פלא על מר!סרטון מרן אמר שהכל, והפטיר "זה להטעים", ונראה שבא לומר לדבק, כי לכל היותר היה צריך לומר "למרות" שבא להטעים.
לא נכון. הוא לא אמר וזה בא להטעים.ששמים הרבה פירורי לחם וזה בא להטעים
נכון לא דקדקתי כדקא יאות.אבל ילמדינו רבינו לאיזה צורך יש להזכיר "ששמים הרבה פירורים מאוד" (שאת זה ודאי מרן זיע"א שמע בהסרטה). אם לא לענין נתינת טעם בשניצל. ובכלל מאתים מנה.הוא לא אמר וזה בא להטעים.
עיין היטב היטב בתשובת הילקו"י החדש, ותראה מה הבין בב"י ובכס"מ. [ואכן סיום דבריו שם שכ' שאין מי שהשיב על הדיוק מהב"י ולכן הכריע לברך שהכל, צ"ע, כי איהו גופיה השיב לעיל באורך. ושמעתי שלכן הורה שוב לא לפרסמה ולא להדפיסה בעלון השיעור השבועי].חבל שהתחי"ם של כבודו לא רואים צורך לעיין בדברי מרן שליט"א
לחיסכון כמו שאמר מרן שליט"א בשיעור. וכמו שכתב הגר"י בר שלום ועוד.לאיזה צורך יש להזכיר "ששמים הרבה פירורים מאוד" (שאת זה ודאי מרן זיע"א שמע בהסרטה). אם לא לענין נתינת טעם בשניצל.
עוד יש להוסיף על דברי כבודו, שהרי הרב בעל ההלכה ברורה לא בא עם טענה חדשה אלא עם הטענה הידועה שכל שהדגן בא ליתן טעם ברכתו במ"מ, והרי זאת הייתה טענת הרב שאלתיאל למרן, ומרן לא ראה בטענה זו שום צד (ואפילו לא ראה עניין לכתוב זאת) ואפי' שבנו הרב משה הסביר לו שכיום זה נותן טעם, בכו"ז אמר לו שכאן זה קשור לדין "עיקר וטפל", וציין לשבט הלוי, ושם מבואר להדיא לחלק בין ציפוי לתערובת. ומדוע שמרן יחזור בו? והרי מיפשט פשיטא האי דינא. (והרי בילקו"י מהדו"ק שיש שרצו לחלק בין ציפוי עב לדק, ומרן דעתו הייתה שאין לחלק. והרי טעם המחלקים מבואר היטב בדבריהם שזה הגר"מ לוי משום שאם הציפוי עב הוא בא ליתן טעם, ומרן לא ס"ל הכי. וכן הרי הבין בדבריו מרן בעל הילקו"י כמו שהעידו בשיעור השבועי, וז"ב)לגבי כל הטענות הנאמרות לעיל (מקוצר הזמן אגיב בקצרה)
א. הוא כן אמר בסוף ההסרטה שזה להטעים והעיקר הדג.
ב.לשון להטעים שהתכוון מרן, זה לשון הפוס' כגון ר"א בן ר"ח בספר הפרדס, פתח הדביר וכך גם הבין מרן שליט"א ואמר בשיעור.
ג.לגבי הטענה שמרן חזר בו מדברי הר' שאלתיאל, לא כן הרי גם מרן שליט"א אמר לכותב השיעור (כך מופיע בהערה) שהוא רוצה לישב את דברי מרן זיע"א ולא ציין את דברי בעל הל"ב.
מי שרוצה לקצר ולהבין יראה את תשובתו של מרן שליט"א בילקו"י שעליה אין עוררין...
חזר בו.ומדוע שמרן יחזור בו?
בילקו"י החדש שהביאו, מרן הראשל"צ שליט"א כותב:
על "שניצל" נהגו הכל לברך עליו שהכל, ובזה אין חילוק בזה בין שניצל הנעשה בבית, לבין שניצל הנעשה באולמות ובתי מלון. והמברך על השניצל בורא מיני מזונות לא הפסיד. וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו ודאי מזונות, ויפטור את השניצל.
אודה ו(ולא) אבוש כי עדיין לא עלה בידי לעיין במקורות הנזכרים שם, אולם מלשון ההלכה עצמה, משמע שיברך על דבר אחר מזונות ויפטור את השניצל. ולא נהיר לי, והרי ס"ל שנהגו לברך עליו שהכל, וא"כ מידי ספק עדיין לא יצא, דאם ברכתו היא שהכל הרי שצריך לברך גם על דבר שברכתו שהכל ולכוון לפטור, ואם בירך רק מזונות הרי שלא פטר דבר שברכתו שהכל, אלא רק שאם בירך עליו מזונות יצא.
ולא ירדתי לסוף דעתו, האם נתכוון שיברך גם מזונות על דבר אחד וגם שהכל על דבר אחר ויפטור את השניצל, או שדי לו שיברך מזונות ויפטור את השניצל אע"פ שברכתו שהכל. (וצ"ב הטעם לזה).
מצורף מכתבו של הרב יעקב ששון שליט"א שהעיד לנו ככל הנ"ללכל מאן דבעי!
בשב"ק (וישב) שאלתי את הגאון רבי גד יזדי שליט"א (הידוע כמקורב מאוד למרן זיע"א, ושמרן סמך אותו על מלאכת הגהת ספריו ועוד), מהי דעת מרן זיע"א בענין ברכת השניצל.
והגאון הנ"ל ענה לי בפשיטות שדעת מרן זיע"א לברך על השניצל שהכל. ושזוכר שהרב יעקב ששון (נכדו) שאל את מרן בענין זה, וכך מרן ענה לו בפשיטות, ושאלתיו מה עם הכלל של כל שיש בו וכו', וענה לי שדעת מרן זיע"א (כפי שאמר לנכדו) שכלל זה נאמר בתערובת ולא בציפוי שבזה אזלינן כמו כל עיקר וטפל, וכיון שכאן ודאי השניצל עיקר לכן ברכתו שהכל. עכת"ד ששמע שמרן זיעא אמר לנכדו הנ"ל.
מעתה מה שדחה הרב לשמור ולעשות בדקדוקים שונים וכתב שמרן אמר בטעות להטעים במקום לדבק. נראה שאי"ז נכון. ודו"ק.
אל תיתפס לזה. כך שיערתי ע"פ מה שכתב הילקוט יוסף ברכות להדיא בשם מרן, שכל הטעם לברך שהכל כי הפירורים באים לדבק בלבד. וכנ"ל. אבל אה"נ לאו דוקא, ולכן סיימתי שעכ"פ אין להוכיח מהסרטון כלום. וגם הרב ששון שכ' שכל שבא לשמש את העיקר אף שבא לטעם מברך שהכל, לא כתב כן בשם מרן כלל.מעתה מה שדחה הרב לשמור ולעשות בדקדוקים שונים וכתב שמרן אמר בטעות להטעים במקום לדבק. נראה שאי"ז נכון. ודו"ק.
במחכ"ת בסרטון הדבר מוכח שס"ל לברך שהכל מטעם הכס"מ, ושוברי בצידי, שהרי אמרו למרן ששמים הרבה פירורי לחם, ומרן אמר בסוף דבריו - זה בא להטעים, והשתא בשלמא אם נאמר שבא להטעים כוונתו "לשרת", וכוונתו למ"ש מרן בכספו ובביתו א"כ א"ש. אולם אם נאמר שרצה לומר "לדבק" כמו שכת"ר העלה - צד, קצת דחוק שהרי הדגישו למרן ששמים הרבה פירורי לחם, ובשביל לדבק לא צריך הרבה פירורים, כנודע. וגם מה שכת"ר דחה באחת התגובות ששמים בשביל לחסוך, הנה גם אם זה נכון, מ"מ לא שייך לפרש כן בהסרטה, שהרי לפי דבריך מרן רצה לומר להדביק. אלא"כ כת"ר יאמר שמרן רצה לומר לחסוך...אל תיתפס לזה. כך שיערתי ע"פ מה שכתב הילקוט יוסף ברכות להדיא בשם מרן, שכל הטעם לברך שהכל כי הפירורים באים לדבק בלבד. וכנ"ל. אבל אה"נ לאו דוקא, ולכן סיימתי שעכ"פ אין להוכיח מהסרטון כלום. וגם הרב ששון שכ' שכל שבא לשמש את העיקר אף שבא לטעם מברך שהכל, לא כתב כן בשם מרן כלל.
אמת ונכון הדבר שיש מה לפלפל בנדון זה ולא באתי להכריע, רק באתי להבהיר ענין ההסרטה שהוא מוכח כמשנ"ז לעיל, ועל זה כת"ר לא דחה מאום.יש לי מה להשיב, ועל רוב טענותיך כאן כבר השבתי לעיל.
