מי שיש לו סיפור על חכם שלום זצ"ל

[אליהו חמוי]

מחר אני צריך בס''ד למסור שיעור אני רוצה גם לספר על גדלותו של חכם שלום זצ"ל אשמח שמי שיש לו ספור עליו אם מוסר השכל שיכתבנו כאן

 

[פשוט]

סיפר לי בלויה אחד מתלמידיו בישיבה הי"ו, ששאל אותו אחד התלמידים מדוע בשיחה של המשגיח הרב שלנגר שליט"א הוא נוכח בבית המדרש אבל אינו מקשיב אלא קורא בספרים, והשיב לו, אמור פרשה ושנה ואומר לך מה אמר המשגיח בשיחה, וכך היה, אמרו לו פרשה ושנה, וחזר אחר כל תוכן שיחת המשגיח שליט"א, לאחר מכן אמר חכם שלום זצ"ל לבחור השואל, אני יכול לשאול אותך שאלה, והשיב לו הבחור, כן רבינו, ושאל אותו הרב, מדוע כל יום אתה לובש גרביים צבעוניות בצבע שונה, יום אחד ירוקות, יום אחד צהובות יום אחד אדומות וכן על זה הדרך, ועוד מדוע ביום פלוני לא היית בתפילה, וביום פלוני באת מאוחר באמצע פסוד"ז, וביום פלוני לא אמרת קורבנות וכו', והנוכחים היו המומים, וסיים החכם זצ"ל ואמר, עכשיו תבינו מדוע אני ראש ישיבה ולא משגיח....
ואמר לי התלמיד בדמעות, צא וראה כמה הוא ראה את מגרעותינו וחולשותינו וסכר פיו ושתק, כמה לב גדול ענק ומכיל היה לו...
עליו השלום, יהי מליץ יושר בעד כלל ישראל באהבה.

 

[אליהו חמוי]

יישר כח

 

[נתנאל מדמון]

מילי דהספידא ...
אתמול היינו יחד עם רבבות עמך ישראל בהלווית מרן ראש הישיבה חכם שלום הכהן זצוק"ל, כתלמידו לפני כ 30 שנה בהיכל ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה ראינו את המסירות שלו לתורה הק', להעביר אותה באופן המדוייק והאמיתי, לא אשכח - שיום אחד שאלתי אותו שאלה על הסוגיא שנמסרה בשיעור, הוא אמר לי שזו שאלה שיש לעיין בה, למחרת - קודם השיעור הוא פגש אותי והשיב לי עליה, אך אני היות והייתי טרוד כבר בנושא אחר בלימוד, שכחתי מהשאלה, הוא גער בי: איך אפשר לשכוח שאלה הגורמת לסוגיא לא להיות ברורה, מזה למדתי לעצמי לשעה ולדורות - עד כמה שאלה בסוגיא צריכה להטריד אותך עד שתמצא לה תשובה, ללא זה אי אפשר להמשיך בסדר היום.

שיחותיו שהיו נמסרות בישיבה כל ליל שבת מברכין היו לשם דבר, והיו נותנים חיזוק רב בליבות התלמידים לכל החודש כולו, עד שהיו אומרים התלמידים - שיחה אחת חודשית של ראש הישיבה, שקולה כנגד כמה וכמה שיחות שהיו נמסרות מפי הרבנים במשך כל החודש כולו בישיבה.

דמות בעלת הוד קדומים היתה לו, שהיתה משרה על כל המסתכל עליו יראת שמים טהרה וקדושה, גם כאשר היה הולך מהישיבה לביתו היה לו סדר לימוד במשניות בע"פ, וכאשר היו תלמידים באים לשוחח עמו על דא ועל הא {ענייני חולין] היה גוער בהם שאין זמנו פנוי כעת לזה, כיון שגם בהתהלכו בדרך יש לו סדר לימודים שאין להפריעו ממנו.

ראינו את זהירותו בכבוד בין אדם לחבירו אף אם הוא לא היה שווה לו בדיעותיו, יום אחד לויתי אותו לביתו תוך משא ומתן בלימוד, והגיע יהודי שפגשו בסמוך לביתו והגיש לו עלון תורני מסויים שלא היה כפי השקפתו התורנית, הוא המתין מעט עד שהלה נעלם מעמנו, וכלימוד לחיים - גנז את העלון אי שם באבני הקיר, ולא הכניסו אף לביתו, ללמדיני - זהירות מצד אחד בכבוד הזולת, אך מצד שני זהירות בטהרת הלב והנשמה מדיעות הזרות ליהדות הנאמנה והצרופה. בפטירתו אבדנו את אחד ממנהיגי האמת שקמו בדור האחרון, מי יתן לנו תמורתו ומי יתן לנו חליפתו,
המבכה מרה יחד עם כל בית ישראל, תלמידו - הרב נתנאל מדמון שליט"א.

 

[מורשת מרן]

אתמול בלווייה סיפר לי הרב רחמים זיאת, שהיה פעם שהביא את חכם שלום לדינר יוקרתי של אלף אנשי עסקים מצרפת, לטובת איזה מוסד. ולפני שנכנס חכם שלום, שאל מי הציבור שנמצא, ואמר לו "בעלי עסקים". בעת שעלה לדבר, דיבר בתקיפות: אתם צריכים ללמוד תורה, יהודי בלי לימוד תורה הוא כמו בהמה, שניהם עם תאוות וטיפול בגוף שלהם, אין שום הבדל, אתם חייבים לקבוע עיתים לתורה וכו'.

 

[בנימין לוריא]

אתמול בלווייה סיפר לי הרב רחמים זיאת, שהיה פעם שהביא את חכם שלום לדינר יוקרתי של אלף אנשי עסקים מצרפת, לטובת איזה מוסד. ולפני שנכנס חכם שלום, שאל מי הציבור שנמצא, ואמר לו "בעלי עסקים". בעת שעלה לדבר, דיבר בתקיפות: אתם צריכים ללמוד תורה, יהודי בלי לימוד תורה הוא כמו בהמה, שניהם עם תאוות וטיפול בגוף שלהם, אין שום הבדל, אתם חייבים לקבוע עיתים לתורה וכו'.

בחור התקשר אליי אתמול ושאל אותי איזה דבר אני יכול לומר שהיה מאפיין את חכם שלום, ומה אפשר לומר שמיוחד בו. הוא אמר שאצל הרב שטיינמן דיברו על הפשטות ומיעוט הנאות העוה"ז, אצל ר' חיים על הידיעה בתורה וההיקף בכל שנה. הוא שאל מה אני יכול לומר על חכם שלום.
ברגע הראשון לא ידעתי מה לומר לו, אבל אחרי רגע אמרתי לו שאני חושב שזה התקיפות, העמידה על המשמר, ההחלטיות וכו'.

 

[משה הכהן]

בחור התקשר אליי אתמול ושאל אותי איזה דבר אני יכול לומר שהיה מאפיין את חכם שלום, ומה אפשר לומר שמיוחד בו. הוא אמר שעצל הרב שטיינמן דיברו על הפשטות ומיעוט הנאות העוה"ז, אצל ר' חיים על הידיעה בתורה וההיקף בכל שנה. הוא שאל מה אני יכול לומר על חכם שלום.
ברגע הראשון לא ידעתי מה לומר לו, אבל אחרי רגע אמרתי לו שאני חושב שזה התקיפות, העמידה על המשמר, ההחלטיות וכו'.

ברור שהמאפיין המרכזי שלו היה בדיקת עצמו בכל דבר שעשה בחיים אם זה הדבר האמיתי שצריך לעשות כעת כדי שיתרבה כבוד שמיים ומי שהיה מקשיב לשיחותיו והכרעותיו בכל דבר היה שומע שוב ושוב "מסכן מי שיש לו נגיעות" או "שנזכה לעשות רצונו יתברך" או קבוע שהיה מברך את הקהל היה מדגיש שימלא השי"ת כל משאלותיכם לעבודתו...
ועיקר כוונתי שהוא תמיד פינה את ליבו מכל הנגיעות האישיות שעלולות להפריע בקבלת החלטה, לא היה לו אנשים משלו בתוך המפלגה/ הישיבה או כל דבר אחר שהוא עשה, אלא רק כבוד שמיים עמד לנגד עיניו. ומאידך שהוא ראה שדבר יכול להעשות על ידי אחרים (בשלמות...) הוא היה מעדיף לחזור ללימודו ולא להביע דעתו אם לא שחשב שיש צורך.
והאמת היא שמאז אתמול אני נזכר כל העת במש"כ הרה"ג יעקב ששון בספרו אביר הרועים ח"ב שבעת הכתרת הגר"א בקשי דורון לרב הראשי, בכניסת נשיא המדינה שמנהג הטקסים מעין אלו ששרים את המנון המדינה כשהקהל נעמד על רגליו, והנה רק רבינו שלום הכהן זצ"ל נשאר לשבת במקומו... ומרן רבינו לחש לו "קום תגיד עלינו לשבח" וענה לו מרן רה"י זצ"ל: "עלינו לשבח כבר אמרתי בבוקר".....
ואם תרצה זה סיפור מאפיין איך לא חש לכללי הטקס אם לא ראה לנכון שבכך יתרבה כבוד שמים ולא חש למבטי הקהל כלל אלא הלך עם האמת שלו עד הסוף....

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

לפני 6 שנים הייתי בחלאקה לבני אצלו, אחרי שהתייחס לילד בחביבות נפלאה (למרות הדימוי הקשוח שלו היה יותר חביב מכל הרבנים), גזר לו את השיער, ועוד טרם הספקנו לקחת המספריים וכו' כבר היה שקוע במאירי שלפניו (מס' שבת או עירובין) מחזה זה חקוק עדיין מול עיני. (מצו"ב תמונה מהמעמד).



בא' מכנסי בני תורה באמצע דבריו נכנס מרן זיע"א, והוריד את משקפיו והתחיל לעיין בספרים שהניחו לפניו, מחזה שהציבור לא רגיל לראות, וכמובן בחורים רבים עמדו לצלם, חכם שלום גער בהם שישבו, "לא צריך רק עין רואה", והיה בחור שהמשיך לעמוד ולצלם, וחכם שלום גער בו שוב "לא צריך רק עין רואה צריך גם אוזן שומעת". שמעתי שאח"כ נודע לחכם שלום שזה צלם, ומאז הראה לו פנים, ולימים נהיה צלם הבית של ש"ס, שמו יעקב כהן.

 

[בנימין לוריא]

מה עשה מרן חכם שלום כהן זצל כששמע על פטירת רעייתו? צפו

יתומים היינו ואין אב. הרב רפאל כהן צמח בסיפור מפעים על נשיא מועצת חכמי התורה, מרן חכם שלום כהן זצוקל

www.hidabroot.org

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

קונטרס סיפורים מתלמידו חביבו הרה"ג רבי נהוראי יוסף אוחנה שליט"א.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

מקצת מילים שכתבתי לפני כמה שנים, לא ערוכים דיו.

מראה כהן
הכהן הגדול מאחיו

מקצת שביבים מתולדות חייו ומפעליו
של מרן ראש הישיבה
רבנו חכם שלום הכהן זצ"ל
נשיא מועצת חכמי התורה
ראש ישיבת פורת יוסף​

באתי בזה במגילת ספר זכרונות הימים, ימי הדור הקודם אשר קדושים וגאונים בו התהלכו, ומהם כמעט ולא נשאר שריד, ובאשר מדרכיהם יש לנו להתלמד, ובקדושתם להתאבק, ע"כ התבוננתי מי האיש הוקם על, אשר ממנו דרכיהם נלמד. ובינותי בדבר זה עד אשר ראיתי כי פרט למורנו ורבנו מרן ראש הישיבה חכם שלום הכהן זצ"ל נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת פורת יוסף, כמעט ואין בנמצא מי ששימש וגדל על ברכי רבותינו חכמי ספרד נוחי עדן גאוני עולם, אשר מקום לימודם המרכזי היה בישיבת פורת יוסף העתיקה ושם בינות לחומות גדל ונתעלה בקדושה וטהרה מרן ראש הישיבה זצ"ל.

ובהיותי בזה ראיתי רמז נפלא במה שנא' "אין לך אלא כהן שבימיך" ו-כהן שבימיך, עולה בגימטריה "שלום הכהן" עם הכולל. וכן הפס' "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" "חן ושכל טוב" עם הכולל גימ' חכם שלום.

ולא לחינם אמר מרן היביע אומר זצוקלל"ה על מרן ראש הישיבה חכם שלום הכהן זצ"ל "מורי ורבותי! שמעתם דברי אלוקים חיים מפי מורנו ורבנו, ראש ישיבת פורת יוסף, מרביץ תורה בעם ישראל, זה כל עיסוקו מבוקר עד ערב, יש לו פה קדוש, עליכם להזהר לא לעבור על דבריו, יש לו פה קדוש שכל הזמן עוסק רק בתורה, אין לו דברים אחרים, מי ששומע לו שומע לקול התורה", ואלו ביטויים שלא שמענו מפי מרן על אף אדם ורב אחר. ובפרט שאמר שהוא "מורנו ורבנו" דבר שמורה שחייבים אנו לשמוע בקולו. ועיין בספר "רבנו" (עמ' עח) שכתב שמרן הכתיר את החפץ חיים עם כל גדולותו בתורה בתואר בעל "פה קדוש" וחזר על זה כמה פעמים. [יצויין שמרן זיע"א כתב ביטוי זה על אביו של מרן ראש הישיבה זצ"ל רבי אפרים הכהן זצ"ל, בכמה מקומות הליכו"ע ח"א עמ' עב, ח"ב עמ' רנב, ח"ג הקדמה עמ' ז, חזו"ע ימי"נ עמ' קצז, יבי"א ח"ב או"ח סי' ח אות יח, יחו"ד ח"א עמ' קעא].

ודע כי מרן היביע אומר זצוקלל"ה ומרן ראש הישיבה זצ"ל קשורה נפשם אחת ברעותה עשרות עשרות בשנים, ולמדו כחברותא בשעות הצהריים כשמרן היביע אומר זצוקלל"ה היה אברך צעיר וראש הישיבה היה בחור (כמו שכתב בספר "רבנו" עמ' רמא, שמרן זצוקלל"ה סיפר לו), ומאז הכירו מרן היביע אומר זצוקלל"ה ונתן עיניו עליו שימשיך להנהיג את הציבור אחריו, ולכן מיד כשהקים מרן היביע אומר זצוקלל"ה את מועצת חכמי התורה קרא לו לכהן פאר כחבר מן המנין, וידוע שמרן נתן לדבריו משנה תוקף, וראיה לדבר שבכל המכתבים שחתמו עליהם מועצת חכמי התורה אחרי חתימת מרן היביע אומר זצוקלל"ה באה חתימת חכם שלום הכהן זצ"ל, (ואין הסדר לפי הזיקנה כידוע, ואכ"מ) ובספר "רבנו" כתב שמרן זצוקלל"ה אמר לו שאת חתימת "הגדול" (צ"ל שהכוונה גדול בחכמה דאל"כ תקשה מכל החתימות שמרן רה"י חכם שלום זצ"ל חתימתו קודמת לחתימת שר התורה הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א המבוגר ממנו בכמה שנים) ישימו בצד ימין ואם יש שלשה הגדול באמצע.

זאת ועוד שמרן היביע אומר זצוקלל"ה גדל גם על ברכי אביו של מרן ראש הישיבה זצ"ל, ראש המקובלים רבי אפרים הכהן זצוק"ל, (והוא היה הכהן הפודה למרן היביע אומר זצוקלל"ה) ומרן מכנה אותו "ידיד נפשי אהובי, אישי כהן גדול, הגאון החסיד המקובל רבי אפרים הכהן (מגדולי המקובלים בדורינו)" (יבי"א ח"ב סי' כה סוף אות יא), ומרן אמר שהוא היה גדול המקובלים בדורו. והוא היה מראשי הלוחמים בעד מרן היביע אומר זצוקלל"ה בתחילת דרכו, (עוד טרם נולדו אותם הטוענים כי הם ורק הם נאמנים למרן). וכל משנה תוקף ידידות נפשם של מרן היביע אומר זצוקלל"ה ומוהר"ר אפרים הכהן זצוק"ל, הלא הם כתובים בספרי דברי הימים, הל'א ה'ם בספרת'ם.

ומעשה אבות יעשו בנים, כידוע בפרשת הגיורים, שמרן ראש הישיבה זצ"ל, היה בראש הלוחמים על כבודו של מרן היביע אומר זצוקלל"ה, וה' הצליח בידו, שסיכל מזימתם, כי תורת אמת בפיהו. [וכן כשהתמודדו למשרת הרה"ר נגד מרן היביע אומר זצוקלל"ה הלך למתמודד השני ושכנעו שיסיר מועמדותו].

ומרן ראש הישיבה זצ"ל היה נאמן תמיד לדרכו של מרן היביע אומר זצוקלל"ה, ואף כאשר היו ביניהם חילוקי דעות (כאשר יש בין גדולי הדור, מאז ימי קדם: הלל ושמאי, אביי ורבא, רש"י ור"ת. ואכ"מ.), תמיד היו בידידות גדולה ומרן היביע אומר זצוקלל"ה לא זז מחבבו, לא כאחרים שכאשר נגע ופגע הדבר בכסאם, טוענים שמרן היביע אומר זצוקלל"ה אילו היה שומע דבריהם היה חוזר בו, או שבאמת זו דעתו של מרן היביע אומר זצוקלל"ה ורק לחצו עליו, ושלא נותנים להם להיכנס אל הקודש פנימה, ועוד כל מיני טענות שווא ומדוחים. עפ"ל.

וודאי שהמבחן הגדול להנהגת הציבור זהו מלחמת הדת, שמרן היביע אומר זצוקלל"ה ומרן ראש הישיבה זצ"ל לחמו כל ימיהם נגד המשנים מן המסורת, בכל העניינים. וכמו מלחמת מרן ראש הישיבה זצ"ל נגד פגעי הטכנולוגיה, ונגד גיוס בני הישיבות. וכל מי שראה את מרן ראש הישיבה זצ"ל מדבר בעניינים אלו תאחזנו פלצות, וכמו שאז"ל שמי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. וכל ישראל רואים את ליבו הטהור כל עת שמדבר על ענייני היהדות, ועיניו תזלנה דמעה, ונשנק הוא מבכיו. לב מי לא ירעד???.

ולכן גם גדולה ההערכה למרן ראש הישיבה מאת גדולי הדור האשכנזים הגאון ר' אהרן לייב שטיינמן זצ"ל שבכל הכינוסים בביתו מושיב את מרן רה"י בראש. והגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל, שבמעמד פדיון חמור שערך על יד ביתו, בחר במרן רה"י זצ"ל להיות הכהן הפודה. [ואף שאנו בני ספרד בתר שיפולי רבותינו הספרדים גרירן, מ"מ לא ימצא שגדול העומד בראשנו אינו מקובל על גדולי ישראל מכלל החוגים, ואף מרן זיע"א שקמו לו כמה וכמה מתנגדים, היה מקובל על רבים וטובים מרבני האשכנזים (ואציין כמה מהידועים שבהם, הגרצ"פ פראנק, הגר"ש מטעפליק, הגר"י וייס המנחת יצחק, הגרש"ז אוירבאך, הגרי"ש אלישיב [שתמך במרן לכהונת הראש"ל], ועוד, הל'א הם כתובים בספרי תולדות מרן זיע"א).

וכל בת עמי יודעים כי מרן ראש הישיבה זצ"ל מידתו מידת האמת, וכמו שמרגלא בפומיה "אני שלום וכי אדבר...." שמשמיע דבריו ללא חת, ואינו משים ליבו, מה יגידו הציבור, שזו היא מידת הכלב, כמו שרמזו עמש"כ פני הדור כפני הכלב, ש"המנהיגים" בדור עיקבתא דמשיחא, הנהגתם תהיה כהנהגת הכלב שמביט כל הזמן לאחור לראות היאך ילך. אך מרן רה"י זצ"ל שם פניו כחלמיש ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, ואף כאשר יגידון ילחשון, שדבר זה אינו נשמע טוב בעיני הציבור לא יחוש, ויאמר "זוהי האמת ולא אשנה ממנה כמלא נימא". "אשרי הדור שככה לו".



על הערכתו של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל לרבנו נוכל ללמוד מהמעשה הבא: פעם אחת השתתף הגאון זצ"ל בחתונה וכשיצא מהחתונה נהגו ראה את מורנו יושב בתחנת האוטובוס הסמוכה, ואמר לרב משאש כמשיח לפי האם ראה איך הרב כהן יושב ומחכה לאוטובוס, וכששמע הרב משאש את דבריו שאלו מיד "מי אמרת, רבי שלום כהן?" ומשהשיב הורה מיד לנהג שישוב על עקביו ויחזור לאותה תחנה, וכשהגיעו לתחנה פתח את החלון ואמר לרבנו "בכבוד ניקח את כבודו לביתו" ורבנו ניסה לסרב אך הרב משאש אמר לו בתקיפות "תעלה תעלה" ולא הסכים בשום אופן שהנהג יקח אותו קודם לביתו ואח"כ את רבנו, אלא רק לאחר שלקח את רבנו לביתו המשיך לביתו. (ר' ינון רביב נר"ו ס' שמש ינון עמ' כד).

בגיל שש עשרה וחצי נבחן רבנו ע"י עדת החלבים על כל המשנה ברורה בע"פ, (כל חודש היה מבחן), ואע"פ שאינו חלבי הגבאי הסכים להכניסו מכיון שחביריו היו חלבים, והמבחן היה על משנ"ב מילה במילה. (ורבנו מתאונן ע"ז שיש אברכים שלא יודעים אפי' את השו"ע, ולכן כששואלים על דבר שמפורש בשו"ע אינו עונה, אלא אומר תלמד ותדע).

וזאת אע"פ שבבית אביו של רבנו לא היה משנ"ב אלא רק כף החיים ועד בחרותו לא הכיר רבנו את המשנ"ב, עד שהכירו באיזה מקום בבחרותו. (מתוך דברי רבנו בכנס דרשו ביד אליהו, ניסן תשע"ה). ללמדנו שתוך כמה שנים מאז הכיר רבנו לספר משנ"ב כבר ידעו ע"פ.

ומאז נקשרה נפש רבנו במשנה ברורה וכבר קרוב לשישים שנה מוסר שיעורים במשנ"ב הלכות שבת (מסימן שא עד הסוף), וכל מחזור אורך כחמש שש שנים. ומרגלה בפומיה דרבנו שאפי' שאנחנו הספרדים לא פוסקים כהמשנ"ב מ"מ מי שלא לומד את המשנ"ב לא יבין את הדעות בהלכה ולכן חייב ללמוד קודם כל משנ"ב ואח"כ ללמוד את פוסקי הספרדים. (מתוך דברי מרן בכנס דרשו בצרפת, ניסן תשע"ה).

בשנת תשי"ח כאשר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל עלה לכהן פאר בביה"ד בירושלים, וראה שיש דיינים שאינם בקיאים בשמות הספרדים ומביאים לידי גיטין פסולים, הגיע מרן זיע"א לישיבת פורת יוסף ואסף שלושים מאברכי הישיבה, ללימוד אבן העזר והיו לומדים כל שלושה סביב שולחן אחד, ומרן זיע"א מנחה אותם כיצד ללמוד וללבן את הסוגיא, ולאחר שנה וחצי בלבד סיימו את כל אבן העזר, ועשו להם מבחן פומבי, שבו השתתפו כל גדולי הדור וביניהם הרב אברמסקי, הרב א"י פינקל, הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל סרנה, ועוד מגדולי ישראל, והם שאלו את הלומדים הנבחנים שאלות בכל אבן העזר, והם ענו להם בבקיאות נפלאה. ואז הכתירו אותם כדיינים, וביניהם היה רבנו (וכן הגאון ר' דוד צדקה, הגר"י תופיק רבה של ביתר ועוד). (עדות הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א).

 

[פשוט]

על הערכתו של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל לרבנו נוכל ללמוד מהמעשה הבא: פעם אחת השתתף הגאון זצ"ל בחתונה וכשיצא מהחתונה נהגו ראה את מורנו יושב בתחנת האוטובוס הסמוכה, ואמר לרב משאש כמשיח לפי האם ראה איך הרב כהן יושב ומחכה לאוטובוס, וכששמע הרב משאש את דבריו שאלו מיד "מי אמרת, רבי שלום כהן?" ומשהשיב הורה מיד לנהג שישוב על עקביו ויחזור לאותה תחנה, וכשהגיעו לתחנה פתח את החלון ואמר לרבנו "בכבוד ניקח את כבודו לביתו" ורבנו ניסה לסרב אך הרב משאש אמר לו בתקיפות "תעלה תעלה" ולא הסכים בשום אופן שהנהג יקח אותו קודם לביתו ואח"כ את רבנו, אלא רק לאחר שלקח את רבנו לביתו המשיך לביתו. (ר' ינון רביב נר"ו ס' שמש ינון עמ' כד).

כת"ר הזכירני מעשה בו הייתי נוכח, לפני עשרים שנה מעלה מטה, רבנו זצ"ל יצא משמחה באולם תמיר, וראה שם רכב שבתוכו ישב איזה ראש כולל מסוים, שאל אותו רבנו: "במקרה אתה מגיע למקום פלוני?", השיב לו הלה: "במקרה לא!", אמר לו רבנו זצ"ל בשנינותו: "זהו מקרה בלתי טהור..."

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

כת"ר הזכירני מעשה בו הייתי נוכח, לפני עשרים שנה מעלה מטה, רבנו זצ"ל יצא משמחה באולם תמיר, וראה שם רכב שבתוכו ישב איזה ראש כולל מסוים, שאל אותו רבנו: "במקרה אתה מגיע למקום פלוני?", השיב לו הלה: "במקרה לא!", אמר לו רבנו זצ"ל בשנינותו: "זהו מקרה בלתי טהור..."

וכת"ר הזכירני שלפני כ8 שנים התקיימה שמחת הברית לנכד מרן הראש"ל שליט"א (בן לבנו הרב שמואל) ובציאת חכם שלום מהברית ניגשו אליו כמה מצעירי עסקני התנועה, וביקש לתאם עימו משהו (איני זוכר מה) באיזה תאריך. וחכם שלום אמר לו שאינו בעיר באותו ערב, אז אחד העסקנים אמר לו, והרי אותו יום יש את האזכרה של מרן זיע"א בבנייני האומה, - ומסתבר שלא הזמינו את חכם שלום עדיין לעצרת האזכרה למרות שכבר היו מודעות - ואז חכם שלום נזף בו, ואמר לו אני צריך ללכת ברחובות ולחפש בלוחות מודעות איפה כתוב את השם שלי וללכת?! והוסיף לדבר חריפות על התנהגות זו. [ברגע שהתחיל לנזוף בו, כל העסקנים ברחו, והשאירו רק את אותו עסקן, שנאלץ ללוות את חכם שלום עד הרכב בבושת פנים].

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

פעם אחד מחברי בישיבה נכנס עם סבו הגדול הגר"מ מאיה שליט"א למרן זיע"א, והיה שם באותה העת חכם שלום, והנכד ביקש מחכם שלום שיברכו שיהיה גדול בתורה, וחכם שלום השיבו בתוכחה מגולה, שגדול בתורה לא נהיים ע"י ברכות אלא ע"י עמל.
שמעתי פעם שהגיע נער בר מצוה לחכם שלום "להתברך" כשאחד מבני משפחתו עם מצלמה. וכשביקשו להתברך/להצטלם, חכם שלום אמר לו שלא יצלם, כי הגיע לברכה ולא לצילומים. [כוונתו היתה להעביר לנער הבר-מצוה שלא העיקר הצילומים אלא הברכה].
שמעתי מתלמידו ידי"נ רבי מאור כהן שליט"א מח"ס מאור החיים ושא"ס, שפעם הביא את אחד מתלמידיו מהעיר הרצליה, לברכה אצל חכם שלום, וכשביקש ברכה מחכם שלום שבניו יגדלו בתורה או משהו כזה, חכם שלום אמר לו שאם ישאיר אותם עם כיפות סרוגות, הם לא יגדלו בתורה, שקודם יעביר אותם לחינוך שלנו ואז יבקש ברכות.
עוד סיפר לי ידידי הנ"ל שפעם בלומדם איזה סוגיא, בא לחכם שלום עם איזה שו"ת (כמדומה מהר"ם שיק) שעוסק בנושא של הסוגיא, שהתקשה בדבריו, וביקש ממנו לבארו לו. וחכם שלום שאל אותו איך הגיע לשו"ת הזה, והשיבו שראה בילקו"י שמציין אליו. וחכם שלום נשקו על ראשו ואמר לו, "כך צריך ללמוד ילקוט יוסף" (דהיינו אחרי לימוד הסוגיא).

 

[בנימין לוריא]

שמעתי פעם שהגיע נער בר מצוה לחכם שלום "להתברך" כשאחד מבני משפחתו עם מצלמה. וכשביקשו להתברך/להצטלם, חכם שלום אמר לו שלא יצלם, כי הגיע לברכה ולא לצילומים. [כוונתו היתה להעביר לנער הבר-מצוה שלא העיקר הצילומים אלא הברכה].

היה סולד מגינוני הכבוד, וכמה פעמים בכנסים גדולים כשהיו מוחאים לו כפיים על דבריו הקדושים, היה אומר "רבותי בלי מחיאות כפיים, אני לא חתן בר מצווה".

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

היה סולד מגינוני הכבוד, וכמה פעמים בכנסים גדולים כשהיו מוחאים לו כפיים על דבריו הקדושים, היה אומר "רבותי בלי מחיאות כפיים, אני לא חתן בר מצווה".

חסום לי.
אבל זוכר זאת.

 

[כמה טוב השם!!!]

@יהודה בן דוד - משנת יוסף
חילקו את הספר של כבודו, משנת יוסף תשע"ח בכנס חלוקת מלגות שהתקיים היום יום ד' בב"ב בהשתתפות מרן שליט"א

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

@יהודה בן דוד - משנת יוסף
חילקו את הספר של כבודו, משנת יוסף תשע"ח בכנס חלוקת מלגות שהתקיים היום יום ד' בב"ב בהשתתפות מרן שליט"א

זה מהדו' מתוקנת שיצאה בזמן הקורונה. (ובתוספת אינדקס הכשרת כלים לפסח מהדו' שלישית).

 

[כמה טוב השם!!!]

חבל שהשנה לא זכינו שיצא "משנת יוסף". הספר הנפלא והפופולארי ביותר לבני התורה!

 

[אמונה ובטחון]

זה מהדו' מתוקנת שיצאה בזמן הקורונה.

מה התיקונים, תכניים או גם תוספת על הנכתב.
ואם יש תוספת היכן ניתן להשיג בב"ב.