• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ברכת השניצל שהכל ללא ספק

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
לטובת המעיינים אני מצרף שוב את דברי הרב שאלתיאל עמר שהעיד בצורה ברורה שדעת מרן לברך על שניצל שהכל מוקלדים
 

קבצים מצורפים

  • הרב שאלתיאל עמר - דעת מרן שניצל שהכל מוקלד.pdf
    31.4 KB · צפיות: 10
בקיצור למסקנא מברכים על כל השניצלים שהכל וזהו
חן חן להחכם השלם מייארה שבאמת תענוג לקרוא את דבריו, וישמע ראובן ויצילהו מידם
 
אגב, זכורני שגם בשות נזר הכהן להגאון הגדול רבי זמיר כהן שליט"א יו"ר הידברות וראש ישיבת אבני נזר, שיצא לאור לפני כ 10 חודשים , ושם בחלק ג סימן ה, העלה ג"כ שברכת השניצל שהכל, וגם שם כבר חילק בין תערובת לציפוי. ע"ש. ומשם באר"ה.
 
אגב, זכורני שגם בשות נזר הכהן להגאון הגדול רבי זמיר כהן שליט"א יו"ר הידברות וראש ישיבת אבני נזר, שיצא לאור לפני כ 10 חודשים , ושם בחלק ג סימן ה, העלה ג"כ שברכת השניצל שהכל, וגם שם כבר חילק בין תערובת לציפוי. ע"ש. ומשם באר"ה.
אכן,
 
אגב אתמול שלחתי את הדברים לגאון הרב יצחק לוי לשמוע את דעתו והשיב לי בהאי לישנא: יש סרטון שמרן אומר כן להדיא לברך שהכל, וגם אני הקטן כתבתי תשובה לברך שהכל, וכך אמרתי למרן שליט"א, וכך אמרתי בשיעורים, רק אני היתה דעתי לסיכום שעדיף להפריד, עכ"ל.
 
יישר כח
אבל אין בכל זה להכחיש את תשובתו של מרן שליט"א שצירפתי מתוך ספרו החדש, שנתן משקל חשוב גם לסוברים שברכתו מזונות, וכמו שסיים שטוב לברך על מאכל אחר מזונות וכו'.
 
נערך לאחרונה:
כמובן, ואי"ז אלא כיהודה ועוד לקרא, ואכן במה שצירף כת"ר ממרן מבואר להדיא שלדברי הב"י העיקר לדינא (אף שיש פנים לאומרים אחרת) הוא שהכל, ויישר כוחו שמזכה אותנו פעם אחר פעם בדבריו המחכימים.
 
אגב אתמול שלחתי את הדברים לגאון הרב יצחק לוי לשמוע את דעתו והשיב לי בהאי לישנא: יש סרטון שמרן אומר כן להדיא לברך שהכל, וגם אני הקטן כתבתי תשובה לברך שהכל, וכך אמרתי למרן שליט"א, וכך אמרתי בשיעורים, רק אני היתה דעתי לסיכום שעדיף להפריד, עכ"ל.

ישנה בעיה, שאם נפסק להלכה על דבר מסויים שיש בו עיקר וטפל והדין הוא שמברך על העיקר ופוטר את הטפילה, אז אם הוא מפריד בין העיקר לטפל ומברך על כל אחד בפני עצמו הרי הוא גורם לברכה שאינה צריכה ואין הדבר מותר. ורק במקום ספק אנו אומרים שעדיף לעשות כן, אולם בטפל שהוא מצופה בעיקר, כגון קבוקים אין הדין הוא שייה רשאי להפריד ביניהם ולגרום לברכה שאינה צריכה.
וגם מה שהובא שכתב מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י החדש, הרי הוא כתב שיברך על דבר אחר ויכוון לפטור, ולא שיפריד ביניהם!
 
הרי מרן אמר שחור ע"ג לבן שאפילו מי שמברך מזונות יש להעיר לו בעדינות לשנות מנהגו לברך שהכל כמבואר בב"י" וכו'
מעניין שבעלון "השיעור השבועי" השמיטו את סוף דבריו של מרן שליט"א שאמר שצריך להעיר לו בעדינות ורק כתבו "לא צריך לצעוק עליו"...
 
ישנה בעיה, שאם נפסק להלכה על דבר מסויים שיש בו עיקר וטפל והדין הוא שמברך על העיקר ופוטר את הטפילה, אז אם הוא מפריד בין העיקר לטפל ומברך על כל אחד בפני עצמו הרי הוא גורם לברכה שאינה צריכה ואין הדבר מותר. ורק במקום ספק אנו אומרים שעדיף לעשות כן, אולם בטפל שהוא מצופה בעיקר, כגון קבוקים אין הדין הוא שייה רשאי להפריד ביניהם ולגרום לברכה שאינה צריכה.
וגם מה שהובא שכתב מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י החדש, הרי הוא כתב שיברך על דבר אחר ויכוון לפטור, ולא שיפריד ביניהם!
צ"ל שס"ל להרה"ג יצחק לוי שליט"א שה"ה כאן הוא ספק מחמת שיש בזה כמה דעות באחרונים כמו אור לציון והלכה ברורה, אולם אכן צודק כת"ר שמאחר ובדברי הב"י מבואר לא כן וכ"ה הפשטות בראשונים א"כ לפום דינא עדיף לא לעשות כן. ואכן אני באמצע מו"מ עם הגאון הנ"ל בב"י ובעז"ה נגיע למסקנא.
 
מעניין שבעלון "השיעור השבועי" השמיטו את סוף דבריו של מרן שליט"א שאמר שצריך להעיר לו בעדינות ורק כתבו "לא צריך לצעוק עליו"...
השמיטו כן לפי מה שרצו להוסיף והבינו שדברי מרן שליט"א סותרים את דבריהם, ואגב אחר הבירור נודע לי שהגהה זו נכתבה ע"י הרב דביר ולא ע"י הרב יצחק לוי, וגם היא אינה מדוקדקת כלל וכמו שאמר הרב ישראל שליט"א, וכן אמר לי מרן שליט"א שכוונתו ברורה שאכן מי שעושה כשו"ת הראש"ל יש לו סמוכין בהלכה (שלדעתו אכן יש לצדד ולדון בראשונים) אך עכ"פ העיקר שהכל שכן דעת מרן הב"י ודעת מרן זיע"א, ולכן יעורר את המברך מזונות בעדינות שעדיף לברך שהכל וכד' מרן.
 
מחילה מכבוד הרב @ראובן יוסף מיארה, ביררתי העניין, וכל מה שנכתב בעלון נעשה על פי דעתו של מרן שליט"א, והוא מעצמו הורה לכתוב הבהרה שכל מה שאמר בשיעור הוא ליישב את מנהג העולם, ואת שיטתו של אביו מרן רשכבה"ג זלה"ה, וכן ביאר את הנימוק של הדברים שנכתבו בילקו"י ברכות תשנ"א. אבל מי שמברך מזונות על שניצל כמו שנכתב בשו"ת הראשון לציון, יכול להמשיך במנהגו.
ולאחר שנכתבו הדברים ע"י הרב דביר, אישר אותם מילה במילה איך שנכתבו בעלון.
ואגב, אגלה אוזנך שמרן שליט"א עובר כל שבוע על העלון לפני ההדפסה.
לגבי מה שנטען שהושמט בכוונת מכוון לסלף הדברים, ביררתי העניין אצל כותב העלון, ואמר לי שכל שבוע לא כותבים מילה במילה את דבריו של מרן שליט"א, כידוע לכל מתבונן מידי שבוע בשבוע, ומכיון שהדבר היה נראה ככפילות, לא כתב את הדברים.
וחבל שמוציאים לעז על מלאכת הקודש שאינה מדוקדקת, ח"ו.
 
נערך לאחרונה:
אנחנו כתבנו כן א. עפ"ד הרב ישראל שכתב ביום שישי בהאי לישנא: שאגב מרן שליט"א אמר לי על הגהה זו שאינה מדוייקת כ"כ, ע"כ.
ב. לפי מה שאמר מרן בשיעורו שחור ע"ג לבן (וא"א להכחיש את זה) שמי שרואה את חברו מברך מזונות יאמר לו בעדינות שמהב"י מבואר לא כן!!!
ג. משום שבעלון שהם ציטטו את הרב לגבי השניצל הם ציטטו מילה במילה, ללא דילוג או שינוי מועט, ורק בזה שכחו, אתמהה. וביחוד שבשעה שהם הגיעו למילים אלו עשו ג' נקודות ...,
אה"נ אם ביררו עם מרן ואמר שהגהה מדיוקת, אה"נ יתכן שחזר בו מהניסוח בשיעור וכדו', או שראה לנכון להבהיר את הדברים.
ומ"מ השאלה ששאל הרב מדוע השמיטו במקומה עומדת, אא"כ הוא ע"פ הוראה ממרן שליט"א, ולהבא נראה שאכן כבוד ה' הסתר דבר.
 
בא השלישי ויכריע ביניהם, והוא התשובה של הילקוט יוסף החדש שהעלו כאן
 
אם אפשר לעות קצת סדר בענין אני רואה שיש כמה דעות בענין הערה בעלון
א. אני מבין שהרב מיארה לא התכוון לומר בפרהסיא שעורכי העלון עושים העולה על רוחם אלא הדברים כמו שמרן לא כתב את הליכו"ע למעלה וכו'...
ב. יש את התשובה בילקוט יוסף שעליה אין מה לדון הרי כתב במפורש שצריך לברך שהכל ומי שמברך מזונות עדיף שיפטור ע"י משהו אחר.
ג.הרב אמר בשיעור ונגמר כבר לא צריך הערה, נקודה.
 
לגבי עבודתו של הרב דביר פרץ שליט"א, אין ספק שחל עלינו חיוב גמור להודות לו שעושה עבודת הקודש בצורה הטובה ביותר, ובמסירות והשקעה רבת'י מידי שבוע בשבוע.
ולגבי דעת מרן שליט"א - הנה אם אנו רוצים לברר מה דעתו, הכי חכם והכי נכון לראות ולעיין מה שכתב איהו גופיה בתשובה בילקו"י שהעלנו כאן בס"ד. וזה ודאי עדיף מלסמוך על דברים שהובאו בשמו בעלון. וז"פ וברור. וד"ב.
והאמת והשלום אהבו.
 
נערך לאחרונה:
לגבי הערה בעלון, כדי לדון לכף זכות חייבים לומר שיש שם משהו לא מובן או ט"ס
מי שמכיר את מרן שליט"א יודע שבנפשו לא לחלוק על מרן זיע"א ואיך יעשה אשר דיבר בשיעור רק ליישב את מרן והוא לא סובר כמוהו, הרי זה לא מתאים לאופיו, ועוד שדבריו של מרן זיע"א נשמעו בהסרטה ובמכתבו של הר' שאלתיאל מצורף לעיל וכן בקונ' כל שיש בו, אז לא נראה לי שמרן הראש"ל יסבור אחרת ובטח לא יאמר כך ברבים.
 
מי שמכיר את מרן שליט"א יודע שבנפשו לא לחלוק על מרן זיע"א
שום דבר לא נגד מרן זצוק"ל
בילקוט יוסף הישן מרן פסק שהכל, ומפורש נימק כיון שהפירורים לדבק בלבד, ומשמע שאם לטעם מזונות.
בסרטון מרן אמר שהכל, והפטיר "זה להטעים", ונראה שבא לומר לדבק, כי לכל היותר היה צריך לומר "למרות" שבא להטעים. תתבוננו היטב. על כל פנים לא ברור למה התכוון שם, ונראה שאין ללמוד משם הלכה לעניין פירורים שבאו לטעם.
הרב שאלתיאל העיד שמרן אמר שהכל בשלב עריכת החזו"ע, והגאון הרב דוד בהלכה ברורה העיד מפורש שמרן אמר שאם הפירורים לטעם יברך במ"מ, וזה היה אחר צאת החזו"ע לאור כמבואר שם, והראה למרן הנימוקים לברך במ"מ והסכים עמו. ומשנה אחרונה עיקר.
גא"מ להודות מקרב לב לרבנים מוציאי העלון היקר "השיעור השבועי" על מלאכת מחשבת ומסירותם למען עם ישראל!!!
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון