מי שלומד את תורתו של הגר"א יודע שזו דרכו. המקורות להלכה הרבה פעמים לא המקור שהביאו הב"י וכדו' אלא מקור שהגר"א מצא.איך לשון כזאת מוכיחה? לפעמים אנשים לומדים על הסדר אבל לא זוכרים נקודה מסוימת עד שמסתכלים בפנים
לא מסכים, אבל בסדר....כולם יכולים לשכוח, אפילו הרמב"ם כותב באגרת ששאלו אותו על הלכה מסויימת שכתב ולא זכר את המקור שלה. ויש תשובה של הרמב"ם ששאלו אותו על משהו שכתב, עונה שצריך לתקן את הגירסה, והגר"א בביאורו לשו"ע (או"ח סימן שא?) שלחינם תיקן הרמב"ם את דבריו כי מה שכתב בספרו מתאים לפסיקת הרי"ף וכנראה הרמב"ם באותו רגע לא זכר
חיפשתי בפרוייקט השו''ת כמה ביטויים קשורים ולא מצאתי.לא מסכים, אבל בסדר....
העיקר אשמח שמישהו ימצא לי את המקור
גם אני חיפשתי ולא מצאתי.... אבל בברור אני זוכר, גם החברותא שלי זוכר שלמדנו את זה (כבר עשור...)חיפשתי בפרוייקט השו''ת כמה ביטויים קשורים ולא מצאתי.
ובכלל הגר"א מאוד צמוד לב"י בכל השו"ע כיון שחלק מעיקר עבודתו היא להביא מקורות לדינים שונים ממקורות שהבית יוסף לא הביאם או מקורות שקודמים למקורות שהבית יוסף הביא.