מי שיש לו סיפור על חכם שלום זצ"ל
- Thread starter אליהו חמוי
- תאריך התחלה
- צופים 21
מידי יום שני היו מגיעים שני חיילי מג"ב מהכותל, לקראת סיום שיעור גמרא, להתפלל מנחה בפורת יוסף. מרן היה מקפיד לומר להם ליד כל הבחורים בשיעור תודה שאתם שומרים עלינו, אנחנו אוהבים אתכם.
מרן היה נוהג לתת 100 ש"ח לכל חתן מהישיבה בפורת יוסף, בעת שהיה מביא לו את ההזמנה לחתונה. יום אחד הגיע בחור באמצע שיעור גמרא והביא למרן הזמנה לחתונה, למרן לא היה בכיס 100 שקל. מרן ביקש הלוואה של 100 שקל מאחד הבחורים וכך נתן לבחור שהזמינו לחתונה, זו הייתה הנהגה שלא ויתר עליה.
באחד הימים מרן מסר שיעור בהיכל הישיבה הקדושה. ומרן הגר"ש בעדני שליט"א שהיה מקפיד להגיע למנחה בראש חודש נכנס לשיעור. והרב בעדני נרדם. מה עשה מרן להעירו? התחיל בצחוק לספר בדיחה על תימנים. ואמר כעת מרן הרב בעדני נרדם, בודאי הוא לא שומע שמדברים על תימנים. וכך שכולם צחקו הרב בעדני התעורר... זה היה מאהבת אמת וכבוד גדול שרכש למרן הגר"ש בעדני שליט"א.
יום אחד שאלו אותו האם מותר לעשות לוטו. סיפר להם מרן חכם שלום: "אני הייתי הולך עם הרב בן ציון אבא שאול וממלא לוטו גם אני וגם חכם בן ציון".
לולא ששמעתי לא הייתי מספר. מרן חכם שלום סיפר. שהרב בן איש חי סיפר. שציווה לבנות את ישיבת פורת יוסף העתיקה מיד היות ומצאו מתחת הישיבה את כלי המקדש. וכדי שהארכיאולוגים לא ידרשו להפסיק את בניית הישיבה, ציווה לבנות ולזרז את בנייתה.
מרן סיפר שאביו הגדול המקובל הקדוש חכם אפרים סיפר לו. שהיה אוכל מיוחד ליהודים בעיראק, ושהיו אוכלים אותו היו שבעים. ונס זה היה רק ליהודים, וטעמו היה כטעם המן, וסגולתו היתה כמו המן, שמי שאכל היה שבע ממעט.
היה יהודי שהתגורר ברובע שנפטר, ולא היה מי שיגיד עליו קדיש. הגיע יהודי מסויים והתנדב לומר עליו קדיש. פעם אחת נקלע אותו יהודי לחובות, הגיע אליו האלמנה שכלל לא הכירתו, ואמרה לו: בעלי הגיע אלי בחלום, ואמר לי לתת לך סכום כך וכך, בדיוק כמה שהיה חייב... ומרן היה מספר את הסיפור הזה ואומר: "בסוף, מי עזר למי?? האדם עזר לעצמו, אדם שעושה טובה לחבירו. זה גלגל. והוא הרוויח לעצמו את הכסף".
בזמן הקרונה. סגרו את הישיבה ואף אחד לא יכל להיכנס. למעט בחורי הישיבה בלבד שהיו בתוך הישיבה. יום אחד הגיע יהודי ופרץ את הישיבה. והצליח להכנס מהחלון, הבחורים הוציאו אותו מיד. אך העקשן הפורץ, לא ויתר ופרץ פעם שניה לישיבה ורץ רץ לתוך הישיבה לכיוונו של מרן חכם שלום. כל הבחורים ניסו לתפוס אותו, אבל הוא לא ויתר. מרן שאל מה קרה. למה אתם פוגעים בו. הם סיפרו. שבגלל הקרונה היה נעולה והוא פרץ פעמיים כדי להגיע למרן. מרן אמר להם הניחו לו. ושאלו. מה כבודו רוצה? ענה האיש. אני בדיכאון בגלל הקרונה, אני רוצה ברכה ממרן לא איכפת לי כל הבושות והבזיונות שעשו לי. אבל הברכה של מרן, תרפא אותי מהדיכאון של הקרונה. ומרן בכה ובירכו בחום.
יום אחד מספר דוד נאור, לא הגעתי לשיעור. מרן שלח להתקשר אלי, לברר מדוע דוד לא הגיע. דוד היום היה חסר לכולנו בשיעור. מרן היה מבקש להתקשר לתלמיד שחסר בשיעור. ולא ויתר על אף תלמיד.
לפני 3 שנים עשו מצינג לישיבת פורת יוסף באולמי פבליון, והיה כנס בוגרים, הגיע תלמיד שלמד לפני 15 שנה, ובזמנו בישיבה היה לבחור זקן, וכעת אין לו זקן. מרן זכר. ושאל את בוגר הישיבה שלמד לפני 15 שנה. לאן נעלם לך הזקן? וכמובן בחיוך ובהומור, לא שכח שום תלמיד.
שאלו אותו בחורים צעירים. האם מותר לעשן סיגריות? מרן ענה: "כתוב בתהילים לשלומי נדרי יום יום, סיגריה ביום מותר סיגריה אחת. סיגריה שניה ביום מותר. אבל לא יותר משני סיגריות ביום".
אחד התלמידים שאלו: איך מכשירים מיקרוגל לפסח? מרן ענה - "איני יודע מה זה מיקרוגל, לא חיממנו אף פעם אוכל במיקרוגל".
ניגש אליו תלמיד ושאלו: כבוד הרב, מה עדיף ללמוד תיקון ליל שבועות. או ללמוד גמרא כל הלילה? ענה לו מרן: "קודם תתקן את עצמך ואחר כך תלמד".
מרן היה נוהג לתת 100 ש"ח לכל חתן מהישיבה בפורת יוסף, בעת שהיה מביא לו את ההזמנה לחתונה. יום אחד הגיע בחור באמצע שיעור גמרא והביא למרן הזמנה לחתונה, למרן לא היה בכיס 100 שקל. מרן ביקש הלוואה של 100 שקל מאחד הבחורים וכך נתן לבחור שהזמינו לחתונה, זו הייתה הנהגה שלא ויתר עליה.
באחד הימים מרן מסר שיעור בהיכל הישיבה הקדושה. ומרן הגר"ש בעדני שליט"א שהיה מקפיד להגיע למנחה בראש חודש נכנס לשיעור. והרב בעדני נרדם. מה עשה מרן להעירו? התחיל בצחוק לספר בדיחה על תימנים. ואמר כעת מרן הרב בעדני נרדם, בודאי הוא לא שומע שמדברים על תימנים. וכך שכולם צחקו הרב בעדני התעורר... זה היה מאהבת אמת וכבוד גדול שרכש למרן הגר"ש בעדני שליט"א.
יום אחד שאלו אותו האם מותר לעשות לוטו. סיפר להם מרן חכם שלום: "אני הייתי הולך עם הרב בן ציון אבא שאול וממלא לוטו גם אני וגם חכם בן ציון".
לולא ששמעתי לא הייתי מספר. מרן חכם שלום סיפר. שהרב בן איש חי סיפר. שציווה לבנות את ישיבת פורת יוסף העתיקה מיד היות ומצאו מתחת הישיבה את כלי המקדש. וכדי שהארכיאולוגים לא ידרשו להפסיק את בניית הישיבה, ציווה לבנות ולזרז את בנייתה.
מרן סיפר שאביו הגדול המקובל הקדוש חכם אפרים סיפר לו. שהיה אוכל מיוחד ליהודים בעיראק, ושהיו אוכלים אותו היו שבעים. ונס זה היה רק ליהודים, וטעמו היה כטעם המן, וסגולתו היתה כמו המן, שמי שאכל היה שבע ממעט.
היה יהודי שהתגורר ברובע שנפטר, ולא היה מי שיגיד עליו קדיש. הגיע יהודי מסויים והתנדב לומר עליו קדיש. פעם אחת נקלע אותו יהודי לחובות, הגיע אליו האלמנה שכלל לא הכירתו, ואמרה לו: בעלי הגיע אלי בחלום, ואמר לי לתת לך סכום כך וכך, בדיוק כמה שהיה חייב... ומרן היה מספר את הסיפור הזה ואומר: "בסוף, מי עזר למי?? האדם עזר לעצמו, אדם שעושה טובה לחבירו. זה גלגל. והוא הרוויח לעצמו את הכסף".
בזמן הקרונה. סגרו את הישיבה ואף אחד לא יכל להיכנס. למעט בחורי הישיבה בלבד שהיו בתוך הישיבה. יום אחד הגיע יהודי ופרץ את הישיבה. והצליח להכנס מהחלון, הבחורים הוציאו אותו מיד. אך העקשן הפורץ, לא ויתר ופרץ פעם שניה לישיבה ורץ רץ לתוך הישיבה לכיוונו של מרן חכם שלום. כל הבחורים ניסו לתפוס אותו, אבל הוא לא ויתר. מרן שאל מה קרה. למה אתם פוגעים בו. הם סיפרו. שבגלל הקרונה היה נעולה והוא פרץ פעמיים כדי להגיע למרן. מרן אמר להם הניחו לו. ושאלו. מה כבודו רוצה? ענה האיש. אני בדיכאון בגלל הקרונה, אני רוצה ברכה ממרן לא איכפת לי כל הבושות והבזיונות שעשו לי. אבל הברכה של מרן, תרפא אותי מהדיכאון של הקרונה. ומרן בכה ובירכו בחום.
יום אחד מספר דוד נאור, לא הגעתי לשיעור. מרן שלח להתקשר אלי, לברר מדוע דוד לא הגיע. דוד היום היה חסר לכולנו בשיעור. מרן היה מבקש להתקשר לתלמיד שחסר בשיעור. ולא ויתר על אף תלמיד.
לפני 3 שנים עשו מצינג לישיבת פורת יוסף באולמי פבליון, והיה כנס בוגרים, הגיע תלמיד שלמד לפני 15 שנה, ובזמנו בישיבה היה לבחור זקן, וכעת אין לו זקן. מרן זכר. ושאל את בוגר הישיבה שלמד לפני 15 שנה. לאן נעלם לך הזקן? וכמובן בחיוך ובהומור, לא שכח שום תלמיד.
שאלו אותו בחורים צעירים. האם מותר לעשן סיגריות? מרן ענה: "כתוב בתהילים לשלומי נדרי יום יום, סיגריה ביום מותר סיגריה אחת. סיגריה שניה ביום מותר. אבל לא יותר משני סיגריות ביום".
אחד התלמידים שאלו: איך מכשירים מיקרוגל לפסח? מרן ענה - "איני יודע מה זה מיקרוגל, לא חיממנו אף פעם אוכל במיקרוגל".
ניגש אליו תלמיד ושאלו: כבוד הרב, מה עדיף ללמוד תיקון ליל שבועות. או ללמוד גמרא כל הלילה? ענה לו מרן: "קודם תתקן את עצמך ואחר כך תלמד".
חשוב לי ולכם
New member
מעשה נוסף שראיתי בעיני משהייתי במנטשינג של ישיבת "פורת יוסף" לפני כשלוש שנים (ומסתבר שלרבים כאן שהיו נוכחים שם זוהי רק תזכורת) שם ישבו שני ראשי הישיבה יחדיו, חכם שלום זצ"ל ויבלט"א חכם משה צדקה.
והנה המנחה הכריז (כנראה בכוונה בצורה כזו) "מרן ראש הישיבה מוזמן לישא דברים" ואז, בפשטות עם צהלת פנים פנה מיד לחכם משה בתנועת ראש כאומר לו 'נו, נו, ישא מו"ר מדברותיו...' והנה חכם משה כהרגלו הידוע הסתגר בעצמו, הוריד ראשו וכמובן הפנה את המנחה לעבר חכם שלום.
המנחה פנה לחכם שלום (וכנראה עשה כן בכוונה כדי לספר על הכבוד שנהג חכם משה כלפיו) ובכן ביקשו לעלות ולדבר.
חכם משה קלט מיד על פניו של המנחה שעומד המנחה כעת לעשות מזה רעש שהנה הוא כזה עניו ושפל וכו' ומיד מיהר לעבר הסטנדרט והחל הוא לדבר.
אומנם מיד לאחר דבריו של חכם משה התברר שהמנחה עדיין לא ויתר, הוא פנה אל הסטנדרט ושאל את הציבור הענק "שמתם לב למה שקרה כאן?" וכשהוא אז ממהר לספר כי הנה, לא חדלה תורת הענווה מ"פורת יוסף" וממש כמו שהיה בזמן הקדמון עם חכם יהודה צדקה והגרב"צ אבא שאול שכל אחד היה מצביע לתורמי הישיבה שהגיעו להיכל הישיבה על רעהו באומרו "הוא ראש הישיבה. לא אנכי" כן גם נוכחנו כי קרה כעת עתה והנה כעת יעלה לדבר גם חכם שלום.
חכם שלום החל להשמיע מדברותיו בכבדו את רעהו כשאמר בקול רם ונוקשה "בזכות מי אתם חושבים שנהייתי ראש הישיבה. בזכות אבא שלו. חכם יהודה צדקה ראה אותי לומד בישיבה, אמר לי; תתחיל למסור כאן שיעורים, אח"כ גם בחרו בי בזכות זה להמשיך ולהיות ראש הישיבה."
אחרי זה חכם שלום זצ"ל דיבר בעניין "בור ששתית ממנו מים- אל תזרוק בו אבן" וקישר את זה לעניין הסיוע לישיבת "פורת יוסף" באומרו שגם מי שקיבל "טפו" בראש מרבו ונזרק מהישיבה- עדיין צריך להוקיר טובה לישיבה.
ואגב, בהקשר לכך, אז משום מה, המנחה לפתע קצת ירד בפומבי על יו"ר התנועה באומרו "הננו כעת להזמין לבמה בוגר "פורת יוסף" שמשום מה לא אוהב להזכיר שהוא למד בישיבה והוא יותר אוהב לומר שהוא למד ב"חברון" והוא יהיה הפותח של המנטשינג בשמונה מאות אלף ש"ח".
הרב אריה עלה לבמה כשהוא שואג בקול נמוך ואמר "קודם כל, אני צריך ללמד את המנחה צורת עבודה, ככה לא עושים בפומבי. אבל נו, אמרו שאני אתרום שמונה מאות אלף ש"ח- נו, אז אתרום. אבל האם אני שכחתי שלמדתי ב"פורת יוסף"? שמעתם מה אמר חכם שלום? אם הרב עשה לתלמיד "טפו", אז זה בדיוק מה שהיה, חכם בן ציון אמר לי שמתאים לי יותר ללמוד עם אשכנזים, אז עברתי ל"חברון"..."
והנה המנחה הכריז (כנראה בכוונה בצורה כזו) "מרן ראש הישיבה מוזמן לישא דברים" ואז, בפשטות עם צהלת פנים פנה מיד לחכם משה בתנועת ראש כאומר לו 'נו, נו, ישא מו"ר מדברותיו...' והנה חכם משה כהרגלו הידוע הסתגר בעצמו, הוריד ראשו וכמובן הפנה את המנחה לעבר חכם שלום.
המנחה פנה לחכם שלום (וכנראה עשה כן בכוונה כדי לספר על הכבוד שנהג חכם משה כלפיו) ובכן ביקשו לעלות ולדבר.
חכם משה קלט מיד על פניו של המנחה שעומד המנחה כעת לעשות מזה רעש שהנה הוא כזה עניו ושפל וכו' ומיד מיהר לעבר הסטנדרט והחל הוא לדבר.
אומנם מיד לאחר דבריו של חכם משה התברר שהמנחה עדיין לא ויתר, הוא פנה אל הסטנדרט ושאל את הציבור הענק "שמתם לב למה שקרה כאן?" וכשהוא אז ממהר לספר כי הנה, לא חדלה תורת הענווה מ"פורת יוסף" וממש כמו שהיה בזמן הקדמון עם חכם יהודה צדקה והגרב"צ אבא שאול שכל אחד היה מצביע לתורמי הישיבה שהגיעו להיכל הישיבה על רעהו באומרו "הוא ראש הישיבה. לא אנכי" כן גם נוכחנו כי קרה כעת עתה והנה כעת יעלה לדבר גם חכם שלום.
חכם שלום החל להשמיע מדברותיו בכבדו את רעהו כשאמר בקול רם ונוקשה "בזכות מי אתם חושבים שנהייתי ראש הישיבה. בזכות אבא שלו. חכם יהודה צדקה ראה אותי לומד בישיבה, אמר לי; תתחיל למסור כאן שיעורים, אח"כ גם בחרו בי בזכות זה להמשיך ולהיות ראש הישיבה."
אחרי זה חכם שלום זצ"ל דיבר בעניין "בור ששתית ממנו מים- אל תזרוק בו אבן" וקישר את זה לעניין הסיוע לישיבת "פורת יוסף" באומרו שגם מי שקיבל "טפו" בראש מרבו ונזרק מהישיבה- עדיין צריך להוקיר טובה לישיבה.
ואגב, בהקשר לכך, אז משום מה, המנחה לפתע קצת ירד בפומבי על יו"ר התנועה באומרו "הננו כעת להזמין לבמה בוגר "פורת יוסף" שמשום מה לא אוהב להזכיר שהוא למד בישיבה והוא יותר אוהב לומר שהוא למד ב"חברון" והוא יהיה הפותח של המנטשינג בשמונה מאות אלף ש"ח".
הרב אריה עלה לבמה כשהוא שואג בקול נמוך ואמר "קודם כל, אני צריך ללמד את המנחה צורת עבודה, ככה לא עושים בפומבי. אבל נו, אמרו שאני אתרום שמונה מאות אלף ש"ח- נו, אז אתרום. אבל האם אני שכחתי שלמדתי ב"פורת יוסף"? שמעתם מה אמר חכם שלום? אם הרב עשה לתלמיד "טפו", אז זה בדיוק מה שהיה, חכם בן ציון אמר לי שמתאים לי יותר ללמוד עם אשכנזים, אז עברתי ל"חברון"..."
נערך לאחרונה:
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
אמור להיות הסרטה של זה.
יצחק משען
Well-known member
יש במאמר המצורף כמה דברים נפלאים וחשובים ביותר, בפרט בענין היחס להתאמת השמות וכדו', שלצערי לאחרונה חילקו אנשים לא אחראים לבחורים שלנו חוברת שנקראת "עִם הַשֵּׁם" ויש בה הרבה מהדמיונות הנ"ל ועוד דברים שאינם נכונים ואינם לרוח רבותינו, ומי שיוכל כדאי שיתן לצעירים לקרוא בה מעט שיבינו מה חומר העוונות וכדו', ולאחר מכן יעלימנה מהם שלא ישתמשו בה.
שסניק
Well-known member
יישר כח גדול מאוד