מה עדיף כבוד שבת או עונג שבת

[יחיאל]

שאלה מאד מעשית
פעמים רבות שכבוד שבת ועונג שבת נוגדים אחד את השני
ואביא לכך מעט דוגמאות
א' לבישת עניבה בשבתות קיץ, רבים לא לובשים בגלל שמרגישים יותר נעים ללא עניבה, ובשבילם יש להם יותר עונג שבת ללא עניבה. אך מאידך זה בא על חשבון כבוד שבת, שיש לכבד את השבת בבגדים נאים, ואף שלובש בגדים מיוחדים לשבת, מ"מ גם עניבה הוא חלק ניכר מבגדים המיוחדים לשבת, בפרט שזה מאד ניכר יותר מכל הבגדים.
ב' נעליים לשבת: ישנם בנ"א שלא לובשים נעליים יפות ומכובדות לשבת, אלא נעליים פשוטות, כי יותר נוח להם בנעליים אלו.
אמנם יש בזה יותר עונג שבת, אבל פחות כבוד השבת.
מה גובר על מה ?
הנה לפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שסובר כי עונג שבת הוא מצוה מהתורה, לכאורה במקרים הנ"ל שהבאנו תהיה ההלכה, שעונג שבת עדיף מכבוד שבת שאינו אפילו מדרבנן.
אשמח לקבל חוות דעתם של הרבנים

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
נראה בכמה מקומות מדברי רבותינו, שדין עונג שבת עצמו הוא למטרת כבוד השבת, וכגון הדלקת הנרות, שמדליקים בשביל שיאכלו בלילה באור ויהיה בזה עונג, והמצוה היא ההדלקה בפועל שמתכונן כבר מערב שבת ע"מ שבלילה יהיה כבר נר דלוק מוכן לאכול לאורו. וכן מצוות ג' סעודות בשבת שיסודם בדין עונג שבת, באים על מנת לכבד את השבת משאר הימים, בזה שבה מקיימים עונג יותר משאר ימים, שבכל הימים אוכלים ב' סעודות (בזמנם) ואילו בשבת ג' סעודות. ובכלל כל יסוד מצוות זכור ושמור את יום השבת לקדשו, עניינו להפריש ולרומם את יום השבת משאר הימים, וזה ע"י שתנהג בו עניינים של כבוד ועונג יותר ממה שאתה נוהג בשאר ימים.
ומעתה, אם נוח לו יותר בהנהגה פשוטה שלא ניכר בה כבוד השבת, נראה שיותר יש להעדיף את ההיכר של כבוד השבת, שהוא גם היסוד לדין עונג שבת, והוא היותר מכבד ומרומם ומקדש את השבת על יתר ימות החול.
הן אמת שאם הדבר המכבד מיסב לו ממש צער ואי נעימות, אינו צריך להצטער ולסבול בשביל כבוד השבת, ואדרבא, בזה שמצטער מוריד מכבודה של השבת בלבו שמרגיש כלפיה חלילה שהיא מסיבה לו צער, וכמו שמבואר בהלכה לענג כל אחד לפי מה שהוא, הילדים בממתקים וכו', על מנת שתהיה השבת מכובדת אצליהם משאר ימים, שבה זוכים לקורת רוח יתירה.
אולם אמת המידה בזה נראה שימדוד לפי דרכו והנהגתו כשהולך לאירוע מכובד, שאם גם באירוע מכובד נמנע מאותו הדבר מחמת הצער המשמעותי שזה מיסב לו, גם בשבת ימנע עצמו ממנו, אבל אם באירוע מכובד אינו מוותר עליו, כגון שאינו הולך לחתונה ללא עניבה, וכדומה, בזה מוכח שאין לו צער משמעותי עם עניבה, רק נוחות בעלמא בלי עניבה, אבל כל אחד מבין שעל מנת להיות מכובד יש לוותר מעט על נוחות ועל הרגשה ביתית ומשוחררת.

בברכה רבה