אציין עוד דבר חשוב באשר נתפרסם בעבר מפי הרה"ג דוד טהרני שעל שניצל סויה לכו"ע יש לברך מזונות, וזה משום שמעורב קמח בתוך התערובת ולא מחמת הציפוי, ובאמת שאחה"מ גם בזה יש לברך שהכל, וכבר כתבנו בזה בתשובה ונצטט את הדברים:
שניצל סויה ותירס – שהכל.
שהנה כפי שביררנו עם רב אוסם הגאון הרב מנת שמפעל "טבעול" עומד בפיקוחו, נודע לנו שהדגן שניתן בשניצל, הן בציפוי והן הקמח שנותנים בתוך הסויה, הוא ניתן מחמת לדבק, היינו לשמור על יציבותו של השניצל, ולא ניתן לתת טעם, או להשביע, ולכן ברכתו שהכל וכנפסק בשו"ע (סי' רח). וכ"כ בשו"ת הראש"ל מהדו"ח (ח"א סי' יט) שיש לברך על שניצל טבעול שהכל משום שהקמח הוא בשביל לתת לו מראה ולדבק בעלמא, שעיקר המטרה בקמח הוא למנוע ממנו להתפורר בחימום, וה"ה בשניצל תירס היות ורוב השניצל נעשה מחומרים של סויה והתירס הוא מיעוט, לכן יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו, ע"ש. וכ"כ בספר ברכת יוסף אברג'ל (עמ' 509- 510) ע"פ בירור המציאות שכיום שמים את הדגן להחזיק. ומחברת זוגלובק מסרו לנו שאין כלל תערובת של דגן בתוך הסויה, אלא שבשניצל תירס יש שכבה של קמח חיטה מעל השניצל לפני הציפוי כדי לייצב היטב את התירס.
ואמנם שמענו שהגאון רבי דוד טהרני שליט"א מורה ובא שיש לברך על שניצל טבעול מזונות, משום שכשליש מהתערובת הוא קמח, ונראה ברור שכמות זו לא באה רק בשביל להחזיק ולדבק, אלא גם בשביל להשביע ולתת טעם, ולכן יש לברך ע"ז מזונות (כן מסר לנו ידידנו הר"ר נתנאל קנתן שכך אמר לו הרה"ג הנ"ל).
אולם באמת שאחרי בירור המציאות בזה עם המפעל הוברר לנו שבאמת כל סיבת נתינת הדגן הוא רק כדי להחזיק ולייצב את הסויה, שהיא בטבע שלה פריכה, ולכן לדינא גם בשניצל טבעול יש לברך שהכל. וכ"ש בשניצל מחברת זוגלובק שמסרו לנו שאצליהם אין כלל תערובת של דגן בתוך הסויה. ורק בשניצל תירס יש שכבה של קמח חיטה מעל השניצל לפני הציפוי כדי לייצב היטב את התירס.
