• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

ברכת השניצל שהכל ללא ספק

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
אנחנו כל שבוע שולחים מהבית הוראה של הרה"ג שמעון ללוש מייל עם התוכנית אור השבת ועוד דברים מיוחדים ממרן הראש"ל ועוד
והשבוע בעיקר תהיה התמקדות בדין ברכת השניצל עם דברים מענינים
הרוצה להצטרף ולקבל ישלח מייל a033036150@gmail.com
יגדיל תורה ויאדיר
 
בדיוק אותו דין, וכמו שהביא מרן הראשל"צ את דברי הבית יוסף שהוא משמש את העיקר ואינו תערובת. ולכן מברך על העיקר (הגלידה) ופוטר את הטפל שבא לשמשו (שזה הגביע). וכמו שכתב מרן זצ"ל להדיא בחזו"ע ברכות.
[והוסיף שם עוד, שאפילו אם נשאר לו אח"כ קצת מהגביע ואוכלו לבד, אין צריך לברך עליו! שגם אז הוא טפל לגלידה]
בפשטות היה נראה שכבודו צודק, אולם לקושטא דמילתא בגביע גלידה וכן בקרמבו י"ל סברא אחרת שהרי עיקר הדגן בא להחזיק ולא לתת טעם, אלא שהוא חשוב ונותן טעם (בגביע ממותק) ובזה שייכא סברת המאירי שרק היכא שהוא טפל מצד האכילה הוא נקרא טפל משא"כ מצד האחיזה, וכדין רקיקים המבואר בשו"ע שמבואר בפוסקים שאם הם טעימים יש לברך עליהם, וכ"פ מרן זיע"א לגבי הקסטה עפי"ד המאירי יעויי"ש, ומ"ש לגבי גביע גלידה הוא משום שבזמנם (וה"ה בזמננו בגביעים הפשוטים) אין טעם ובאו רק להחזיק ודמי לדובשנין ע"ש בהע'. ומרן שליט"א אמרי לי שכן העלה בילקו"י הנד"מ, וכ"ה בהלכה ברורה, ובברכה נאמנה ועוד. ואולם בעוגת גבינה אכן נראה לחלק בין אם הציפוי דק לעבה שהוא מצד עצמו שבזה יותר נראה שבא לשרת. וע' בחוברת שצירפנו לפורום שם מבואר בהרחבה כל פרטי הדינים בזה.
 
במחילה, נראה שהנושא עדיין לא הוברר כ"כ,
כי הגאון הרב יצחק לוי טוען, שמרן שליט"א לא אמר כן אלא כדי ליישב המנהג שמברכים שהכל, אולם לענין דינא הורה לו [גם אחר השיעור האחרון] שמי שבירך מזונות כמו שנתבאר בשות הראשון לציון, יכול להמשיך במנהגו.
מצורף
 

קבצים מצורפים

  • שניצל ברכתו.PNG
    שניצל ברכתו.PNG
    517.8 KB · צפיות: 45
אחה"מ שפתי מרן שליט"א ברור מללו שאפילו מי שמברך מזונות יש להעיר לו בעדינות לשנות מנהגו לברך שהכל כמבואר בב"י"
וכן הרי דעתו הברורה של מרן זיע"א כמו שראה כ"א בוידאו, וכן שחור ע"ג לבן במכתב הרב שאלתיאל
וכבר אמר לי מרן שליט"א שאה"נ מי שמברך מזונות יצא דסו"ס על הכל אם אמר מזונות יצא. ואה"נ גם יש לצרף את האומרים שכל שיש בו הוא תמיד אף בטפל (למרות שבמקורות לא רואים דעה כזו). אך פשוט שבהוראה שמסר מרן שליט"א לכלל ישראל דבריו ברורים. ובלנ"ד אם ייצא לי להיות אמל מרן אשאל אותו בזה. אך לדינא דבריו ברורים.
 
אחה"מ ודאי שדברי מרן ברור מללו, אמנם הגאון הרב יצחק לוי ביאר אחרת ממה שהיה נראה בשיעור, ואע"פ שכן דעת מרן אביו זיע"א, הוא טוען שמרן שליטא אמר לו שבא ליישב מנהג העולם ודעת אביו, אבל איהו קאי ואזיל כמו שנתבאר בשות הראש"ל שהנוהג לברך מזנות יכול להמשיך לברך מזונות, ולא כתב שיעיר לו שמכאן ולהבא יברך שהכל, אלא שיכול להמשיך. וכמ"ש בשיעור השבועי המצורף.
נ.ב. על מרן שליט"א אין לי שום קושיא וכמו שביאר בטו"ט הגאון הרב יצחק לוי, ולפ"ז אין סתירה בין הדברים.
אמנם לבוא ולטעון שכן היא דעתו דעת עליון של מרן שליט"א בצורה ברורה, וכמו שכתר כתב בכותרת של האשכול "ברכת השניצל שהכל ללא ספק", בזה באתי לעורר שמדברי הגהת הגר"י לוי אי"ז נראה שברור שברכתו שהכל לפי דעת מרן שליט"א.
אין בזה שום סתירה למ"ש כת"ר בטו"ט ודעת בקונטרסו הנפלא - ללא ספק. ולא באתי אלא לעורר בדעת מרן שליט"א גופיה.
עברתי על חלק מהקונטריס וצריך לקנות שביתה בשביל לעבור על כולו, ובעזה"י נעיין בזה שוב. ועכ"פ יישר כח לכת"ר, ויגדיל תרה ויאדיר.
 
לא הבנתי הרי מרן אמר שחור ע"ג לבן שאפילו מי שמברך מזונות יש להעיר לו בעדינות לשנות מנהגו לברך שהכל כמבואר בב"י" ומה יש בזה לפרש
וגם לי אמר כמה פעמים כמו באסרו חג סוכות וכן לפני שבועיים ישב עימי על הב"י ואמר לי באי לישנא: אני לא מבין את פלוני שטוען לומר מזונות. וכאן אני שואל וכי יש דברים ברורים מזה? וכן וכי יחלוק על מרן זיע"א? אלא ברור שמה שאמר הוא אדרבא ליישב שאין כאן ברכה לבטלה לאידך גיסא. ודע ג"כ שהרה"כ בעלון השבועי הרב דביר כתב מאמר בקובץ ב"י לברך מזונות, ואתה דע לך.
 
כת"ר צודק בכל מה שאומר, אמנם אני לא בדיתי דברים אלו מלבי, רק הבאתי מה שכתוב בשיעור השבועי, אם כת"ר אומר שלאו מר חתים עליה, ואין לסמוך על הערה זו, זוהי זכותו. אבל כך כתוב שם, עכ"פ.
אם איזה מאן דהו היה אומר כן בשם מרן שליט"א ודאי שלא הייתי מתייחס לזה כי הדברים נאמרו בצורה ברורה בשיעור, וכמו שכת"ר ציין לנכון, אולם מיכיון שידוע שהגר,י לוי הוא יד ימינו של מרן שליט"א, א"כ בעיני יש חשיבות גדולה להערה זו.
אני מכיר את העניינים, ולא מדבר סתם.
 
במחילה, נראה שהנושא עדיין לא הוברר כ"כ,
כי הגאון הרב יצחק לוי טוען, שמרן שליט"א לא אמר כן אלא כדי ליישב המנהג שמברכים שהכל, אולם לענין דינא הורה לו [גם אחר השיעור האחרון] שמי שבירך מזונות כמו שנתבאר בשות הראשון לציון, יכול להמשיך במנהגו.
מצורף
הוגד לי מפי מקור נאמן ששבוע הבא בע''ה יצורף לעלון תשובה ממרן שליט''א בענין ברכת השניצל ואז נדע מה דעתו האמיתית
 
במחילה מכבוד הרבנים אני שוב מחזיר את הנושא לגבי הטבעול
קשה מאוד לקבל שכל מטרת החברה שהם מוסיפים ציפוי לטבעול הוא בשביל להחזיק את הסויה. הרי בלי הציפוי לא נראה שיש מישהו שיהיה מוכן לאכול את זה, כל צורת הטבעול היא משום הציפוי והוא עיקר חשוב מאוד בטעם ובמראה וגם משביע
 
במחילה מכבוד הרבנים אני שוב מחזיר את הנושא לגבי הטבעול
קשה מאוד לקבל שכל מטרת החברה שהם מוסיפים ציפוי לטבעול הוא בשביל להחזיק את הסויה. הרי בלי הציפוי לא נראה שיש מישהו שיהיה מוכן לאכול את זה, כל צורת הטבעול היא משום הציפוי והוא עיקר חשוב מאוד בטעם ובמראה וגם משביע
כדאי לך להעלות את הנושא הזה בשאל את הרב, עבור הרב שלמה דנינו.
הוא עשה על זה מחקר במפעלים וכו'.
 
לכבוד כל הרבנים הגאונים שליט"א
מצו"ב בפרסום ראשון דעת מרן ג"ע רבינו יצחק יוסף שליט"א בענין ברכת השניצל. [והוא תדפיס מתוך תשובה שנכתבה בספר ילקוט יוסף על ברכות העתיד לראות אור בחודשים הקרובים בעזה"י]. והנני לפרסמה כאן אחר שמרן שליט"א נתן לי אות הסכמה לפרסמה לציבור האברכים שליט"א.
 

קבצים מצורפים

  • שניצל.pdf
    176.5 KB · צפיות: 75
במחילה מכבוד הרבנים אני שוב מחזיר את הנושא לגבי הטבעול
קשה מאוד לקבל שכל מטרת החברה שהם מוסיפים ציפוי לטבעול הוא בשביל להחזיק את הסויה. הרי בלי הציפוי לא נראה שיש מישהו שיהיה מוכן לאכול את זה, כל צורת הטבעול היא משום הציפוי והוא עיקר חשוב מאוד בטעם ובמראה וגם משביע
כבר מילתי אמורה בזה שבעניין שניצל סויה יש ב' נדונים, יש את הציפוי, ויש את התערובת של הדגן בתוך הסויה עצמה.
בעניין הציפוי כבר הכריעו הפוסקים דבל גווני הוא טפל אף שנותן טעם וכדו' מ"מ כ"ה במהותו טפל. כ"ש לפי מ"ש בברכת יוסף אברג'ל שע"פ מה שבירר זה בא לייצב (ומובן היטב בחברת זוגלובק)
ובעניין התערובת בתוך הסויה, כבר ביררנו את העניין היטב, והוגד לנו מפי רב אוסם הרב מנת שבמפעל טבעול (ששייך לאוסם) אכן יש תערובת של קמח בתוך הסויה, אך דא עקא שהיא באה רק לייצב את הסויה. וממפעל זוגלובק נמסר לנו שהם כלל לא שמים קמח בתוך התערובת אלא מייצבים ע"י חומרים אחרים. וממילא פשוט תמיד ברכת השניצל שהכל. וע' בקונטרס שצירפנו עוד מבירור המציאות בזה.
 
אמר לי הגר"ש ללוש שיתכן משום שלמרן שליט"א נראה שאכן יש ראשונים או אחרונים שאפשר למצוא מהם משמעות (אף שאינו מוכרח כלל) שכל שיש בו הוא אף אם הדגן טפל, אלא שלעניין הכרעה מיפשט פשיטא ליה בדבריי מרן הב"י לא כן ולכן הכריע כן לדינא, וביחוד שכן דעת אביו פוסק הדור מרן זיע"א כפי שהורה לו בילקו"י שאין לחלק "ואף אם הציפוי עבה" יברך שהכל. וכן נראה ממה שכתבו בשמו בשיעור השבועי שזהו דעתו.
 
במחכ"ת בדברי מרן שליט"א בתשובה שצירפתי בכתי"ק, מבואר להדיא מה הטעם שיש לברך ג"כ מזונות, ומרן חשש קצת לדיעה זו, כמבואר נמי בהלכה למעלה שסיים "וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו מזונות וכו'". אתה הראת לדעת שאין זה כדברי האומרים שמרן שליטא דעתו לברך מזונות ורק בא ליישב מנהג העולם - כמו שציטט הרב דביר פרץ בעלון השבועי (שאגב מרן שליטא אמר לי על הזהה זו שאינה מדוייקת כ"כ) וכמו"כ אינו כמו שאומר הרב מיארה שמסביר מצד הדין שעל הכל שאמר מזונות יצא, אלא יש כאן ענין הלכתי שיש לו פנים בהלכה לברך מזונות וכמו שיראה המעיין בטו"ט בדברי מרן שליט"א בתשובה הנ"ל, אלא דמ"מ לכתחלה דעתו שיש לברך שהכל, וכמבואר וכמדוייק מלשונו שם, וגם כי כך דעת אביו מרן פוסק הדור זיע"א וכמו שהופץ בהסרטה, גם אמר לי שהסיבה העיקרית שחזר בו מהמבואר בשות הראשון לציון (ששם פסק בפשיטות לברך מזונות) הוא משום שדעת מרן שליטא לברך שהכל, וסיים וכי מרן זיעא לא יודע את הכלל של חמשת מיני דגן וכו', א"ו עיקר טעמו כמו שנתבאר בדברי מרן בכספ'ו ובבית'ו. ע"כ.
 
נערך לאחרונה:
במחכ"ת בדברי מרן שליט"א בתשובה שצירפתי בכתי"ק, מבואר להדיא מה הטעם שיש לברך ג"כ מזונות, ומרן חשש קצת לדיעה זו, כמבואר נמי בהלכה למעלה שסיים "וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו מזונות וכו'". אתה הראת לדעת שאין זה כדברי האומרים שמרן שליטא דעתו לברך מזונות ורק בא ליישב מנהג העולם - כמו שציטט הרב דביר פרץ בבית מרן (שאגב מרן שליטא אמר לי על הזהה זו שאינה מדוייקת כ"כ) וכמו"כ אינו כמו שאומר הרב מיארה שמסביר מצד הדין שעל הכל שאמר מזונות יצא, אלא יש כאן ענין הלכתי שיש לו פנים בהלכה לברך מזונות וכמו שיראה המעיין בטו"ט בדברי מרן שליט"א בתשובה הנ"ל, אלא דמ"מ לכתחלה דעתו שיש לברך שהכל, וכמבואר וכמדוייק מלשונו שם, וגם כי כך דעת אביו מרן פוסק הדור זיע"א וכמו שהופץ בהסרטה, גם אמר לי שהסיבה העיקרית שחזר בו מהמבואר בשות הראשון לציון (ששם פסק בפשיטות לברך מזונות) הוא משום שדעת מרן שליטא לברך שהכל, וסיים וכי מרן זיעא לא יודע את הכלל של חמשת מיני דגן וכו', א"ו עיקר טעמו כמו שנתבאר בדברי מרן בכספ'ו ובבית'ו. ע"כ.
חזק וברוך, כבודו העמיד את הדברים על דיוקם ומתכונתם וזו הייתה כוונתי בתשובה הקודמת מהרב ללוש. אפריון נמטייה, ושבת שלום ומבורך.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון