מי שאוכל עוגה אם מברך על שתיה קושיא דחופה

[א.א]

דעת מרן ביבי"א ה יז לברך וטעמו דרק באכילת קבע נפטר המשקה
ודעת האור לציון [ב יב יא] דלא מברך וטעמו כיון דיש מחלוקת מה פת הבאה בכסנין ואנו מספק מברכים מזונות
אך חוששים אולי זה המוציא ולדעה שמברכים המוציא אם אני אוכל כזית א"כ לא מברך על המשקה ויש לחוש לסב"ל
וכמובן כ"ז שאין את שלושת התנאים
וכן דעת הרב יעקב יוסף זצ"ל
ועיין באור ההלכה לנכדו של הגרב"ץ שאם היה צמא קודם ואוכל מעט מזונות לא מברך ע,ש ואכמ"ל
ודעת הלכה ברורה [י תקסה] להקדים שהכל מטעם דסו"ס זה מחלוקת וכנזכר ביבי"א ובצירוף דברי הריטב"א שבמאכל ומשקה אין דין קדימה [והאחרונים לא ראו הריטב"א]

מ"מ אינני מצליח למצוא ישוב על קושית האור לציון
אשמח שיאירו את עיני בתשובה
וע"ע ברכה נאמנה עמוד תסב

 

[תלמיד מר"ן]

דנו בזה כבר כאן

 

[א.א]

דנו בזה כבר כאן

יישר כח
אשמח שתכתוב לי מה התשובה בקיצור

 

[תלמיד מר"ן]

יש כמה תירוצים בקצרה

דדוקא בסעודת קבע של פת שאין המשקים באים אלא לשרות מאכל שבמעיו, אין המים ושאר משקים טעונים ברכה, ומה גם שא"א לאכילה בלא שתיה משא"כ בפהב"כ שאכילתו עראי ואפשר בלא שתייה

ס"ס , ספק ברכתו מזונות וגם אם המוציא יש דעות שגם בפת גמורה צריך לברך על שתייה

מנהג העולם כן לברך כי מאחר ונפסקה ההלכה שרק על פהב"כ כ216 ג' זה שיעור קביעות סעודה

ובאמת בילקו"י ברכות הנד"מ כתב שאם אוכל 162 ג' לא יברך על שתייה


נ.ב מעודי תמהתי לשיטתם מאי שנא מים שלא מברך ואילו פירות אחרים כן מברך לכאורה ה"ה שלא יברך על שום דבר כי זה ספק פת וצ"ב.
אולי כבודו יתרץ זאת.

 

[אור ישראל]

נ.ב מעודי תמהתי לשיטתם מאי שנא מים שלא מברך ואילו פירות אחרים כן מברך לכאורה ה"ה שלא יברך על שום דבר כי זה ספק פת וצ"ב.
אולי כבודו יתרץ זאת.

כנראה כוונתך לברכה אחרונה על פירות, כי בברכה ראשונה על פירות חייבים גם שאוכל פת

 

[א.א]

יש כמה תירוצים בקצרה

דדוקא בסעודת קבע של פת שאין המשקים באים אלא לשרות מאכל שבמעיו, אין המים ושאר משקים טעונים ברכה, ומה גם שא"א לאכילה בלא שתיה משא"כ בפהב"כ שאכילתו עראי ואפשר בלא שתייה

ס"ס , ספק ברכתו מזונות וגם אם המוציא יש דעות שגם בפת גמורה צריך לברך על שתייה

מנהג העולם כן לברך כי מאחר ונפסקה ההלכה שרק על פהב"כ כ216 ג' זה שיעור קביעות סעודה

ובאמת בילקו"י ברכות הנד"מ כתב שאם אוכל 162 ג' לא יברך על שתייה


נ.ב מעודי תמהתי לשיטתם מאי שנא מים שלא מברך ואילו פירות אחרים כן מברך לכאורה ה"ה שלא יברך על שום דבר כי זה ספק פת וצ"ב.
אולי כבודו יתרץ זאת

לא הבנתי איך זה עונה
הרי למ"ד שפת הבאה בכסנין היינו נכסס
אם אוכל בצק עם מילוי כזית מברך המוציא וברכת המזון ולא יברך על משקה

 

[תלמיד מר"ן]

כנראה כוונתך לברכה אחרונה על פירות

אכן.

ברם יש מאכלים שמלפתים עם פהב"כ כדוגמת ביצים ירקות וכדו' וצ"ב לגבי ברכה ראשונה

 

[ע"ה ס"ט]

לא הבנתי איך זה עונה
הרי למ"ד שפת הבאה בכסנין היינו נכסס
אם אוכל בצק עם מילוי כזית מברך המוציא וברכת המזון ולא יברך על משקה

על איזה תירוץ אתה מקשה?

 

[א.א]

על איזה תירוץ אתה מקשה?

לענ"ד שום תירוץ לא תירץ
דהא
למ"ד שפת הבאה בכסנין היינו נכסס
אם אוכל בצק עם מילוי כזית מברך המוציא וברכת המזון [[דהא לדעתו זה ברכת המוציא]
ולא יברך על משקה
וכאן שאוכל עוגה לא יברך על המשקה

 

[ע"ה ס"ט]

לענ"ד שום תירוץ לא תירץ
דהא
למ"ד שפת הבאה בכסנין היינו נכסס
אם אוכל בצק עם מילוי כזית מברך המוציא וברכת המזון [[דהא לדעתו זה ברכת המוציא]
ולא יברך על משקה
וכאן שאוכל עוגה לא יברך על המשקה

מה עם התירוץ כך המנהג ובמקום מנהג לא אמרי' סב"ל? (וי"ל שהמנהג מבוסס על שיטת המאמ"ר שהדעות אינם חלוקות).

 

[א.א]

מה עם התירוץ כך המנהג ובמקום מנהג לא אמרי' סב"ל? (וי"ל שהמנהג מבוסס על שיטת המאמ"ר שהדעות אינם חלוקות).

אמת
אך עכ"פ נברך שהכל בתחילה לצאת ידי לכו"ע

 

[ינון חורי]

גם משמעות מרן סי' רח ס"יג שכתב, אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים. ואי איתא דחיישינן לסב"ל היה למרן לחלק בין פת הבאה בכיסנין לשאר חמשת מיני דגן. וכן לא העיר מזה כלום בב"י. אם כן יש ספק ספיקא הנ"ל ואם אינו בא להשרות את המאכל אז יש ג' ספיקות כאן ובפשטות דעת מרן שאין השהכל נפטר, וכן המנהג. שפיר לעשות כן לכתחילה. ובפרט שיש ענין להקדים מזונות לשהכל. מיהו הרוצה להחמיר. תע"ב. כנלע"ד.