• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

ברכת השניצל שהכל ללא ספק

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
לכל מאד דבעי!
שאלתי את הרב יעקב סיני שליט"א האם ידועה לו מה דעת מרן זיע"א לגבי ברכת השניצל, והשיב בזה"ל: שלום לכת"ר וחנוכה שמח, אין כבודו צריך לדידי, רק כיהודה ועוד לקרא, גם לי השיב מרן זצ"ל על השניצל שברכתו שהכל, כי לעולם הדגן טפל לשניצל או הדג, עכ"ל.
שוב שאלתי אותו מתי בדיוק היה העניין הנ"ל ששאל את מרן, האם אחרי שנת תש"ע, כי יש שעוררו שמרן חזר בו, והשיב, אכן, ואני יבדוק את התאריך המדוייק ברשימותיי, ע"כ.
 
שוב שאלתי אותו מתי בדיוק היה העניין הנ"ל ששאל את מרן, האם אחרי שנת תש"ע, כי יש שעוררו שמרן חזר בו, והשיב, אכן, ואני יבדוק את התאריך המדוייק ברשימותיי, ע"כ.
יישר כח להרה"ג ראובן יוסף מיארה שליט"א שבודק הענין ביסודו, ואינו בורח מן הטענות שכנגדו.
כזה ראה וקדש!!!
 
הקשו על מרן זיע"א במה שאמר בוידאו ששניצל שהכל, שהדגן בא להטעים, והקשו שהרי זה סיבה לברך מזונות שהוא עיקר.
אולם בראשונים מבואר שלשון "להטעים" הוא טפל דהיינו לשרת, וכדברי מרן, (ורק נותן טעם הוא עיקר).
[והן אמת שיתכן שלשון להטעים הוא גם לומר נתינת טעם שהוא עיקר, מ"מ בראשונים מבואר שג"כ מתפרש כטפל, וזה כוונת מרן זיע"א]
 

קבצים מצורפים

  • בראשונים מבואר שלשון להטעים הוא טפל.pdf
    33.5 KB · צפיות: 17
מ"מ בראשונים מבואר שג"כ מתפרש כטפל, וזה כוונת מרן זיע"א
אמת.
וכמ"ש בזה במקו"א וזת"ד: אגב אורחין, דע דמש"כ הרב לשמור ולעשות וז"ל: בסרטון מרן אמר שהכל, והפטיר "זה להטעים", ונראה שבא לומר לדבק, כי לכל היותר היה צריך לומר "למרות" שבא להטעים. ע"כ ציטוט דבריו. הנה להאמור ודאי אין הכרח בדבריו כלל, כי בכוונה תחלה מרן אמר להטעים, וכוונתו לשרת, והראיה מן הכתוב לחיים בחזו"ע (שם עמוד רפט סוד"ה כן העלה), שכתב בזה"ל: וע' אז נדברו חלק יג (סימן לו אות ה) שכתב, כרוב הממולא בשר או באורז, הציפוי נחשב לטפל, שבא לתת טעם בממולא, או להחזיק, ומשמש מעשה כלי בעלמא. וע"ע בשו"ת באר משה ח"ה (סימן סג). ע"ש. הא קא חזינן עין בעין שמש"כ להטעים היינו סיבה למה שהוא טפל, ואינו אלא ככלי בעלמא. ולפ"ז גם מה שאמר בסרטון גבי השניצל שהפירורים באים להטעים, היינו סיבה למה הוא טפל. וז"פ וברור ואינו צריך לפנים.
 
לטובת המעיינים אני מצרף את כל המכתבים שקיבלתי בדעת מרן זיע"א שברכת השניצל שהכל ללא ספק
 

קבצים מצורפים

  • עדות הרב סיני.pdf
    32.7 KB · צפיות: 13
  • עדות הרב גד יזדי.pdf
    31.6 KB · צפיות: 16
  • הרב שאלתיאל עמר - דעת מרן שניצל שהכל מוקלד.pdf
    31.4 KB · צפיות: 2
  • עדות הרב ששון.pdf
    69.7 KB · צפיות: 5
  • מעין אומר.PDF
    90.9 KB · צפיות: 6
היום הביא אחד הלומדים סוג של צ'וקולדה עם שברי עוגיות שמימי לא ראיתיה, ומכיון שאני לא יודע לתארה ביקשתי לצלמה כדי לשאול מה תהיה ברכתה לאור כל האמור20211202_121043-1.jpg20211202_121011-1.jpg
 

קבצים מצורפים

  • 20211202_120951-1.jpg
    20211202_120951-1.jpg
    1.6 MB · צפיות: 5
הנה כבר ביארנו כמה פעמים שכל שהדגן טפל ובא לשמש ולשרת אין מברכים עליו וכמבואר בפוסקים ובב"י סימן רד, אולם בגדר טפל מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ב' הגדרות מתי מברכים על הדגן, שלד' הרא"ש ריו"ח הפרדס והמאירי צריך שהדגן יהיה "עיקר", במאכל, "ויהיה קרוי על שמו", אולם ברשב"א ועוד מבואר שסגי במה שהוא לא טפל היינו שבא לשרת, כדי שיהיה עיקר, וכן המסקנא הרווחת בפוסקים כדעה מציעתא (ע' חזו"ע פסח), ולכן לגבי ציפוי שהוא במהותו טפל ובא לשרת בזה לא מברכים עליו וכמו בשניצל שברכתו שהכל, אך בדבר שהוא בתערובת קשה מאד להגיד שהדגן בא לשרת את השוקולד, או באייס קפה עם עוגיות, את הקפה, וכן בגלידה עם עוגיות את הגלידה, שסו"ס הכל הוא מאכל אחד ויצירה אחת, שיש לה כמה מרכיבים, והרי בדגן לא אזלינן בתר הכמות כמבואר בגמ' ובשו"ע, לכן ההתיחסות בפוסקים לדבר שהוא תערובת שהדגן עיקר, היינו שלא בא לשרת,
ולכן ברכת השוקולד הנ"ל, וה"ה באייס קפה עם עוגיות (בדרך אכילה), ובגלידה עם עוגיות, הברכה מזונות, והמברך שהכל יש לו ע"מ לסמוך על הרא"ש ודעמיה דסו"ס הדגן לא עיקר, וגם הרי לב"י אפשר לדון, ולכן יש לו ע"מ לסמוך. וכן הסכים עימנו לדינא הגר"ש ללוש, וכבר נתבאר כו"ז בקונ' כל שיש בו סי' ב.
ויש להבהיר שכו"ז בגלידה ובאייס קפה הנז', שהעוגיות לא נהפכו להיות מימיות, אלא קצת סמיכות, אפי' שלא נלעסות כמבואר בחזו"ע ברכות עמ' קפז ועוד.
 
הנה כבר ביארנו כמה פעמים שכל שהדגן טפל ובא לשמש ולשרת אין מברכים עליו וכמבואר בפוסקים ובב"י סימן רד, אולם בגדר טפל מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ב' הגדרות מתי מברכים על הדגן, שלד' הרא"ש ריו"ח הפרדס והמאירי צריך שהדגן יהיה "עיקר", במאכל, "ויהיה קרוי על שמו", אולם ברשב"א ועוד מבואר שסגי במה שהוא לא טפל היינו שבא לשרת, כדי שיהיה עיקר, וכן המסקנא הרווחת בפוסקים כדעה מציעתא (ע' חזו"ע פסח), ולכן לגבי ציפוי שהוא במהותו טפל ובא לשרת בזה לא מברכים עליו וכמו בשניצל שברכתו שהכל, אך בדבר שהוא בתערובת קשה מאד להגיד שהדגן בא לשרת את השוקולד, או באייס קפה עם עוגיות, את הקפה, וכן בגלידה עם עוגיות את הגלידה, שסו"ס הכל הוא מאכל אחד ויצירה אחת, שיש לה כמה מרכיבים, והרי בדגן לא אזלינן בתר הכמות כמבואר בגמ' ובשו"ע, לכן ההתיחסות בפוסקים לדבר שהוא תערובת שהדגן עיקר, היינו שלא בא לשרת,
ולכן ברכת השוקולד הנ"ל, וה"ה באייס קפה עם עוגיות (בדרך אכילה), ובגלידה עם עוגיות, הברכה מזונות, והמברך שהכל יש לו ע"מ לסמוך על הרא"ש ודעמיה דסו"ס הדגן לא עיקר, וגם הרי לב"י אפשר לדון, ולכן יש לו ע"מ לסמוך. וכן הסכים עימנו לדינא הגר"ש ללוש, וכבר נתבאר כו"ז בקונ' כל שיש בו סי' ב.
ויש להבהיר שכו"ז בגלידה ובאייס קפה הנז', שהעוגיות לא נהפכו להיות מימיות, אלא קצת סמיכות, אפי' שלא נלעסות כמבואר בחזו"ע ברכות עמ' קפז ועוד.
יבורך כבודו מפי נביא וגם חוזה וירבו כמותו בישראל אכי''ר.
ואמנם לא שמתי לב לכך, אך מדוע באמת כתבו חותמי הכשרות שברכתו שהכל? הרי לכאו' גם לדעת הרא''ש נקרא הצקולד הזה על שם העוגיות, שהרי הם מדגישים את העוגיות ומתפארים שזה עוגיות של אוראו?
 
השאלה אכן קשה עליהם, ועוד תוכפל השאלה, שהרי בספר מדריך הכשרות של העדה החרדית שזה המקורות לברכות כתוב לברך מזונות, ועל השוקולד עצמו כתבו שהכל, וצ"ע.
עכ"פ לא מפיהם אנו חיים.
 
שכחתי לומר (וכבר נתבאר), אבל אה"נ המברך שהכל כפי שכתבו אינו טועה דסו"ס הדגן אינו עיקר, ואף אי נימא שקרוי על שמו כפי מה שהערתם, אך העיקר לדינא מזונות.
 
לטובת המעיינים אני מצרף את כל המכתבים שקיבלתי בדעת מרן זיע"א שברכת השניצל שהכל ללא ספק
לכאורה יש להעיר לכל האמור באשכול זה שלכו"ע אם בירך אחת מהברכות (שהכל או מזונות) על דבר אחר לפני אכילת השניצל, כגון ששתה מים או שבירך על פתיתים או ספגטי וכד', שוב אינו יכול לברך על שניצל מחמת סב"ל, דאיך שלא ננקוט לדינא, מ"מ סו"ס מידי ספק לא יצאנו, ועל כן יש להזהר בזה כמו שכתב מרן זיע"א לגבי אדם שאוכל בננה ותפוח וכד' שאם בירך על התפוח לא יברך על הבננה מספק.
 
בדבר שהוא בתערובת קשה מאד להגיד שהדגן בא לשרת את השוקולד, או באייס קפה עם עוגיות, את הקפה, וכן בגלידה עם עוגיות את הגלידה, שסו"ס הכל הוא מאכל אחד ויצירה אחת, שיש לה כמה מרכיבים, והרי בדגן לא אזלינן בתר הכמות כמבואר בגמ' ובשו"ע, לכן ההתיחסות בפוסקים לדבר שהוא תערובת שהדגן עיקר, היינו שלא בא לשרת, ולכן ברכת השוקולד הנ"ל, וה"ה באייס קפה עם עוגיות (בדרך אכילה), ובגלידה עם עוגיות, הברכה מזונות.
ראשית, בכלל לא קשה לומר כן ואף הדבר מסתבר שכן פשוט שזהו עיקר הדבר וכמו שנכתב במפורש על המוצרים הנ"ל שהם מוצר פלוני בתוספת אותו דגן, וכגון גלידה עם עוגיות או שוקולד עם עוגיות, והיינו שמשמו מוכח שהעיקר המוחלט הוא הגלידה/השוקולד והעוגיות באו רק כתוספת להטעים. (ופשוט שכשישאלו את האדם מה הוא אוכל הוא יאמר שוקולד או גלידה ולא יזכיר כלל את העוגיות בעצם המאכל)
וכן לא מכינים מוצרים אלו בתערובת, אלא שמכינים את השוקולד או הגלידה בנפרד, ואח"כ מוסיפים להם מעט עוגיות כדי לשוות להם תוספת ושינוי טעם מעט, ולכאורה עדיין צריך לעיין בדבר, ומעולם לא שמעתי על מי שמברך על גלידה עם עוגיות מזונות.
[ונלענ"ד כתבתי וזאת קודם העיון הנרחב בקונטרס "כל שיש בו" (אחהמ"ח)]

נ.ב. לפי דבריך הנ"ל שיש לברך על השוקולד הנ"ל מזונות, מה יהיה הדין לברך עליו באמצע הסעודה? האם תאמר שיהיה פטור מברכה מספק כמו כל דבר שברכתו מזונות (ואין בו ג' תנאים)?
 
לכל הרבנים הנכבדים, העי"ו, חנוכה שמח!
ברצוני להעלות לפניכם כמה הערות דנסתפקתי בהם לפו"ר בקריאת דברי מרן הראש"ל - מתוך התדפיס מילקו"י (להלן ילקו"י ללא שום תואר "העתיד לצאת לאור" וכיו"ב)- אולי כבר התייחסו לכך, ואם יוכלו להפנות תע"ב.

א- בילקו"י הביא מהחזו"ע ברכות (עמ' רפט) לגבי ברכת הקבוקים שמברכים עליהם מזונות. ע"כ. וצ"ב דהא לפי היסוד דכל דהוי תשמיש לדבר המרוקח מברכים כדבר המרוקח אמאי לא מברכים בפה"א, על הבוטנים. ואה"נ כך למד מזה לגבי שניצל, הגר"ד יוסף בהלכה ברורה. וכך כתב שם (ח"י עמ' 376, לאחר שהאריך אמאי בעי' לברך על שניצל מזונות) "ובודאי שיש לברך עליהם מזונות, והצעתי כל הדברים הנ"ל בפני אאמו"ר מרן הראש"ל שליט"א והסכים אותי בזה להלכה ולמעשה, ושדין זה דומה ממש למה שכתב בחזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד רפט לענין ברכת בוטנים המצופים בקמח". ע"כ.
ובילקו"י לא חילק בין הנידונים.

ב- מה שהביא מרן הראש"ל את ביאור דברי האחרונים בדברי הכסף משנה, וכ' שהיוצא מדבריהם שעל שניצל מברכים מזנות, ולא כ' מדוע יש לדחות דבריהם בהבנת הכס"מ וממילא בב"י.
וגם מה שהביא אח"ז מהכס"מ בתחילת דבריו דכל מידי דעביד לטעמא לא בטיל, א"כ יש לברך מזונות.
נמצא שבא מרן הראש"ל להביא ראייה לסוברים שיש לברך שהכל, ואזיל בתר איפכא שהרי מדבריהם משמע שיש לברך מזונות, וצ"ב.

וע"ע בשות מחקרי ארץ (הכהן, המובא בדברי מרן הראש"ל) דישנם שם עוד טעמים רבים מדוע יש לברך על שניצל מזונות.

אשמח אם יענו לי על הנ"ל, להבנת דברי מרן הראש"ל,
חנוכה שמח וכט"ס!
 
שלום וברכה,
א. הרב הביא את הראיה מהקבוקים להוכיח שברכת השניצל מזונות, לפני שהביא לאידך גיסא סברת מרן הב"י,אבל אחרי שהביא את סברת מרן י"ל דאה"נ בקבוקים ששכבת הדגן מועטת (סבבה) שזה מוכיח שבאה חשרת בזה מברכים האדמה וכמדוייק מהחזו"ע, וכ"ה להדיא במעין אומר.
ב. הרב כבר כתב בסוף תשובתו "ואין מי שישיב על הב"י", והיינו הדחיה לדבריהם מאחר שכל מעיין ישר בב"י יודה שאם הדגן טפל אז אפילו שבא לתת טעם אין לברך עליו, וכל הפרושים האחרים אינם מוכרחים, זו כוונת הרב, ואף שסתם ולא פירש היאך יש לדחות, מ"מ סמך על המעיין, ואם ירצה לראות איך יש לדחות ע' בקונ' כל שיש בו מין דגן (צירפנו בעבר) רס"י א, מש"כ בזה. ואדרבה בלחם יהודה מבואר איפכא שהבין להדיא במרן כפי דברי הרב מחצה"ש, מג"א, פלא יועץ ועוד, ראה מה שהבאנו מדבריו יעויי"ש.
 
(להלן ילקו"י ללא שום תואר "העתיד לצאת לאור" וכיו"ב)-
???????????
בילקו"י הביא מהחזו"ע ברכות (עמ' רפט) לגבי ברכת הקבוקים שמברכים עליהם מזונות. ע"כ. וצ"ב דהא לפי היסוד דכל דהוי תשמיש לדבר המרוקח מברכים כדבר המרוקח אמאי לא מברכים בפה"א, על הבוטנים
מרן הביא זה לסברתו קמייתא שמברכים על שניצל מזונות.
אולם לאחר היסוד שהביא מדברי הכס"מ איה"נ מברכים על שניצל שהכל, והדברים מדוייקים בחזו"ע שם כפי שכתב בסוגריים שכמות הקמח וכמות הבוטן שווה, וא"כ א"א לומר שהאחד בא לשרת את חבירו, ומטעם זה אזלינן בתר המין דגן לברך מזונות, ועיין היטב בדברי מרן זיעא בדין ברכת הקסיטה. והבן.
גם מה שהביא אח"ז מהכס"מ בתחילת דבריו דכל מידי דעביד לטעמא לא בטיל, א"כ יש לברך מזונות.
נמצא שבא מרן הראש"ל להביא ראייה לסוברים שיש לברך שהכל, ואזיל בתר איפכא שהרי מדבריהם משמע שיש לברך מזונות, וצ"ב.
הערה יפה, וכבר קדמוך.
ואכן זו ט"ס, וצריך להכתב בחלק של הטעמים לברך מזונות.
 
הנני תולעת ולא איש מחזק בזאת את החכם מיארה, ומתפעל ביותר מדבריו המתונים של החכם המופלא וכבוד ה' מלא הגר'ש ללוש, שחבל שאין לי הזכות להכירו מקרוב, וכל דבריו אמת וצדק, ותמיד אפשר להתווכח ולדון בהלכה כל עוד המטרה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ובפרט שהחכם מיארה נועץ עם מי שגדול חמדת לבנו הראשל''צ שליט''א, שאינו ממהר להסכים בהלכה עם כל אחד, ובפרט שעקבתי כאן אחר תשובותיו המנומקות של החכם מיארה ונתפעלתי ממתינותו וישוב דעתו, דילדא אימיה כוותיה תליד, והאמת והשלום אהבו.
 
תראה כאן בעמוד 2 תגובה מס' 32 שצירפו תשובה מהילקו"י החדש שעתיד לצאת שפסק לברך שהכל
לא הכריע לגמרי שברכתו שהכל, אלא כתב רק "נהגו" לברך שהכל. וכתב שהמברך מזונות לא הפסיד. ולדברי מחבר הקונטרס והרב ללוש ודאי שהפסיד שהרי לא בירך ברכה כתיקנה.
ובהערות הביא את ב' הצדדים ולא נראה שיש שם הכרעה ברורה.
ובעיקר מש"כ מרן הראש"ל שליט"א שם בסוף ההערה בזה"ל "ובאמת שאחר ראותי דברי מרן בכס"מ ובב"י הנ"ל, ואין מי שהשיב ע"ז", נראה שהוא מהדו"ק של התשובה או ט"ס, כי איך יתכן שיכתוב שאין מי שהשיב על זה אחר שהוא עצמו כתב לפנ"ז לדחות את הראיה מהכס"מ והב"י הנ"ל בזה"ל "אלא שכבר עמדו בביאור דברי הכס"מ באחרונים, והיוצא מדבריהם שגם להכס"מ מברכים על השניצל בורא מיני מזונות, ומהם הלחם יהודה עייאש, שהרחיב בזה והעלה שיש ד' דרכים לפרש דברי הכס"מ, ודחה ג' דרכים, והשאיר את הביאור הרביעי. וציין אליו הפמ"ג )סי' ר מש"ז ס"ק טז(. ור"מ פיררא בשו"ת פלא יועץ ח"ב )סי' יד במהדו"ק, ובמהדו"ח סי' כד(. וערוה"ש )סי' רד סעי' כג והלא'(. ושו"ת ויען הכהן )סי' יז(, ושו"ת מחקרי ארץ )הכהן, ח"ג סי' ח(. וראה בכס"מ בתחילת דבריו, שכתב שהטעם של הרמב"ם שאם נותן טעם מברך מזונות, הוא משום דכל מידי דעביד לטעמא לא בטיל. ולפ"ד גם אם הקמח בא לשמש את העיקר, סוף סוף עביד לטעמא, ואינו בטל".
ואיך יכתוב שלא השיבו ע"ז?
וגם אם ס"ל שיש מקום להשיב ע"ז איך יחלוק על דבריהם בלי להשיב עליה.
ובפרט שכתב שם "ומה שרצו לפרש שד' הרמב"ם בהלכה ו' מיירי בכל המינים ולא רק בה' מיני דגן, מלבד שהוא צ"ע גדול בלשון הרמב"ם שכתב זאת על ה' המינים, הוא כמעט נגד כל האחרונים הנ"ל, וראה במג"א ס"ס רד, ורבנו חיים בן עטר בס' ראשון לציון )ברכות לז:(."
ורואים שהבין שדעת רוב האחרונים היא שמד' הב"י והכס"מ אין ראיה שברכתו שהכל.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון