריך שהדגן יהיה "עיקר", במאכל, "ויהיה קרוי על שמו", אולם ברשב"א ועוד מבואר שסגי במה שהוא לא טפל היינו שבא לשרת, כדי שיהיה עיקר, וכן המסקנא הרווחת בפוסקים כדעה מציעתא (ע' חזו"ע פסח), ולכן לגבי ציפוי שהוא במהותו טפל ובא לשרת בזה לא מברכים עליו וכמו בשניצל שברכתו שהכל, אך בדבר שהוא בתערובת קשה מאד להגיד שהדגן בא לשרת את השוקולד, או באייס קפה עם עוגיות, את הקפה, וכן בגלידה עם עוגיות את הגלידה, שסו"ס הכל הוא מאכל אחד ויצירה אחת, שיש לה כמה מרכיבים, והרי בדגן לא אזלינן בתר הכמות כמבואר בגמ' ובשו"ע, לכן ההתיחסות בפוסקים לדבר שהוא תערובת שהדגן עיקר, היינו שלא בא לשרת,
ולכן ברכת השוקולד הנ"ל, וה"ה באייס קפה עם עוגיות (בדרך אכילה), ובגלידה עם עוגיות, הברכה מזונות, והמברך שהכל יש לו ע"מ לסמוך על הרא"ש ודעמיה דסו"ס הדגן לא עיקר, וגם הרי לב"י אפשר לדון, ולכן יש לו ע"מ לסמוך. וכן הסכים עימנו לדינא הגר"ש ללוש, וכבר נתבאר כו"ז בקונ' כל שיש בו סי' ב.
ויש להבהיר שכו"ז בגלידה ובאייס קפה הנז', שהעוגיות לא נהפכו להיות מימיות, אלא קצת סמיכות, אפי' שלא נלעסות כמבואר בחזו"ע ברכות עמ' קפז ועוד.
."
